ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ב-30.8.2026, בעוד שחלק גדול מהציבור בישראל היה עסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים, הופץ לתקשורת סרטון בחירות נוסף של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בסרטון הוא נראה מבקר בתא של אסירות פלסטיניות בכלא דמון. האסירות התלוננו על תנאיהן הקשים; בן גביר לקח קרדיט על התנאים ואמר כי "הגעתי לראות מקרוב את יישום המדיניות שלנו" וכי "נגמרו הימים של הקייטנות בבתי הכלא בישראל אני אחראי לזה – אני גאה שהצלחנו להוריד את תנאי המחבלים למינימום". הוא הוסיף שביקר גם בתאי הבידוד ו"התרשם מתנאי הכליאה המחמירים במקום".
סרטון הבחירות הזה מציג תוצר של מהלך שנבנה בשלוש שכבות: הבטחת בחירות להוריד את תנאי הכליאה ל"מינימום"; ניצול מצב החירום אחרי 7.10 כדי להקפיא חלקים ניכרים מן ההגנות המשפטיות; והפיכת האנשים, הסמלים והתיעוד של שב"ס לחלק מקמפיין מפלגתי.
התוצאה: שב"ס לא רק ביצע את המדיניות שהכתיב השר, אלא הופעל גם כדי להמחיש אותה, לייצר לה תמונות ולגייס לה תמיכה פוליטית.
סרטון הבחירות מכלא דמון סוגר מעגל עם קמפיין הבחירות של 'עוצמה יהודית' ב-2022. המפלגה ובן גביר הבטיחו להפסיק את ה"קייטנה" של האסירים הפלסטינים. לאחר ניצחונו של גוש נתניהו, בסעיף 129 להסכם הקואליציוני בין המפלגה לליכוד נכתב ששתי המפלגות "סבורות שיש לשנות את התנאים של האסירים הביטחוניים" ויפעלו בעניין בתוך 90 ימים.
שבוע לאחר השבעת הממשלה וכניסתו של בן גביר לתפקיד השר הממונה על שירות בתי הסוהר (שב"ס), ב-6.1.2023, הוא כבר צייץ כי ביקר בכלא נפחא "בעקבות בניית תאים חדשים, כדי לוודא שמי שרצח יהודים לא יקבל תנאים טובים יותר מהקיים. אמשיך לטפל בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, תוך מגמה להפסיק את המדיניות שהייתה עד היום". לציוץ צורפה תמונה שלו עם נציבת השב"ס קטי פרי, שעמדה בעמדת חולשה מאז פרשת בריחת האסירים מכלא גלבוע בספטמבר 2021.
בתחילת הכהונה, עם זאת, יכולתו של בן גביר לממש את הבטחותיו לא היתה מוחלטת. להבדיל מההסדרה הדלה בחוק ובנהלים של פעילות צה"ל, ובפרט בכל הנוגע לטיפול בעצורים המוחזקים בידיו, בשב"ס קיימת מערכת מסועפת של דינים, פקודות ונהלים. אלה אמורים להבטיח איזון ראוי בין צורכי הביטחון לזכויותיהם של המוחזקים במתקניו, אף אם בפועל לא תמיד יושמו.
ב-5.2.2023 פרסמה 'עוצמה יהודית' סרטון בכותרת "בן גביר משנה את קייטנת המחבלים בבתי הכלא". אך עד לפרוץ המלחמה ב-7.10.2023, מערכת הדינים המסועפת הגבילה את יכולתו של בן גביר להוציא לפועל את תוכניותיו. נותר פער גדול בין ההצהרות הבומבסטיות לבין תנאי הכליאה בפועל של האסירים הפלסטינים, שהלכו והוחמרו בהדרגה.
כך למשל, זכה בן גביר ללעג ציבורי ופוליטי לאחר שהודיע בציוץ ב-1.2.2023 כי יסגור את מאפיות הפיתות – החלטה שהדביקה לו את הכינוי "שר הפיתות". גם ניסיונו לצמצם את ביקורי משפחות האסירים הסתבך. באותם חודשים, הקמפיין הקדים את יכולתו לשנות מן היסוד את תנאי הכליאה.
קו פרשת המים היה ב-7.10. בעקבות הטבח שביצע חמאס, כמו בתחומים רבים אחרים בישראל, הותר הרסן בשב"ס. תוך ניצול מצב החירום קיבל בן גביר שורה של החלטות להחמרה קיצונית של תנאי החזקת האסירים הפלסטינים ולהקפאת תחולתם לגביהם של חלקים נכבדים ממערכת הדינים שהסדירה את זכויותיהם. הסיסמה על סיום ה"קייטנה" הפכה אפוא ממסר בחירות למדיניות ביצועית.
במכתב מיום 14.8.2025 הגדיר דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, את ההחלטות כ"צמצום תנאי הכליאה של המחבלים לכדי מינימום" לצורך "ביסוס המשילות בבתי הכלא". בפועל, ההחלטות הובילו להרעבה, להתפשטות מגפות, לעינויים של המונים, לגרימת נזקים גופניים בלתי הפיכים ולתמותה חריגה בבתי הכלא בישראל.
להתקדמות המדיניות סייעה אווירה ציבורית, תקשורתית, פוליטית ורבנית של לגיטימציה לנקמה ולענישה קולקטיבית נגד כלל האוכלוסייה הפלסטינית, ובפרט נגד האסירים הפלסטינים. גם ציבורים נוספים, לרבות מ"אזור החיוג הליברלי", החלו לתמוך בנקמה באסירים או החליטו שבעקבות טבח ה-7.10 הפלסטינים – ובמיוחד האסירים – אינם מעניינים אותם עוד. לכן התעלמו במודע מהדיווחים המזעזעים של ארגוני זכויות האדם ומהתקשורת הבינלאומית, שבהם נאספו עדויות ממי ששוחררו.
אפילו העובדות שרוב העצורים הפלסטינים הוחזקו במתקני שב"ס בלי שהועמדו לדין או הואשמו בדבר; שרובם לא היו קשורים לכוחות הנוח'בה; ושמעשיהם בעת המעצר, ולעיתים גם זהותם, לא היו ידועים לציבור הרחב – ובמקרים רבים אף לא למי שעצרו אותם – לא שינו את העמדה הזאת. חלק מהציבור הישראלי אף ראה ביחס הלא-אנושי לאסירים הפלסטינים "תגובה מוצדקת" לפשעי חמאס נגד החטופים הישראלים בעזה. אך המשפט הבינלאומי אינו מתיר לישראל ולרשויותיה לבצע פשעים בתגובה לפשעי חמאס.
המחיר לא נותר בין חומות הכלא. לאחר שחרורם, חלק מהחטופים העידו שהצהרותיו של בן גביר על החמרת תנאי האסירים הפלסטינים הובילו להתעללות קשה בהם במנהרות חמאס. גם לאחר ששוחרר החטוף הישראלי האחרון מעזה, הציבור הישראלי לא שינה את עמדתו ולא החל לפתע לדאוג למתרחש במתקני שב"ס.
הגיבוי למדיניות לא הגיע רק מהציבור. נראה שאווירת הלגיטימציה הזו השפיעה גם על שופטי בג"ץ, המאוימים והמוחלשים גם כך בעקבות ה"הפיכה המשטרית". השופטים אפשרו לבן גביר להפוך את הטיפול באסירים הפלסטינים למעין אקס-טריטוריה משפטית: הם חזרו ודחו עתירות שהגישו משפחות אסירים וארגוני זכויות האדם, או מרחו את הטיפול בהן במשך חודשים ארוכים ולעיתים אף שנים.
זה בולט במיוחד מול העיקרון שהציג נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בפסק דינו: "חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם". כבר בתחילת המלחמה החלו השופטים לדחות ולמרוח עתירות הביאס קורפוס בסיסיות, ואפשרו לשב"ס להסתיר את זהותם של אלפי עצורים פלסטינים חדשים שהוחזקו במתקניו מאז 7.10.
באחד הדיונים אמרה השופטת דפנה ברק-ארז: "לא לדעת שהם בישראל? […] גם בתקופות הכי קשות לא היה מצב כזה. צו הביאס קורפוס מחייב מסירת מידע, ותמיד התנהלו מול זה. פתאום אפס מידע מועבר". אך בפועל, היא ויתר השופטים אפשרו זאת. כבר ב-4.11.2023 פרסם פרופ' ברק מדינה מאמר שכותרתו "בג"ץ סגור בשל המלחמה?".
הנתונים הקשים שהוצגו בפני שופטי בג"ץ – על מקרי תת-תזונה ומצבי חירום רפואיים, ועל כך שכרבע מהאסירים נדבקו בסקביאס – לא הובילו לשינוי בעמדתם. הם אפשרו את מניעת ביקוריהם של נציגי הצלב האדום והכשירו את מדיניות ההרעבה.
