ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, נעלה מדי פעם סקירה קצרה של מקומות בהם לפחות מועמד אחד חשוד בשחיתות. נתמקד ברשויות שהסיקור בהן לא זוכה לתהודה ציבורית רבה.
מטה יהודה הינה המועצה האזורית היחידה באזור ירושלים, ויש בה 57 יישובים בהם מתגוררים כ-55 אלף תושבים. המועצה בעלת שטח עצום של מעל לחצי מיליון דונם וגם בעלת מספר היישובים הגבוה ביותר בארץ (מבין המועצות האזוריות). מגוון היישובים מדהים – קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, יישוב נוצרי-אוונגליסטי (יד השמונה), יישוב יהודי-ערבי (נווה שלום) ויישובים ערביים.
בניגוד למרבית רשויות המקומיות – במועצות אזוריות שמים שלושה פתקים בקלפי – האחד לראש הרשות, השני למועצת הרשות והשלישי לוועד המקומי של היישוב.
משה דדון
משה דדון אמנם לא מכהן כראש המועצה בפועל עקב החשדות התלויות נגדו, אך הוא מחזיק בתואר. דדון כיהן בעבר כמנכ"ל המועצה עד שבשנת 2009 נבחר לעמוד בראשה. בבחירות 2013 התחיל קדנציה נוספת, מבלי שהיו נגדו מתמודדים.
בשנת 2015 דדון נעצר בחשד לקבלת שוחד בתמורה לקידום עסקים של קבלנים מקומיים ועבירות מין. לאחר שחרורו נעצר שוב בפברואר 2016 בחשד להטרדת עדים, תוך ניסיון לכאורה לשבש את החקירה המתקיימת נגדו.
דדון התגאה בכך שהוא פרסם את תקציב המועצה ואת דו"ח המבקר באתר המועצה. עם זאת, התקציב עצמו מפורסם ברמת המאקרו כאשר לא ניתן להבין בפועל לאן הכספים הלכו ודו"ח המבקר מעודכן לשנת 2015.
הפרקליטות קיבלה החלטה להעמיד את משה דדון ואחיו אבי לדין בכפוף לשימוע. על פי החשד, דדון דרש כספי שוחד מיזמים וקבלנים שפעלו בשטח המועצה בהיקף של מיליונים ואף קיבל מאות אלפי שקלים לכיסו. בתוך כך, הוא חשוד כי ניצל את מעמדו כראש מועצה כדי לקדם אינטרסים כלכליים של נותני השוחד. הפרקליטות טוענת כי דדון העביר בין השנים 2010-2015 עבודות בגובה של כ-170 מיליון שקלים ל"קבלן הבית".
לאחר התפוצצות הפרשה, דדון ואחיו חשודים שניסו להדיח ולהטריד עדים, תוך איומים וסחיטה באיומים של עדים מרכזיים בפרשת השוחד המוזכרת מעלה. על פי החשד השניים עשו זאת "במטרה להניע את העדים מלהעיד נגדם בבית המשפט".
על פי הפרקליטות, דדון קיים יחסי מין עם כמה עובדות מועצה ולאחר מכן התערב בתנאי העסקתן תוך ניגוד עניינים. בנוסף, הוא ביצע לכאורה עבירות מין בהזדמנויות רבות נוספות.
ניב ויזל
ויזל הוא בן למשפחה מיוחסת במטה יהודה – אביו מאיר ויזל כיהן כראש המועצה בין השנים 1992-2009. ויזל סיפר בראיונות שהגיע לפוליטיקה המקומית במקרה – הוא מונה כממלא מקום ראש הוועד של קיבוץ נתיב הל"ה בו הוא מתגורר וכך מונה גם לסגנו של ראש המועצה דדון בנובמבר 2015. בדצמבר אותה שנה, הוא כבר מונה כממלא מקומו של דדון.
לפני שויזל מונה למ"מ ראש המועצה, התרחשה דרמה גדולה במועצה. הסגן השני של דדון, יוסי משה, רצה לקבל את המושכות לידיו. עם זאת, ויזל מונה על אף היותו חדש בזירה המקומית. דדון, ככל הנראה, התנגד למינוי משה מפני שהאחרון משמש כעד נגדו בפרשות בפרשת השוחד.
יוסי משה
במשך 32 שנים מחזיק יוסי משה בתפקיד יו"ר הוועד של מושב זכריה. בשנים 2000-2003 כיהן כסגנו של מאיר ויזל, אך פוטר על ידו בטענה שהוא "חותר תחתיו". משנת 2009 כיהן כסגן ראש המועצה עד מינויו של ויזל לתפקיד בשנת 2016.
משה הוא אחד מהחקלאים הגדולים במועצה – בעל מטעים, לול משוכלל ומחזיק בעשרות מכסות לביצים.
כמו כן, משה תבע את אבי דדון (אחיו של משה וחשוד גם הוא בפרשת השוחד) בגין הכפשות ולשון הרע. לפי כתב התביעה, טוען משה כי אבי דדון ניסה לפגוע בו והעליל שמשה מנהל רומן עם עובדת המועצה ואף פרסם פוסטים כוזבים שכביכול מקשרים בין העובדת למשה.
משה אימץ את עקרונות הרשות השקופה שלנו, והבטיח בפומבי ליישם את העקרונות שייתכן ויהפכו את מטה יהודה לרשות המקומית השקופה ביותר בארץ.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק