יותר ממחצית מהשוטרים אינם בעלי תואר אקדמי; לאחד מכל תשעה אין רישום של בגרות

יותר ממחצית המשרתים במשטרת ישראל אינם בעלי תואר אקדמי, ולגבי אחד מכל תשעה אין בידי המשטרה רישום של תעודת בגרות. כך עולה ממענה לבקשת חופש מידע שהתקבל ב-13 באוגוסט 2026.

הנתונים אינם מלמדים כשלעצמם על איכות השוטרים. תואר אקדמי אינו תנאי הכרחי לשיטור טוב, והיעדרו אינו מעיד שאדם אינו מתאים לשרת במשטרה. אבל הם מחדדים את השאלה כיצד המשטרה מגייסת, מכשירה, מפתחת ומשמרת כוח אדם איכותי – דווקא לאחר שבתקופת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדילה המשטרה במהירות את מצבתה באלפי שוטרים, ולפי בדיקת המיניסטרמטר גם הקלה את תנאי הקבלה לתפקידים מסוימים.

ארבעה עשורים של "אקדמיזציה"

בדיון במליאת הכנסת ב-11 ביוני 1985 גינה שר המשטרה חיים בר-לב בדיחה ששמע על המשטרה: "השוטרים הולכים בזוגות – האחד קורא והשני כותב". בר-לב התגאה בכך ש-64% משוטרי ישראל היו בעלי השכלה תיכונית וש-52% מהקצינים היו אקדמאים, והסביר כי ההשכלה הפכה לחלק מתנאי הקבלה והקידום במשטרה.

כבר אז הבינה צמרת המשטרה כי רמת ההשכלה משפיעה לא רק על תדמית הארגון, אלא גם על מקצועיות השוטרים ועל איכות עבודתם. בארבעת העשורים שחלפו מאז יזמה המשטרה תוכניות רבות לעידוד ולמימון לימודים אקדמיים ולשילובם במסלולי ההכשרה והקידום.

מאז 2008 מפעילה המשטרה "תוכנית אקדמיזציה", המשלבת לימודי תואר ראשון בתחומים רלוונטיים בהכשרה לקצונה. ניצב אבשלום פלד, שכיהן אז כסמפכ"ל המשטרה וכיום הוא מפקד מחוז ירושלים, אמר בטקס סיום מחזור של התוכנית ביולי 2023 כי במשטרה רואים בעבודת השיטור "פרופסיה הדורשת השכלה אקדמית רלוונטית, איכות ומקצועיות, עצמאות, שיקול דעת וערכים אתיים".

לפי המענה לבקשת חופש המידע, מתוך 30,073 המשרתים במשטרה נכון למועד מסירתו, 13,513 (44.93%) הם בעלי תואר אקדמי: 6,593 בעלי תואר ראשון, 6,794 בעלי תואר שני ו-126 בעלי תואר שלישי. עוד 1,521 משרתים (5.05%) הם בעלי הסמכה כהנדסאים או טכנאים.

11,729 משרתים נוספים (39%) רשומים כבעלי תעודת בגרות בלבד. לגבי 3,310 (11%) אין בידי המשטרה רישום של תעודת בגרות. אין פירוש הדבר בהכרח שלא סיימו 12 שנות לימוד: תנאי הסף הכלליים לגיוס למשטרה דורשים 12 שנות לימוד, אך לא תעודת בגרות.

חשוב גם לסייג: המענה מציג תמונת מצב עכשווית, אך אינו כולל פילוח לפי שנת גיוס או השוואה לשנים קודמות, (המשטרה טוענת כי ניתן להוציא מהמערכת הממוחשבת שלה רק נתונים עדכניים ליום הפקת הדו"ח) לכן אי אפשר להסיק ממנו לבדו שרמת ההשכלה של המתגייסים ירדה בתקופת בן גביר, או לקבוע כיצד השפיעה הקלת תנאי הקבלה על הרכב כוח האדם הנוכחי.

תואר אינו ערובה למקצועיות

גם מספר בעלי התארים אינו מספר את כל הסיפור. הנתונים הכמותיים אינם מלמדים מה למדו השוטרים, היכן למדו ועד כמה התואר רלוונטי לתפקידם. חלק מהתארים נרכשו במוסדות אקדמיים מוכרים ומפוקחים בישראל, אך לאורך השנים נחשפה שוב ושוב "תעשייה" של רכישת תארים בשירות הציבורי ובמשטרה – בהליכים משפטיים, במחקרים ובתחקירים, ובהם תחקירים רבים של העיתונאית טלי חרותי-סובר.

בין היתר דובר על תארים שנרכשו בשלוחות אקדמיות, בתוכניות ללמידה מרחוק ובמוסדות בחו"ל שרמתם או ההכרה בהם היו שנויות במחלוקת, ולעיתים גם באמצעות מתווכים.

התופעה התאפשרה בין היתר בשל פיקוח רשלני של הרשויות, אך היה לה גם תמריץ ברור: מעבר לחשיבות המקצועית שהמשטרה מייחסת להשכלה, תואר אקדמי עשוי להקנות לשוטרים הטבות שכר ולפתוח בפניהם אפשרויות קידום.

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מ-24 בדצמבר 2014 ממחיש את המנגנון. שוטר ביקש לחייב את הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך להכיר בו כבעל תואר ראשון במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה לצורכי דירוג ושכר. זאת לאחר שהורשע בהליך משמעתי במשטרה בהתנהגות שאינה הולמת שוטר, בעקבות קביעה כי קיבל את התואר על בסיס נתונים כוזבים. לטענתו, הוא הגיש עבודות שהעתיק מגיסתו.