באופן אבסורדי, על אף חוסר המעש שלהם, הם חזרו והביעו דאגה – בהערותיהם בדיונים ובפסקי הדין שכתבו – מפני הנזק שנגרם ל"הסברה". למשל, בדיון ב-18.8.2025 אמר הנשיא יצחק עמית: "כרגע מה שיוצא בעולם זה שבתי הכלא בישראל זה גואנטנמו […] מה שמפורסם בעולם זה שיש הרעבה, שעשרות אסירים מתים. ואתם שמים אותנו, את בית המשפט בחזית, בפרונט".
גם מערך הייעוץ המשפטי העניק לבן גביר גיבוי. היועצת המשפטית לממשלה הכשירה את כל החלטותיו בעניין האסירים הפלסטינים והגנה עליהן בבג"ץ, אף שבתחום המשטרה התמקדה בבלימת השתלטותו.
גם היועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, עו"ד אריאל סיזל, הכפוף מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה, והיועץ המשפטי של השב"ס, גונדר עירן נהון, שנחשב לאיש אמונו של בן גביר ומונה ב-8.6.2026 ליועמ"ש המשטרה, ליוו בזמן אמת את גיבוש ההחלטות והמדיניות. כך כתב לי עו"ד סיזל ב-2.6.2026: "השינויים אשר בוצעו בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים מתחילת המלחמה מלווים משפטית על ידי הייעוץ המשפטי לשירות בתי הסוהר."
אווירה ציבורית וגיבוי משפטי אינם מספיקים לבדם כדי להפוך רשות ציבורית למנגנון פוליטי. לשם כך נדרשת גם שליטה בשרשרת הפיקוד ובאופן שבו הרשות מציגה את עבודתה לציבור. ב-28.12.2023 הודיע בן גביר כי החליט למנות את מזכירו הביטחוני ונאמנו האישי, ניצב קובי יעקובי, לנציב השב"ס במקומה של פרי. בנוסף, במענה לבקשת חופש מידע שקיבלתי ב-2.9.2026 נחשף כי בן גביר ערך בעצמו 74 ראיונות לקציני שב"ס בשנים 2023–2025.
הראיות המוכרות לציבור על אופן השימוש של בן גביר במינויים עוסקות במשטרה, לא בשב"ס. בפסק הדין בעתירות נגד תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, התייחסו אחדים משופטי ההרכב בבג"ץ לסכנה שבחדירת שיקולים פוליטיים לעבודת המשטרה, לנוכח סמכויותיו של השר בתחום המינויים, ולצורך בהסדרת עניין זה.
בתגובותיה לעתירה זו ולעתירות להדחת בן גביר מתפקידו, חזרה היועצת המשפטית לממשלה והזהירה כי לדעתה עשה בן גביר שימוש פסול בסמכות המינויים כדי להתערב בעבודת המשטרה; כי "שיקולים פוליטיים חדרו למשטרה דרך מנגנון המינויים"; וכי המסר לקצינים הוא שעליהם "למלא אחר ציפיות השר, זאת בהקשר הפגנות ובהקשרים נוספים, ואף בהקשר של חקירות הנוגעות לאנשי שלטון או מקורביהם." ב"מסמך העקרונות" שהציעה תחילה כתנאי להמשך כהונתו, היא כללה גם הגבלות משמעותיות על סמכות בן גביר בתחום המינויים.
החומר הזה אינו עוסק ישירות בשב"ס, אך הוא חשוב להבנת דפוס הפעולה של השר בתחום הכפוף לו. בן גביר עצמו מעולם לא הסתיר את מודעותו לכוחו בתחום המינויים. בתגובה לפרסום המענה לבקשת מידע שהגשתי קודם לכן עבור "מכון זולת", ולפיו בשנים 2023–2024 ראיין בן גביר בעצמו 137 קציני משטרה, הוא אמר לאתר "וואלה" כי "אני גאה שבתקופת כהונתי בשנתיים האחרונות מינינו מאות קצינים, וזאת אחרי עבודת מטה יסודית, וגאה שהם מיישמים את המדיניות שלי."
מינויו של יעקובי, 74 הראיונות עם קציני שב"ס וההתנהלות המתוארת להלן מצטרפים לתמונה אחת: בן גביר מתייחס למינויים ככלי להבטיח שקצינים יישמו את מדיניותו, ובשב"ס כבר אפשר לראות כיצד אותה מדיניות מתורגמת לא רק להחמרת תנאי הכליאה אלא גם לתעמולה פוליטית.
