ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ייצוג ללא ייצוג, תשלום ללא כיסוי – סיפור כשלונה של אגודת הסטודנטים בר-אילן

מדווחים לעומק על ביקורות העומק של העמותות. אתם בחרתם ואנחנו יוצאים לחקור.  מתחילים עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

| דניאל ברונשטיין |

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא מהוותיקות בישראל וגם מהגדולות שבהן – באוניברסיטה לומדים כ- 25 אלף סטודנטים בכל שנה. בשנים האחרונות עלתה האגודה לכותרות מספר פעמים בשל גירעונות כבדים, תלונות סטודנטים והתנהלות רשלנית שהגיעה עד לגבול הפלילי. ביקורת עומק של רשם העמותות (אגודות הסטודנטים פועלות כולן כעמותות) שנערכה בשנים 2015-2016 חשפה כשלים נוספים, אשר רובם לא טופלו בצורה רצינית.

אחת הפרשיות הקשות בתולדות האגודה התרחשה עוד ב- 2004, אז, גזבר העמותה מעל בכספי הסטודנטים ושילם משכורת פיקטיבית שהייתה גבוהה פי ארבע מהסכום המקובל בחוק. הלה הורשע בזיוף, מרמה וגנבה, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר. אך פרשה זו איננה מתקרבת לסדרי הגודל של "משחק" בכספי הסטודנטים כעשור לאחר מכן.

סטודנטים משלמים דמי רווחה ולא מקבלים זכויות

המחדל הראשון נוגע בנושא שמוכר לכל סטודנט – "דמי הרווחה". בדצמבר 2014 תוכננו להיערך הבחירות לחברות ולראשות האגודה בבר-אילן – אך חודש לפני, גילו קרוב לשני-שליש (!) מהסטודנטים כי הם אינם בעלי זכות הצבעה – וזאת למרות ששילמו 327 ש"ח בשנה בעבור חברותם באגודה. כיצד זה קרה? במהלך הרישום לקורסים, נדרשו הסטודנטים לסמן וי קטן בקופסא המאשרת את חברותם לאגודה – ורובם פספסו זאת. מיותר לציין כי דמי הרווחה, המיועדים לפעילות אגודת הסטודנטים, נגבו כמעט במלואם ללא תקלות. וכך הסתבר כי התשלום על החברות באגודה והרישום כחבר בפועל מתבצעים בשני תהליכים נפרדים – הראשון, החובות, מסומן כברירת מחדל (סטודנט צריך לסרב באופן אקטיבי אם הוא מעוניין להימנע מהתשלום) ובשני, הזכויות, המצב הוא בדיוק הפוך.

מדגם ביקורת העומק שערך רשם העמותות ושהסתיים בחודש אפריל 2016,  גילה כי המצב הנ"ל כמעט ולא השתפר – האגודה עדיין לא עומדת בהתחייבותה שלא לגבות דמי חבר מסטודנט שלא ייצטרף לאגודה בפועל. על פי המדגם, אחרי המחדל שהתגלה בתקופת הבחירות, בעבור לא פחות מ- 58% מהסטודנטים לא נמצאה בקשת הצטרפות לעמותה, כנדרש על-פי דין.

כספי הסטודנטים משמשים לכיסוי חובות

המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הביא לנסיגת תורמים רבים עליהם התבססו הארגונים האזרחיים. בשל כך,  בישראל ובעולם, אומץ הרעיון שלעמותות מותר לייצר הכנסות עצמיות, כולל מפעילות עסקית, בכדי לממן את פעילותן. אולם, כיוון שניהול מלכ"ר שונה במהותו מניהול חברה כלכלית למטרות רווח – קבעה רשות התאגידים הנחיות וכללים ברורים להפרדה בין הגופים. המטרה היא ברורה: למנוע מצב שבו במקרה שהחברה כושלת – הפסדיה ישולמו מכספי התורמים.