בחקירה הנגדית שאל השוטר את הממונה על הגף אם היה ידוע שהלימודים של שוטרים וסוהרים באוניברסיטת לטביה נועדו להעניק להם תוספות שכר ולא לקדם את האקדמיזציה של השירות. "אני לא יודעת", השיבה. "תשאל במשטרה". התביעה נדחתה.

המשטרה גדלה – אבל האם היא השתפרה?

נתוני ההשכלה מקבלים משמעות נוספת על רקע הגידול המהיר במצבת המשטרה. בדיקת המיניסטרמטר של "שקוף" מצאה כי בתקופת בן גביר הצליחה המשטרה לבלום את מגמת נטישת השוטרים ולהגדיל את המצבה ב-3,464 שוטרים מתחילת 2023. שיעור האיוש הגיע ל-93%, ועוד כ-900 שוטרים היו צפויים להצטרף עד סוף 2026.

זהו הישג כמותי ממשי. אלא שלפי בדיקת המיניסטרמטר, הגידול לווה בהקלה בתנאי הקבלה לתפקידים מסוימים. הדבר מחדד את השאלה אם מילוי השורות בא על חשבון איכות כוח האדם והכשרתו. כמו-כן, עדיין קיימים תקנים לא מאוישים שפוגעים ביכולת המשטרה להילחם בפשיעה הצומחת, כגון 88 תקנים בתחום פשיעת הנוער.

נתונים רשמיים נוספים מהמשטרה, במענה ממאי 2025 לבקשות חופש מידע שהגשתי מטעם מכון זולת, מחדדים כי לא מדובר רק בשאלת ההשכלה הפורמלית. ממוצע ציוני הדפ"ר של המתגייסים ירד מ-5.9 בשנת 2020 ל-5.2 בשנת 2024, וממוצע ציוני העברית ירד מ-7.6 ל-7.2.

גם בציוני ההכשרות נרשמה ירידה בין 2022 ל-2024: בקורס יסוד סייר ירד הממוצע מ-84.11 ל-81.15, בהכשרת בלשים מ-85.32 ל-83.32 ובהכשרת חוקרים מ-87.15 ל-86.25. הירידה החדה ביותר מבין הנתונים שנמסרו נרשמה בקורס הקצינים הייעודי, שבו צנח הממוצע מ-86.37 ל-75.19.

בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ביולי 2025, שהתקיים בעקבות המידע שחשף מכון זולת, הועלו טענות כי תנאי הקבלה הוקלו, ציוני המבחנים הפסיכוטכניים ירדו וההכשרות קוצרו. נציגות המשטרה הכחישו שתנאי הסף שונו. ראש אגף משאבי אנוש, ניצב אלונה שושן, אמרה: "הסמכות למנות נתונה לשר לביטחון לאומי. אינני מכירה את הורדת רף המתגייסים". ראש חטיבת הגיוס והשחרור, תנ"צ מירית מזרחי, אמרה כי תנאי הסף לא שונו.

היום התקיים דיון שיזמנו בועדה לביקורת המדינה של הכנסת בעקבות בקשת חופש מידע שהגשנו וחשפה את ההתערבות הישירה והלא חוקית של הן גביר במינוי 137 קצינים. השר הכהניסט הפך את הקידום לאמצעי לפוליטיזציה והפיכת המשטרה מארגון ממלכתי הפועל לטובת כל אזרחי המדינה לכלי דיכוי של יריביו… pic.twitter.com/jTdcHX1cls

— Zulat זולת (@ZulatEquality) June 24, 2026

בחלק מציוני המיון הירידה החלה עוד לפני כהונת בן גביר, והנתונים לבדם אינם מוכיחים שהקלה בתנאי הקבלה גרמה לה. אולם בצירוף הרחבת הגיוס המהירה, הם מצביעים על מגמה מדאיגה: מצבת המשטרה גדלה, בזמן שבמדדים מרכזיים הקשורים למיון ולהכשרה נרשמה שחיקה.

גם המדדים האלה אינם חזות הכול. לאזרח שנעצר לשווא, הוכה או נורה בידי שוטר, חשוב פחות אם השוטר מחזיק בתעודת בגרות, בתואר ראשון או בתואר שני. השאלה העיקרית היא אם השוטר פעל כחוק, הפעיל שיקול דעת וכיבד את זכויותיו.

ברמה המערכתית, לעומת זאת, גם צמרת המשטרה מכירה בכך שעבודת השיטור דורשת מקצועיות, עצמאות, שיקול דעת וערכים אתיים. השכלה והישגים במבחנים הם רק חלק מהתמונה; מיון, הכשרה, פיקוח ותרבות ארגונית חשובים לא פחות.

בן גביר יכול להצביע על אלפי שוטרים נוספים ועל בלימת הנטישה. אך הגדלת המצבה היא אמצעי, לא מטרה. המבחן הוא אם המשטרה נעשתה מקצועית ואפקטיבית יותר ואם הביטחון האישי השתפר – ובמדדים האלה, כפי שהראה המיניסטרמטר, התוצאות רחוקות מלהיות הצלחה.

בתקופת בן גביר נדחק הדיון על איכות ההון האנושי מפני המרדף אחר מילוי השורות, ובמקביל התרבו הטענות לפוליטיזציה של המינויים במשטרה. במובן הזה, נדמה שה"אקדמיזציה" מפנה את מקומה ל"פוליטיזציה".