ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

23 חריגות של גז רעיל במיוחד

תושבי מערב ראשון לא יודעים מה לעשות • גלי הריח הנוראיים ממפעל טיהור השפכים הולכים ומתגברים, ותחנות הניטור מצביעות גם על פליטת מזהמים מסוכנים • "זה סבל של שנים ארוכות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מתקני השפד"ן הסמוך לראשון לציון (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)
מתקני השפד"ן הסמוך לראשון לציון (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

כבר שנים ארוכות שתושבי השכונות המערביות בראשון לציון סובלים ממפגעי ריח איומים. אזור התעשייה שלצידם, שמכיל בין היתר את מפעל טיהור השפכים של כל גוש דן (השפד"ן) ותעשיות נוספות, מהווים מוקד לזיהום באיזור. 

מפגעי הריח הובילו את תושבי השכונה להתארגן למאבק, שהשיג עד כה את הקמתן של שתי תחנות ניטור בבעלות השפד"ן. נוסף למפגעי הריח הקשים, אחת התחנות מדדה בשבועיים בלבד לא פחות מ-23 חריגות של גז רעיל במיוחד. 

"זה סבל של שנים ארוכות", מספר תושב אחת השכונות הסמוכות לאזור התעשייה, אמיר עידן. עידן בנה את ביתו בשכונה לפני כ-25 שנה, שם גם הקים את משפחתו, בשנים שבהן מסביב היו בעיקר חולות. "מפעל טיהור השפכים היה עוד קטן ובטח שלא משמעותי, ולא היה שם כמעט כלום", סיפר השבוע בשיחה עימו. "בשנים האחרונות אזור התעשייה גדל ויחד איתו השפד"ן והריחות הקשים". 

לדבריו, הצחנה האיומה חודרת אל מעמקי העיר, הרבה מעבר לשכונה שלו. "זה ריח נוראי של ביצים סרוחות, את מרגישה שאת חיה בתוך ביוב, זה נמשך לפעמים לילות שלמים ועד הבוקר, כשמתחילה הרוח ומאווררת את השכונה. אני יושב בחצר שלי ומרגיש לפעמים כמו בתוך בית שימוש".

השפד"ן וברקע בתי העיר ראשון לציון (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

השפד"ן הוא מפעל טיהור השפכים הגדול בארץ שפועל תחת איגוד ערים לתשתיות סביבה (איגודן). האיגוד כולל שורה של רשויות ובהן תל אביב, חולון ובת ים. לפי אתר איגודן, השפד"ן מטפל בשפכים של כ-2.5 מיליון תושבים מ-23 רשויות במרכז הארץ. 

השפד"ן ממוקם סמוך לראשון לציון, אולם הוא אינו שייך לאף רשות מוניציפאלית. הביוב שמגיע למתקן מטופל ומי הקולחין משמשים לחקלאות. הבוצה הנותרת עוברת תהליך עיכול אנאירובי במתקן עצמו, ליצירת דשן וביו-גז. בשנים הקרובות, לצד הגידול באוכלוסיה, השפד"ן עתיד להתרחב משמעותית. החשש של התושבים הוא שגם מפגעי הריח והזיהום יחמירו. 

פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית סמי שמעון, שמלווה את מאבק התושבים שנים ארוכות, הבחין השבוע באירוע חריג. אחת מתחנות הניטור הציגה רצף של 23 חריגות מהתקן החצי שעתי של מימן גופרי, בשבועיים בלבד, כמעט כולן בשעות הבוקר המוקדמות. המשמעות היא לא רק ריח קשה, אלא מופע של גז רעיל ומסוכן, גם בחשיפה לריכוזים נמוכים, מעבר לסף המותר בחוק.

לדברי פרופ' וולפסון, מימן גופרי נוצר בין היתר במתקני טיפול בשפכים ומפירוק פסולת בתחנות מעבר. הוא מסביר כי בחודשי הקיץ, כשהטמפרטורה מטפסת, החיידקים מפרקים את המרכיבים השונים בשפכים ובפסולת מהר יותר ותוצרי הפירוק מתנדפים לאוויר. "הריכוזים הגבוהים שנמדדו החודש מחייבים את הרשויות לפעול מיד".

לשיטתו, קיימות לא מעט פעולות שעשויות להפחית את הזיהום ומפגעי הריחות מהשפד"ן. למשל, לייעל את האוורור במתקני הטיפול, להוסיף מלחים שונים על מנת להפחית את היווצרות המימן הגופרי, וכן לכסות את המתקנים ולשאוב את האוויר דרך מערכות ספיגה וספיחה כדי להפחית את הזיהום.

 "חשוב לזכור שפרט לחומרי ריח – נפלטים מהפעילות בשפד"ן גם מזהמי אוויר רבים, ובהם חומרים מסרטנים כמו בנזן ופורמאלדהיד, בעיקר מהמנועים שמפיקים חשמל מהביוגז המיוצר במקום". וולפסון מזכיר כי בקרוב מאוד באותו אזור תעשיה יפעל מתקן נוסף, "סמארט וויסט", מתקן לטיפול בפסולת שיוסיף על עומס המזהמים באזור. 

