ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במקביל לעלייה החדה במדדי הפשיעה המרכזיים בישראל, כפי שתיעדנו במיניסטרמטר, בשנות ממשלת נתניהו-בן גביר נרשמה עלייה חדה גם בפשיעת הנוער. לפי מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-23 ביוני 2026, בין 2023 ל-2025 עלה מספרם הכולל של בני הנוער החשודים בתיקים פליליים ב-18%, והגיע ל-5,118. מספר העבירות עלה ב-25%, ומספר התיקים ב-17%.
בתוך הנתונים חל שינוי גם בהרכב החשודים. מאז 2022 ירד חלקם של הערבים מכלל בני הנוער החשודים מ-42% ל-31%, ואילו חלקם של יהודים ואחרים עלה מ-58% ל-69%.
בחודשים האחרונים הצליחו כמה מקרים חמורים של פשיעת נוער לפרוץ אל סדר היום התקשורתי, למרות העיסוק המתמשך במלחמה ובהפיכה המשטרית. בתגובה, עסקו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמשטרה בעיקר בהפניית אצבע מאשימה ובמופעי יחסי ציבור.
בן גביר גילגל את האחריות ליועצת המשפטית לממשלה ולבתי המשפט, ואף קרא לערב את שב"כ. לאחר ש-ynet חשף כי בשנת 2025 זינקו נתוני הפשיעה ביישובי מחוז תל אביב ונפתחו 2,054 תיקי חקירה נגד קטינים – המספר הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות – קצין בכיר במחוז שיבח את פעילות המשטרה והפנה אצבע מאשימה למשרדי ממשלה אחרים: "משטרת ישראל פועלת לאורך כל השנה כדי למנוע פשיעה ולאכוף את החוק, לייצר הרתעה ולהעניק שירותי משטרה מיטביים לציבור… לצד הפעילות המשטרתית האפקטיבית, נדרש טיפול הוליסטי של משרדי הממשלה בתופעת עבריינות הנוער."
ב-28 באפריל 2026 הודיעה המשטרה על יציאה למבצע ארצי נגד פשיעה בקרב בני נוער. המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, הכריז על הקצאת מאות מלוחמי המשמר הלאומי של מג"ב ועל "הפעלת כלל הכלים המבצעיים, המודיעיניים והחקירתיים, מיצוי מהיר של תיקי החקירה, ביצוע מעצרים ממוקדים ופעילות יזומה."
למחרת הגיעו המפכ"ל ובן גביר לסיור בשכונת התקווה. תושבים אמרו ל-ynet כי "המשטרה משמשת כתפאורה" עבור בן גביר וכי "זה הכול הצגה". לטענתם, אלמלא התפשטה התופעה גם לצפון תל אביב, איש לא היה מגיע לשכונה, שבה הורים כבר חוששים לאפשר לילדיהם לצאת מהבית בערב.
אלא שגם המפכ"ל והשר בן גביר כנראה יודעים שלוחמי המשמר הלאומי אינם תחליף לאנשי המקצוע הנדרשים לטיפול בפשיעת נוער. לפי חוק הנוער ופקודות המשטרה, חקירת קטינים ופעולות יזומות נגדם דורשות הכשרה והסמכה מיוחדות, שאינן חלק מתפקידם הרגיל של לוחמי המשמר הלאומי. נוכחותם ברחובות עשויה ליצור הרתעה נקודתית, אך היא אינה יכולה להחליף חקירה, איסוף מודיעין וטיפול מקצועי בקטינים.
בהודעת המשטרה בלט דווקא מה שלא הופיע בה: התחייבות לתגבר את מערך הנוער המקצועי – קציני חקירות נוער, עובדי וחוקרי נוער, בלשי נוער ורכזי מודיעין לנוער. לפי פקודות המשטרה, עובד נוער הוא "איש משטרה במגזר החקירות, אשר הוסמך לעבודת נוער על ידי מדור עבריינות נוער ונפגעי עבירות ועוסק בחקירת קטינים, פיקוח ומניעת עבריינות נוער". בלי איש משטרה שהוסמך לכך, אי אפשר לבצע פעולות חקירה ומעצר יזומות נגד קטינים.
על רקע זה, קשה שלא לחוש שההאשמות וההכרזות הפומביות נועדו להסיח את דעת הציבור ממה שקורה בשטח: למרות הגדלת התקציבים וההטבות, ולמרות הורדת תנאי הקבלה והקידום במשטרה, במהלך שלוש וחצי שנות כהונתו של בן גביר לא הצליחה המשטרה לאייש את כלל התקנים. המצב לא השתנה גם מאז כניסתו של דני לוי לתפקיד המפכ"ל.
ב-1 ביוני פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח שמצא כי "איוש התקנים בפועל לא הדביק את קצב גידול התקנים" בתפקידים שנבדקו. עוד נמצא כי למשטרה אין כללים ברורים המגדירים את השיקולים לחלוקת התקנים בין התפקידים והמקצועות השונים. אולם, הדוח לא כלל התייחסות נפרדת למערך הנוער.
מענה שהעבירה המשטרה ב-5 ביולי לבקשת חופש מידע שהגשתי חושף כי הפערים קיימים גם, ובאופן משמעותי, בתחום הזה. בחלק מהתפקידים אמנם נוספו תקנים בהתאם לתוספת התקציבית שאישרה הממשלה, אך נכון לאפריל 2026 נותרו לא מאוישים 88 תקנים ייעודיים: 14 קציני חקירות נוער, 28 עובדי נוער, 13 רכזי מודיעין נוער, 30 בלשי נוער ושלושה חוקרי נוער.
זה אינו רק מחסור כמותי. כאמור, בניגוד לחלק מתחומי הפשיעה האחרים, הטיפול בקטינים כפוף לדרישות הכשרה והסמכה מיוחדות. מחסור בבעלי התפקידים האלה עלול לשתק את מערך הטיפול בפשיעת נוער בתחנה או במרחב שלם.
הפער בין נוכחות מרתיעה לבין טיפול אמיתי מזכיר פתרון שבו השתמשה משטרת התנועה בשנת 2004: עשרות דגמי קרטון של ניידות הוצבו בצדי הכבישים כדי לגרום לנהגים להאט. בתחום התנועה, גם ניידת דמה עשויה להשפיע – די בכך שהנהג יחשוב ששוטר נמצא בהמשך הדרך. אבל שוטר דמה אינו יכול להילחם בפשיעה. הוא לא אוסף מודיעין, לא חוקר קטינים, לא בונה תיק ולא מונע מבני נוער להידרדר לעבריינות.
ההתמודדות עם פשיעת נוער מחייבת פתרון עמוק ויסודי: הגדלת המערך המקצועי, איוש התקנים, הכשרה מתאימה ועבודה מתמשכת של המשטרה לצד מערכות החינוך והרווחה. טיפול ממשלתי רחב אכן נחוץ, אבל הוא אינו פוטר את בן גביר והמשטרה מאחריות לחלקם. כל עוד 88 תקנים חיוניים נותרים לא מאוישים, מאות לוחמים, סיורים מצולמים והכרזות על מבצעים אינם תחליף לעבודת משטרה מקצועית – אלא לכל היותר תפאורה שלה.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