ביולי 2024 פרסם בן גביר ברשת X סרטון הנושא את הלוגו של חטיבת המודיעין בשב"ס, ובו האסיר אבו סעיד יוסף מדבר על הרעת התנאים. לצד הסרטון נכתב: "מחבל פת"ח מספר למצלמה על השינוי בתנאי המחבלים בכלא, ומזהיר את חבריו: אל תיכנסו לגיהינום של בן גביר. הקייטנה הסתיימה". ב-15.1.2026 הפיץ השב"ס סרטון של 'עוצמה יהודית' שבו סוהרים הריעו לשר וצעקו "היידה בן גביר".
אלה אינם רק פרסומים מחשבונו הפרטי של השר. בסרטונים משמשים סמלי שב"ס, סוהרים, אסירים ומתקני הכליאה ראיה חזותית להצלחת המדיניות ולנאמנותם של אנשיה. ב-14.2.2026 צייץ בן גביר סרטון עם הכיתוב "הגעתי יחד עם משפחות שכולות לעקוב מקרוב אחר ההיערכות לרמדאן ולוודא שמדיניות המינימום שאני מוביל יחד עם נציב שב״ס מיושמת במלואה, בלי הנחות למחבלים. באתי לחזק ויצאתי מחוזק". בסרטון נראה בן גביר מבקר במתקן כליאה לצד נציב השב״ס קובי יעקובי, בעוד סוהרים מוציאים מהתאים אסירים פלסטינים ומשכיבים אותם על הרצפה.
הדפוס נמשך גם בביקורים הבאים. ב-23.4.2026 צייץ בן גביר כי הגיע עם יעקובי לביקורת פתע במתקן כליאה במרכז הארץ, כשהוא מחופש ללוחם כליאה, כדי לראות מקרוב מה קורה בשטח. ב-20.5.2026 פורסם סרטון מביקורם של בן גביר ויעקובי במתקן כליאה שבו הוחזקו משתתפי המשט לעזה כשהם אזוקים. בן גביר אמר להם: "ברוכים הבאים לישראל. אנחנו בעלי הבית. נגמרה הקייטנה".
הסרטון עורר גל של גינויים דיפלומטיים נגד ישראל והוביל לפתיחת חקירות ממשלתיות ברחבי העולם. אפילו נתניהו נאלץ לפרסם התנצלות, ובה אמר כי "האופן שבו נהג השר בן גביר בפעילי המשט אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של ישראל". דוברות השב"ס, מנגד, מסרה לתקשורת כי "כלל הפעולות בוצעו בהתאם לנהלים ולשיקולים מקצועיים".
ב-15.8.2026 פורסם סרטון מביקורם של בן גביר ויעקובי בתאו של מרואן ברגותי, שבו אמר בן גביר לברגותי: "לא תנצחו. מי שיתעסק עם עם ישראל, מי שירצח ילדים ונשים – נמחק אותו. אתם צריכים לדעת את זה." גם סרטון זה הוביל לגינויים בעולם.
הצטברות המעשים – התערבות במינויים, נציב נאמן, ליווי משפטי, שימוש בסמלי שב"ס והופעת סוהרים ואסירים בסרטוני מפלגה – משנה את אופיו המוסדי של השירות. תפקידו כיום אינו רק ליישם את המדיניות, אלא גם להוכיח את נאמנותו לשר ולשווק את הישגיו של בן גביר.
ב-7.1.2023 הזהיר הנשיא בדימוס אהרן ברק כי ה"רפורמה המשפטית" של השר יריב לוין מקבילה ל"מהפכה של טנקים". ההיסטוריה חזרה והוכיחה שהפיכה משטרית מתרחשת גם כאשר לשומרי הסף ולחלק גדול מהאזרחים לא אכפת מהשתלטות פוליטית על רשות ציבורית, והם בטוחים שלא תהיה לכך השפעה אישית עליהם משום שהנפגעים הקשים ממנה משתייכים לאוכלוסייה אחרת. היום אלה האסירים הפלסטינים; בעתיד, ה"קייטנה" עלולה להסתיים עבור אותם שופטים, יועצים משפטיים ואזרחים יהודים מהאופוזיציה ששתקו.
גם הם עלולים למצוא את עצמם מוחזקים ב"תנאי מינימום" בבתי כלא המנוהלים בידי "שירות עוצמה יהודית".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