"זה ריח אופייני לשפדן", מוסיף תושב השכונה הסמוכה, אמיר נוי. הוא הקים את ביתו כבר בשנת 2000 ומתגורר במרכז השכונה מאז. "הריח מורגש בעיקר בלילות הקיץ, כשאין רוח. עשיתי בשפד"ן סיורים, אני מכיר את הריח האופייני שלו. אנחנו יושבים בערב קיץ בסלון והכל פתוח, ופתאום נכנס גל ריח מפחיד שמעלה בחילה ונאלצים לסגור הכל", הוא מספר. "זה כבר הרבה מאוד שנים ככה, זה הלך והחמיר כי השפד"ן גדל". 

התושבים מדווחים כי הם מתלוננים פעם אחר פעם למשרד להגנת הסביבה ולרשויות, אולם כלום לא עוזר. "החריגות התכופות והגבוהות במימן גופרי שנמדדות בשכונות בראשון לציון מחייבות את הרשויות ובעיקר את המשרד להגנת הסביבה לפעול לאלתר ובכל האמצעים הקיימים בחוק לאיתור המקור ולמניעת הפליטות", מסכם פרופ' וולפסון. 

"ללא פיקוח ואכיפה תקיפים ומתמשכים והצבת דרישות ברורות ומחמירות בהיתרי הפליטה של המתקנים השונים באזור לשימוש בטכנולוגיות מיטביות ובהגנת סביבתיות שונות, המפגעים רק יגברו בעתיד".


מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

"המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את חריגות הריח שנמדדו בתחנת הניטור בשכונת נווה חוף, ומבצע מעקב רציף אחר הנתונים. המשרד דורש מהשפדן לפעול להפסקת המפגעים ומלווה את יישום התוכנית שגיבש השפדן להסדרת 'סיפון גינדי'. במסגרת תוכנית זו, אמור השפדן לבצע עבודות הנדסיות שימנעו את פליטת המזהמים מהסיפון הגורמות לחריגות ולמטרדי הריח.

"יצוין, כי השפדן הגיש בקשה להיתר בנייה לצורך ביצוע העבודות לפני למעלה מחצי שנה, אולם ככל הידוע, הבקשה טרם אושרה על ידי עיריית ראשון לציון. עיכוב בטיפול בהיתר מונע את השלמת הפעולות הנדרשות להסרת המפגע במועד. המשרד ימשיך בפיקוח הדוק על פעילות השפדן, ולא יהסס להפעיל את סמכויות האכיפה העומדות לרשותו ככל שהחריגות יימשכו".

מאיגודן נמסר:

"בתחנת הניטור הממוקמת בשכונת חתני פרס נובל, הסמוכה למכון השפד"ן, לא נרשמו כלל חריגות במהלך חודש יוני. באשר לתחנת הניטור בנווה חוף, בה נרשמו במספר מועדים חריגות קצרות טווח: איגודן מבצע בדיקה מקצועית ויסודית לבחינת מקורן. לא ניתן לקבוע כי מקור החריגות שנמדדו קשור לפעילות המכון. 

"איגודן ממשיך לבחון כל אירוע וכל תלונה במלוא הרצינות, תוך הסתמכות על נתוני ניטור, מודלים מקצועיים וחוות דעת מומחים. במקביל, אנו מקדמים בימים אלה שורה של פרויקטים רחבי היקף במכון השפד"ן ובמערכות ההולכה האזוריות, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, במטרה לצמצם עוד יותר את פוטנציאל מפגעי הריח ולהעניק מענה מיטבי לתושבי האזור. 


"אנו מחויבים לשקיפות מלאה, לבחינה מקצועית של העובדות ולפעולה מתמשכת לשיפור איכות החיים והסביבה עבור כלל התושבים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 Responses

  1. במקומו של ראש העיר,הייתי בונה צינור ענק חזרה לרחבת הבימה ושכל החרא יצוף בתל אביב

  2. כתושב העיר, הריח לצערי מגיע גם לשכונות המרכז והמזרח של ראשון לציון.
    נוסף על כך הזרמת הבוצה באדמה לכיוון דרום, במטרה לנקות את המים, גורמת לזיהום חמור ומתמשך של הקרקעות, של מי התהום, ושל רעלים שנספגים בקרקע ואולי עוברים גם לגידולים חקלאיים שמגיעים אלינו. יש מגוון ענק של פתרונות אחרים ומתקדמים יותר, אבל מישהו מקדם רק את הרחבת המפעל לטיהור שפכים ורק בראשל"צ על אדמות טובות בשווי מיליוני שקלים.

  3. רק עמותת ראשונים נלחמים למען איכות הסביבה בראשון לציון ומייסדת העמותה קלודין עוזרי נלחמו ונלחמים שנים כנגד מפגע זה.
    מוזמנים לכתוב בגוגל ולראות מאבקים משנת 2019 ושום דבר לא זז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,422 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.