ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
נהג האוטובוס מעתאסם קאק הותקף במוצאי שבת, 1 באוגוסט, כשעצר ברמזור אדום בצומת רמות בירושלים. צעירים חבטו בדפנות האוטובוס, וכשפתח את החלון היכו אותו בפניו ושברו את שיניו.
כמה חודשים קודם לכן, ב-18 במרץ, כעשרה נוסעים תקפו באלימות את נהג האוטובוס עלי מוסא, לאחר שעצר סמוך לצומת. ב-5 בדצמבר 2025 הותקפו שני נהגי אוטובוס ערבים נוספים בתחנה בשכונה: התוקפים שברו את המראה של האוטובוס הראשון, השליכו אותה על הנהג ובעטו בו תוך שהם צועקים "נשבור לך את הפרצוף". אחר כך עברו לאוטובוס השני, השליכו פח אשפה על ראש הנהג וגרמו לו חבלה חמורה בידו.
להיות נהג אוטובוס הפך לאחד המקצועות המסוכנים בישראל. נהגים נדקרים, מרוססים בגז מדמיע, סופגים אבנים וחפצים, חלונות מנופצים עליהם, והם מותקפים באגרופים, בבעיטות ובמקלות. במקום לחזור הביתה בתום יום העבודה, הם נאלצים להגיע לבתי חולים.
"אנחנו מדברים על שתיים-שלוש תקיפות ביום", אמר ל"ידיעות אחרונות" יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ישראל גנון. סקר שערך הארגון מצא כי 52% מהנהגים חוו הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית; 77% מהם אינם חשים בטוחים, והתופעה מחמירה משנה לשנה.
התופעה, שהלכה והחמירה תחת ממשלת הימין הקיצוני של נתניהו-בן גביר, מסכנת לא רק את הנהגים, אלא גם את הנוסעים ואת יתר משתמשי הדרך. לפי מאג'ד מברוק, יו"ר ועד נהגי סופרבוס, מרבית התלונות שמגישים נהגים נסגרות מחוסר עניין לציבור או ממוסגרות כקטטה בין אזרחים – בלי אשמים ובלי אחראים.
בשני דיונים שהתקיימו בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ב-9 ביולי וב-17 בנובמבר 2025, נחשפה תמונת הפקרה מוכרת: כל גוף מטיל את האחריות על גוף אחר. תקיפת נהג אינה מוגדרת במפורש בחוק כתקיפת עובד ציבור, אף שהמשטרה והפרקליטות הודיעו כי במקרים המתאימים יתייחסו אליה כך. המשטרה מצביעה על הפרקליטות, הפרקליטות על המשטרה, ושתיהן מגלגלות את האחריות למשרד התחבורה – שמחזיר את האחריות אליהן.
באותם דיונים התברר, למרבה המבוכה, שהמשטרה מתקשה לספק נתונים מדויקים על מספר הנהגים שהותקפו, ומשרד התחבורה הודה שאינו אוסף את הנתונים בעצמו. בלי נתונים אי אפשר לגבש מדיניות רצינית, למדוד את ממדי הכשל או לבדוק אם הפתרונות המוצעים עובדים.
אחרי שלוש שנות סחבת וקמפיינים של איגודי עובדים וארגוני חברה אזרחית, משרד התחבורה הודיע על מכרז להפעלת מערך אבטחה נגד אלימות בתחבורה הציבורית. המערך הוגדר תחילה כפיילוט בשבע ערים: ירושלים, חיפה, באר שבע, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ורהט.
ב-5 בינואר 2026 הודיע המשרד כי בירושלים וברָהט יפעלו שלושה מאבטחים, ובכל אחת מחמש הערים האחרות – שניים בלבד. כלומר, בסך הכול 16 מאבטחים לשבע ערים. בתחילת פברואר החלה היחידה לפעול בשטח.
פיילוט של 16 מאבטחים בשבע ערים אינו תוכנית לאומית. הוא אולי מספק נוכחות נקודתית ותגובה לאירועים אם המאבטחים יספיקו להגיע טרם התוקפים יימלטו, אך אינו יכול להחליף אכיפה פלילית עקבית, ענישה מרתיעה, איסוף נתונים מסודר ובעיקר מיגון פיזי מסיבי שיחצוץ לחלוטין בין הנהגים לנוסעים במקרים הנדרשים. עצם ההסתפקות במהלך כה מצומצם מעידה על מקומו הנמוך של ביטחון הנהגים בסדר העדיפויות של משרד התחבורה ושל יתר הרשויות.
בדיון בוועדה לביטחון לאומי ב-17 בנובמבר 2025, יו"ר חברת קווים ונציג פורום חברות התחבורה הציבורית, אריק סיני, אמר: "אין לנו מנוחה, הנשמה שלנו רותחת. למצוא נהגים מורדמים ומונשמים בשיקום – אי אפשר להמשיך עם זה".
אבל אפשר להמשיך עם זה, אם מסתפקים בהודעות חגיגיות ובפיילוטים במקום במדיניות. שרת התחבורה מירי רגב אינה יכולה להציג כמה מאבטחים רכובים על אופנועים כפתרון לתופעה שהרשויות עצמן מודות שאינן יודעות למדוד.
ייתכן שזה קשור לכך שמזה שנים ארוכות היא אינה נוסעת באוטובוסים, אלא מתניידת ברכב יוקרה עם נהג פרטי או טסה לחו"ל על חשבון הציבור. אבל יש כאן גם עניין של זהות הקורבנות: רוב נהגי האוטובוס בישראל הם ערבים, והם חשופים גם לתקיפות על רקע גזעני.
והאלימות הזו אינה תמיד "סתם" אלימות. נהג האוטובוס חאלד עוואישת, שהותקף בבית שמש ב-30 באוגוסט, סיפר בריאיון לתוכנית הרדיו "קלמן-ליברמן": "הוא ירק עליי ואמר לי 'ערבי מסריח' לפני שהוא נתן לי אגרוף בפנים".
לאחר אחת התקיפות של נהג ערבי, מסר ראש עיריית ירושלים משה ליאון לתקשורת: "האלימות כלפי נהגי האוטובוסים היא חציית קו אדום. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה עובדים מסורים נאלצים לחשוש לחייהם במהלך עבודתם. פגיעה על רקע מוצאו או מינו של אדם היא דבר חמור, בלתי נסבל ובניגוד לערכים היהודיים שלנו".
ליאון טעה. כאשר בממשלה, בכנסת ובחלקים מהחברה הישראלית "ערכים יהודיים" הפכו לשם מכובס לערכיו של הרב מאיר כהנא, האלימות נגד נהגי אוטובוס – ובפרט נגד נהגים ערבים – אינה חריגה מהשיטה. היא אחת מתוצאותיה.
בפועל, משרד התחבורה מממן מאבטחים מעטים כדי להגן על הנהגים הערבים מפני אלימות שהמסרים הגזעניים של הממשלה מסייעים לנרמל ומלבים אותה. במקום לאסוף נתונים, להבטיח שהפוגעים יעמדו לדין ולהשקיע תקציב רציני בהתקנת מחיצות משמעותיות שיגנו על הנהגים בכל האוטובוסים, המדינה מסתפקת בעוד "פיילוט" והודעות חגיגיות לתקשורת.
סביר להניח כי אם היה בישראל גל של תקיפות נהגי אוטובוס יהודים על ידי נוסעים ערבים, ההתנהלות הייתה אחרת.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
