
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
תושבים באשדוד, ביבנה, בראשון לציון וביישובים נוספים מתלוננים זה זמן רב על מפגעי ריח אופייניים למימן גופרי, גז רעיל. המשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן ממליץ להותיר על כנו את התקן לריכוז הגז באוויר, בנימוק שנדרשת תקופת היערכות לצמצום הריכוזים במוקדי הזיהום.
חוק אוויר נקי מחייב את השר להגנת הסביבה לבחון לפחות אחת לחמש שנים אם יש צורך לעדכן את ערכי איכות האוויר. לקראת פקיעת תוקפן של התקנות הקיימות ב-1 במרץ 2027, ערך המשרד את הבחינה בשיתוף חברת הייעוץ DHVmed.
לפני כשבועיים העביר המשרד לבעלי עניין את ממצאי הבחינה ואת המלצותיו. מהמסמך שהגיע לידי "שקוף" עולה כי הצוות המקצועי שקל להוריד את ערך הסביבה למימן גופרי מ-45 ל-7 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לחצי שעה.
מימן גופרי נפלט בין היתר ממתקני טיפול בשפכים, ממטמנות פסולת, מבתי זיקוק, מתחנות כוח פחמיות וממפעלים לייצור דשנים. לפי המסמך, חשיפה לגז עלולה לפגוע במערכת הנשימה ובמערכת העצבים המרכזית. חשיפה לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון, לכאבי ראש, לסחרחורת, לבחילות ולהחמרה בתסמיני אסתמה. במקרים חמורים היא עלולה לגרום לאובדן חוש הריח, לפגיעה בתפקוד המוטורי, לאובדן הכרה ולתרדמת.
לפי המסמך, גם חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים עלולה להשפיע על תפקוד מערכת העצבים, על יכולת הריכוז ועל מערכת הלב וכלי הדם, ולפגוע באיכות החיים.
נכון להיום, ערך הסביבה עומד על 45 מק"ג של מימן גופרי בחצי שעה, כלומר פליטה של הגז מעל הכמות הזו בתווך של 30 דקות היא חריגה מחוק אוויר נקי ולמעשה, עבירה על החוק שיכולה להוביל לשורה של עונשים, החל מקנסות ועד כתבי אישום אישיים.
הערך המחמיר ששקל המשרד כבר קבוע בתקנות כערך היעד למימן גופרי. הוא תואם את המלצת ארגון הבריאות העולמי לערך סביבה כדי לצמצם את מפגעי הריח וההשפעות הבריאותיות.
"עדכון הערך בעת הזו צפוי להביא לגידול במספר החריגות בכמה מוקדים ברחבי הארץ", נכתב בדוח, "בעיקר בסמיכות למכוני טיהור שפכים (מט"שים) ולקידוחי מים של חברת מקורות. לפיכך, נדרשת תקופת היערכות לביצוע פעולות לצמצום הריכוזים במוקדים הרלוונטיים, טרם בחינה מחודשת של עדכון הערך".
לפי הדוח, 0.4% מהמדידות שנערכו בישראל ב-2025 חרגו מערך הסביבה הקיים. אילו נקבע הערך המחמיר שנבחן, שיעור החריגות באותן מדידות היה עומד על 21%.
כמעט 60% מפליטות המימן הגופרי בישראל מגיעות ממפעל הדשנים של רותם אמפרט, חברה בת של כיל (כיום ICL), שבשליטת עידן עופר. האם נמדדו חריגות בקרבת המפעל? קשה לדעת, משום שנתוני תחנות הניטור הסמוכות אליו מוסתרות לציבור כבר שנים. במשרד להגנת הסביבה טרם השיבו מתי יימצא פתרון טכנולוגי שיאפשר לפרסם את הנתונים בזמן אמת.
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, הסביר כי לפליטת מימן גופרי מתלווה לעיתים קרובות ריח חריף של ביצים סרוחות. לדבריו, במוקדים שונים בארץ, ובהם יבנה וראשון לציון, תושבים מתלוננים בקביעות על ריחות אופייניים לגז.
בבדיקה שערך מצא וולפסון כי באזור התעשייה הצפוני באשדוד נמדדו 64 חריגות מערך הסביבה מאז החל ניטור המימן הגופרי באזור בפברואר 2026.
בראשון לציון גילה וולפסון כי שידור הנתונים מתחנות הניטור שביקש לבדוק הופסק. לפני כשבועיים דיווחנו על תקלה במדידות הבנזן בתחנת ניטור אחרת בעיר. ביוני האחרון חשפנו כי תחנת ניטור בראשון לציון תיעדה בתוך שבועיים בלבד 23 חריגות מערך הסביבה למימן גופרי.
"החריגות מצביעות על פגיעה שוטפת בתושבים שגרים סמוך למקום, הסובלים ממפגעי ריח רבים", הסביר וולפסון. "לכן, דווקא החמרה והפחתה של ערך הסביבה של מימן גופרי, תוך התאמה שלו לערך היעד, שהוא למעשה ערך הסביבה המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, יכולה להכריח את המפעלים להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות יותר ולהתקין אמצעי הגנה סביבתיים נוספים, לגרום למשרד לפעול ביתר שאת מול המפגעים, ובסופו של דבר להפחית את הפליטות ואת הפגיעה בבריאות הציבור".

וולפסון הוסיף כי החריגות התכופות באזור התעשייה הצפוני באשדוד ובסמוך לשכונות במערב ראשון לציון מעלות שאלות על תפקוד המשרד להגנת הסביבה מול מקורות הפליטה באזורים האלה, "בעיקר לגבי הפיקוח והאכיפה או היעדר הפיקוח והאכיפה".
במסמך הסביר המשרד כי יש לבחון כיצד מתקני טיהור שפכים הסמוכים לאזורי מגורים ושבסביבתם נרשמים מפגעי ריח יוכלו לעמוד בערך המחמיר. עוד ציין כי מתקנים רבים נמצאים בהליכי שדרוג, שבמסגרתם אפשר לדרוש שילוב של אמצעים להפחתת מפגעי הריח.
האם המשרד כבר החל בבחינה המתוארת במסמך? מדוע לא לקבוע כעת ערך מחמיר שייכנס לתוקף בתום תקופת היערכות? אילו צעדי אכיפה נקט המשרד בעקבות החריגות שנמדדו השנה? המשרד להגנת הסביבה טרם השיב לפניית "שקוף".
מדוע לא לבחון זאת כעת? כיצד אוכפים את החריגות הרבות שכבר קרו לאורך השנה? מדוע לא לקיים את זמן ההסתגלות תוך כדי הבחינה, ובמקום זאת, לדחות גם את הבחינה עצמה? במשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן מתעלמים מפניית שקוף ולא בפיעם הראשונה.
מאז נכנס רועי שחם לתפקיד דובר המשרד, בקשות תגובה רבות של "שקוף" נותרו ללא מענה, או נענות לאחר פרק זמן ארוך ולא רלוונטי. אם תתקבל תגובה, נוסיף אותה לכתבה.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.