ההיפך הגמור (והמכעיס) התרחש בבר-אילן: העמותה העבירה שוב ושוב סכומי עתק, המיועדים לרווחת הסטודנטים ומתבססים ברובם על מרכיב תשלום דמי החברות, בכדי לסבסד את גירעונות החברה הכלכלית שלה (בש"ן). על פי ביקורת הרשם, העמותה העבירה את כספי הסטודנטים, ללא צירוף אסמכתאות וללא אישור הוועד המנהל. כך לדוגמא מחלה האגודה על חוב בסך 684 אלף ש"ח, מבלי לציין את הסיבה, העבירה ישירות מתקציבה סכום של 463,104 ש"ח עבור סיוע לבש"ן וכן נשאה בתשלום עבור הסדר פשרה למנכ"ל החברה לשעבר ובעלויות משפטיות של חברת הבת (שהפסידה בתביעה כנגדה) במאות אלפי שקלים נוספים. אגב, בעקבות אי-הסדרים בניהול ספריה, הסכום המדויק של העברות הכספים שהוזרמו מהאגודה לטובת החברה הכלכלית פשוט לא ידוע.

בעיקר בשל הפסדי החברה הכלכלית, גם האגודה עצמה נכנסה לגירעונות מצטברים אדירים, שעמדו נכון לשנים – 2013- 2014 על למעלה מ- 2.5 מיליון ש"ח – מה שהעלה חשש ממשי לצמצום פעילות העמותה.

לא מקיימת את מטרותיה המוצהרות, לא יודעת להתנהל

ככלל, על-פי ביקורת העומק, נראה שהאגודה לא הגיבה לרבות מן הממצאים, או שהעבירה תגובות שאינן  מגובות, ולא מסרה לרשם מסמכים קריטיים הנוגעים לפעילותה והתנהלותה הכלכלית (פירוט של תזרימי הכספים, תחשיבי שכר, פרוטוקולים של ישיבת הוועד המנהל, תיעוד אופן התנהלותה אל מול כל הגורמים שנקשרו עמה, ועוד). עוד קבע הרשם כי העמותה לא פועלת לשם מימוש כלל המטרות המוצהרות בתקנון שלה (זוהי חובה חוקית של כל עמותה) – והמליץ שתשקול לשנות את דרכה, או לחילופין שתגיש בקשה לשנות את מטרותיה.

נשאלת השאלה עד כמה אפשר לסלוח לעמותות בגין התנהלות כושלת מסוג זה, והאם גורמי האכיפה עצמם עושים מספיק כדי למנוע מחדלים כאלה. אחרי הכל, מדובר בכספי סטודנטים שנועדו לייצוגם ורווחתם.

האם המצב השתפר היום?

אם כך, מה עשתה האגודה מאז דו"ח ביקורת העומק? האם הצליחה לסגור את גרעונה ולדאוג שכל שהסטודנטים המשלמים ירשמו כחברי אגודה? זו התגובה שקיבלנו מהאגודה על שאלותינו:

"הנתונים שהוצגו לא מדויקים במקרה הטוב ומסולפים במקרה הרע. ביקורת העומק מטעם רשם העמותות נעשתה בין השנים 2015-2016, אולם בפועל מתייחסת בעיקר לשנים 2013-2014, שנים בהם כל הדרג הנבחר של האגודה כיום טרם החל את לימודיו באוניברסיטה. בשנים הללו תפקוד האגודה היה לקוי וכיום האגודה פועלת מתוך שקיפות, ייעול השירות לסטודנט והתנהלות תקינה ע"פ חוק. הנתונים שהוצגו פשוט לא רלוונטיים".

לאחר שביקשנו הבהרה נוספת בכדי להבין מה נעשה בפועל בעקבות הביקורת של הרשם וכיצד הליקויים תוקנו (או לא) – האגודה סירבה להגיב. נותרנו עם שאלות ודאגות: לא ממש ברור כיצד התארגנה האגודה מאז ועד היום והאם הפיקה לקחים משמעותיים ביחס להתנהלותה.

*

לחצו פה לקריאת ביקורת העומק המלאה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת דרור גורני

Picture of דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק