ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מעט מידע, הרבה עיכובים: קרעי נכשל במדד השקיפות

בדיקת המיניסטרמטר מגלה כי גם אחרי שיפור ב-2025, משרד התקשורת מסר מידע רק ב-46% מבקשות חופש המידע, והטיפול ביותר מ-60% מהבקשות נמשך מעל 120 יום • שיעור הדחיות טיפס, מספר העתירות נגד המשרד גדל פי חמישה, ובקשה הנוגעת לפניית השר למטא נענתה רק אחרי 688 ימים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר התקשורת היוצא שלמה קרעי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

משרד התקשורת בראשות שלמה קרעי מקבל כעשר בקשות חופש מידע בחודש, אך מתקשה לספק לציבור מידע על פעילותו. גם בשנת 2025, שבה נרשם שיפור בחלק מהנתונים, ביותר ממחצית הבקשות לא נמסר מידע עד סוף השנה, והטיפול ביותר משש מכל עשר בקשות נמשך מעל 120 יום.

כך עולה מבדיקת "שקוף" במסגרת פרויקט המיניסטרמטר, הבוחן באופן שיטתי את תפקוד השרים וביצועי משרדיהם, תוך השוואה לתקופות קודמות. בסעיף השקיפות בדקנו את המענה לבקשות חופש מידע, את משך הטיפול בהן ואת העמידה בחובות הדיווח. הבדיקה משווה בין נתוני 2022 לשנים 2023-2025.

מספר הבקשות שהוגשו למשרד עלה מ-84 בשנת 2022 ל-87 בשנת 2023 ול-126 בשנת 2024 – עלייה של 50% בתוך שנתיים. בשנת 2025 נרשמה ירידה קלה, ל-121 בקשות. בסך הכל, מדובר בעלייה של כ-44% לעומת 2022. זהו היקף מצומצם יחסית למשרדי ממשלה אחרים, ובכל זאת, זמני הטיפול התארכו ושיעור מסירת המידע נותר נמוך.

גם בשנה הטובה ביותר, ברוב הבקשות לא נמסר מידע

בשנת 2022 מסר משרד התקשורת את מלוא המידע המבוקש רק ב-14% מהבקשות. בשנת 2023 עלה השיעור ל-22%, אך ב-2024 חזר ל-14%. בשנת 2025 עמד על 18% בלבד.

גם כאשר כוללים בקשות שבהן נמסר מידע חלקי, התמונה רחוקה מלהיות מספקת. שיעור הבקשות שבהן נמסר מידע מלא או חלקי ירד מ-39% בשנת 2022 ל-37% בשנת 2023 ול-33% בשנת 2024. ב-2025 עלה השיעור ל-46% – שיפור ניכר, אך עדיין פחות ממחצית הבקשות.

קטגוריה 2022 2023 2024 2025
בקשות שהוגשו 84 87 126 121
הרשות מסרה את כל המידע המבוקש 14% 22% 14% 18%
הרשות מסרה את המידע באופן חלקי 25% 15% 19% 28%
הטיפול בבקשה טרם הסתיים 35% 60% 31% 26%
אחר 26% 3% 36% 28%

במקביל, שיעור הבקשות שנדחו עלה מ-2% בשנת 2023 ל-14% בשנת 2024 ול-22% בשנת 2025 – השיעור הגבוה ביותר בארבע השנים שנבדקו.

חלק ניכר מהבקשות נותרו פתוחות בסוף שנת הדיווח. בשנת 2023 עמד שיעור הבקשות שהטיפול בהן טרם הסתיים על 60%. בשנת 2024 ירד השיעור ל-31%, וב-2025 ל-26%. נתון חריג נוסף נרשם ב-2024: הטיפול ב-21% מהבקשות הופסק "מטעמים הקשורים לפונה", לעומת 0%-4% בשאר השנים.

חודשים של המתנה, גם אחרי השיפור

ככלל, חוק חופש המידע מחייב רשות ציבורית להודיע למבקש על החלטתה בבקשתו ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 יום. הארכת התקופה מחייבת הנמקה, ומסגרת הזמן, בכפוף להוראות החוק, יכולה להגיע ל-120 יום. במשרד התקשורת, הטיפול בבקשות נמשך פעמים רבות מעבר לכך.

לפי נתוני זמני הטיפול, בשנת 2022 טופלו 41% מהבקשות בתוך 30 יום. ב-2023 ירד השיעור ל-18%, וב-2024 צנח לכ-5% בלבד. בשנת 2025 נרשם שיפור, ל-20% – עדיין פחות ממחצית השיעור שנרשם ב-2022.

