ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"זו הסיבה שבשבילה נבחרתי, כן? להחזיר את תחושת הביטחון האישי לרחובות".
במילים האלה הציג השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את מטרת העל שלו, בדיון שנערך בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ב-26 ביוני 2023. באותו דיון הציג השר את מטרות תוכנית העבודה שלו ואת היעדים המרכזיים שבכוונתו להשיג במהלך כהונתו.
שלוש שנים לאחר מכן, בדיקת מיניסטרמטר של "שקוף" חוזרת לאותן מטרות ובודקת מה קרה להן.
התשובה מורכבת יותר מהקביעה שבן גביר פשוט "נכשל". למעשה, הוא לא נכשל בעשייה. בתקופת כהונתו הוקם המשמר הלאומי, נוספו מקומות כליאה, גויסו אלפי שוטרים, הורחבה ההצטיידות הטכנולוגית ונפתחו מסלולי גיוס חדשים לתפקידים טכנולוגיים. גם במערך הכבאות נעשו השקעות והורחבו היכולות.
הבעיה היא אחרת: השר בן גביר כשל בתרגום העשייה הזאת לצורך להשגת מטרת העל שהציב לעצמו. האמצעים התרחבו – אבל הביטחון האישי התדרדר.
אחת ההצלחות הברורות של בן גביר היא בתחום הכמותי של כוח האדם במשטרה.
לאחר שנים שבהן המשטרה התמודדה עם עזיבת שוטרים וקשיי גיוס, בתקופת כהונתו התהפכה המגמה. בדיון בכנסת הציג תנ"צ אוראל אברהמי, ראש חטיבת המשאבים באגף התכנון של המשטרה, נתונים שלפיהם מצבת המשטרה גדלה מתחילת 2023 ב-3,464 שוטרים. שיעור האיוש הגיע ל-93%, ועוד כ-900 שוטרים צפויים להצטרף עד סוף 2026.
זהו הישג ממשי. בן גביר הצליח להפוך מגמה שלילית ולהגדיל את מספר השוטרים.
אבל דווקא ההצלחה הכמותית מחדדת שאלה אחרת: האם יותר שוטרים פירושם גם משטרה טובה ואפקטיבית יותר?
"המשבר במשטרה כבר לא כמותי. המשבר הוא איכותי", אמרה בתגובה לנתונים עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת.
"המשבר במשטרה כבר לא כמותי. המשבר הוא איכותי" – מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה, מגיבה לנתוני כוח האדם במשטרה שעלו בוועדה: "השוטרים שמגיעים עכשיו לשטח הם שוטרים לא טובים, ההכשרה שלהם לא מספיק טובה"@ZulatEquality @IL_police @alonschuster_mk
🏛️מתוך דיון הוועדה לענייני ביקורת… https://t.co/i32AduH8fU pic.twitter.com/Q1P6wX9sog— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) June 25, 2026
הביקורת הזאת מקבלת משנה תוקף לנוכח האופן שבו הושג חלק מהגידול בכוח האדם. לפי הבדיקה שלנו, לצד הרחבת הגיוס הוקלו גם תנאי הקבלה לתפקידים מסוימים במשטרה. כך נוצר בתקופת בן גביר מהפך כמותי – במחיר איכותי.
במקביל, המשטרה הרחיבה את השימוש בכלים טכנולוגיים ונפתחו מסלולי גיוס ייעודיים לבוגרי יחידות טכנולוגיות, ובהן 8200, לתפקידי סיגינט, סייבר וקצונה טכנולוגית. גם כאן מדובר בעשייה ממשית ובהשקעה ביכולות חדשות.
אלא שמספר השוטרים, שיעור האיוש וכמות האמצעים הם בסופו של דבר אמצעים. המבחן הוא מה קרה לתוצאות.
וכאן התמונה משתנה.
כפי שהראינו בניתוח נתוני הפשיעה של מיניסטרמטר, בתקופת כהונתו של בן גביר נרשמה הידרדרות חריפה בכמה ממדדי הביטחון האישי המרכזיים. מספר הנרצחים השנתי הממוצע יותר מהוכפל לעומת 2022, שנת כהונתו של השר לשעבר עמר בר לב. גם מספר הנרצחים בחברה הערבית זינק, ובעבירות החמורות נגד חיי אדם נרשמה עלייה משמעותית.
במילים אחרות: המשטרה גדלה. הביטחון האישי המשיך להתדרדר בקצב מואץ.
אחת ממטרות הדגל של בן גביר הייתה "ביסוס המשילות". הקמת המשמר הלאומי הייתה אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם ביקש להשיג אותה.
במובן הביצועי, בן גביר יכול לסמן הצלחה: המשמר הלאומי אכן הוקם.
המבחן הוא האם הקמת המשמר הלאומי הובילה ליותר משילות, לפחות פשיעה וליותר ביטחון אישי. בנתונים שבדקנו לא ניתן למצוא לכך עדות.
הבעיה בולטת במיוחד בחברה הערבית. המאבק בארגוני הפשיעה היה אחד היעדים המרכזיים של המשרד, אלא שבתקופת כהונתו של בן גביר מספר הנרצחים בחברה הערבית זינק לנתונים חסרי תקדים. ארגוני הפשיעה לא נחלשו, והאלימות המשיכה לגבות מספר גדל והולך של קורבנות.
גם כאן חוזר אותו דפוס: המבנה הוקם, אבל המטרה שלשמה הוקם לא הושגה.
בתחום הכליאה התמונה שונה.
בן גביר עמד בהבטחתו להוסיף מקומות כליאה, וקידם את תפיסתו בדבר החמרת הענישה ורצף הענישה. מבחינת היעדים הפוליטיים והביצועיים שהציב לעצמו, ניתן לקבוע כי בתחום הזה נרשמה הצלחה מעורבת.
אלא שגם כאן, התוצאה מורכבת יותר.
לאחר 7 באוקטובר גדלה מאוד אוכלוסיית האסירים הביטחוניים והצפיפות בבתי הכלא החריפה. במקביל, שיעור החזרה לכלא לא ירד – ולכן לא ניתן לקבוע שהמשרד הצליח ביעד של מניעת מועדות.
בתנאים שנוצרו, המיקוד של מערכת הכליאה עבר יותר ויותר מהשיקום אל עצם היכולת להחזיק מספר גדול של אסירים. נוספו מקומות כליאה והורחבה היכולת לכלוא – אבל לא נרשם שיפור ברור ביכולת למנוע מאסירים לחזור לכלא.
גם כאן, בן גביר הצליח להרחיב את המערכת. הוא לא הצליח להראות שהמערכת המורחבת משיגה תוצאות טובות יותר.
בתחום הכבאות וההיערכות לחירום לא ניתן לסכם את כהונת בן גביר ככישלון מוחלט.
בתקופתו הורחבה ההצטיידות הטכנולוגית, גדלה טייסת הכיבוי והוקם מערך מתנדבים רחב יותר להתמודדות עם מצבי חירום. אלה צעדים ממשיים שנועדו לחזק את יכולת התגובה של המערך.
מצד שני, מבקר המדינה קבע כי עדיין חסרים למערך כ-1,000 לוחמי אש כדי לעמוד בתרחישי הייחוס הקיצוניים. שנת 2024 הייתה שנת שיא בהיקף שריפות השטחים בישראל, וגם ב-2025 התרחשו אירועי ענק על רקע המלחמה ותנאי אקלים קיצוניים.
בניגוד לנתוני הפשיעה, כאן קשה לקבוע באופן חד אם מדובר בהצלחה או בכישלון. המערך התחזק, אבל גם האתגרים גדלו, ופערי כוח האדם נותרו משמעותיים.
לצד ההבטחות שהשר עצמו הציג, בדקנו גם את שיעור הביצוע של משימות שהוטלו על המשרד במסגרת החלטות הממשלה.
בשנת 2022, בתקופת כהונתו של בר לב, ביצע המשרד 79% מהמשימות שבתחום אחריותו.
בשנת כהונתו הראשונה של בן גביר נשמר שיעור דומה: 78%.
אלא שב-2024 חלה ירידה חדה, ושיעור הביצוע צנח ל-58%.
הנתון הזה אינו מודד ביטחון אישי או פשיעה. הוא כן מצביע על ירידה ביכולתו של המשרד להשלים את המשימות שהוטלו עליו במסגרת החלטות הממשלה – דווקא לאחר שנת כהונה ראשונה שבה הצליח לשמור על רמת הביצוע של קודמו.
ההבחנה הזאת חשובה.
קל יחסית לספור שוטרים שגויסו, מקומות כליאה שנוספו, גופים שהוקמו, מטוסים שנרכשו ואמצעים טכנולוגיים שהוכנסו לשימוש. אלה נתונים חשובים, ובכמה מהם בן גביר יכול להצביע בצדק על הישגים.
אבל השר עצמו לא ביקש להיבחר כדי להגדיל את מספר השוטרים או להוסיף תאי כליאה. אלה היו אמצעים.
המטרה, כפי שהגדיר אותה בעצמו, הייתה "להחזיר את תחושת הביטחון האישי לרחובות".
שלוש שנים לאחר מכן, בדיקת מיניסטרמטר מראה שבן גביר לא נכשל משום שלא עשה. הוא עשה לא מעט.
הוא נכשל משום שהעשייה לא השיגה את התוצאה שהוא עצמו הבטיח.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