מן הצד השני, שיעור הבקשות שהטיפול בהן נמשך יותר מ-120 יום עלה מ-24% בשנת 2022 ל-41% בשנת 2023 ול-71% בשנת 2024. ב-2025 ירד השיעור ל-61%, אך נותר גבוה בהרבה מזה שנרשם בתחילת התקופה. בשנת 2024 נמשך הטיפול ב-88% מהבקשות יותר מחודשיים.

הנתונים חריגים גם בהשוואה לרשויות אחרות. בדוח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2024 דורג משרד התקשורת במקום הראשון בשיעור הטיפול שנמשך מעל 120 יום בקרב הרשויות בעלות היקף הפעילות הגבוה שנכללו בהשוואה: 71.2%, לפני צה"ל עם 48.6% ומשרד החקלאות וביטחון המזון עם 24%.

בדוח לשנת 2025 דורג המשרד במקום השני, עם 61.4%, אחרי צה"ל, שבו עמד השיעור על 75%. השיפור היחסי הותיר אפוא את משרד התקשורת בצמרת הרשויות המשתהות במענה לציבור.

"המידע לא אותר"

בין הנימוקים ששימשו את המשרד לדחיית בקשות בולטת הטענה שהמידע לא אותר או אינו מצוי בידיו. עילה זו שימשה ב-13.5% מהדחיות בשנת 2024 וב-20% בשנת 2025. נימוקים נפוצים נוספים ב-2025 היו סוד מסחרי, עם 22% מהדחיות, ודיונים פנימיים, עם 18%.

מקרה אחד ממחיש מה עלול להסתתר מאחורי תשובה כזאת. בינואר 2024 פנה קרעי לחברת מטא בבקשה לבדוק מדוע נפגעה החשיפה לפוסטים של ינון מגל בפייסבוק, בעקבות פנייתו של מגל. בפברואר הגיש עו"ד יהונתן קלינגר בקשת חופש מידע לקבלת הנתונים שעליהם התבססה פניית השר.

לפי דיווח של עומר כביר ב"כלכליסט", התשובה נמסרה רק בדצמבר 2025 – 688 ימים לאחר הגשת הבקשה. אחרי ההמתנה הארוכה הודיע המשרד שהבקשה נדחתה, משום שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותו.

כך, כמעט שנתיים לאחר הגשת הבקשה, המשרד לא סיפק את הנתונים שהתבקשו על הבסיס העובדתי לפנייה האישית של השר לטובת מגל.

גם הדוחות חסרים, והעתירות מתרבות

הכשלים לא מסתכמים בטיפול בבקשות פרטניות. בנתוני 2024 צוין כי משרד התקשורת לא הגיש שניים מארבעת הדוחות הרבעוניים על התקשרויותיו, וכי הדוח השנתי לשנת 2023 לא פורסם. בנתוני 2025 נרשם שיפור: כל הדוחות הרבעוניים הוגשו, אך שניים מהם באיחור. הדוח השנתי לשנת 2024 לא הוגש.

גם מספר ההליכים המשפטיים גדל: שתי עתירות חופש מידע הוגשו נגד המשרד בשנת 2024, לעומת עשר בשנת 2025 – פי חמישה. בשנת 2025 ניתנו שבעה פסקי דין בעתירות נגד המשרד, כולם לחובתו, והוא חויב בהוצאות משפט בסך 24 אלף שקל.

אחת העתירות עסקה ביומני לשכת משרד התקשורת. עמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת" מגישה בקשות תקופתיות לקבלת יומני הפגישות של השר ובכירי המשרד. ביולי 2025 עתרה העמותה, באמצעות עו"ד אלעד מן, לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהמשרד לא השיב במשך כ-13 וכעשרה חודשים לבקשות הנוגעות לרבעון השני והשלישי של 2024.

לפי דיווח ב"העין השביעית", בעתירה נטען שלא נמסרה תשובה, הודעה על הארכת מועד או החלטת דחייה. זאת בזמן שיומני הרבעון הראשון והרביעי של אותה שנה כבר פורסמו. בדיווח נוסף מספטמבר 2025 צוין כי יומני שני הרבעונים עדיין לא פורסמו.

הנתונים מצביעים על שיפור מסוים ב-2025, אך גם על כשל מתמשך: מידע נמסר בפחות ממחצית הבקשות, הטיפול ברבות מהן נמשך חודשים ארוכים, שיעור הדחיות עלה וחובות דיווח לא מולאו. הדוגמאות הנוגעות לפעילות השר עצמו ממחישות כיצד העיכוב פוגע באפשרות לבדוק את מעשיו בזמן הרלוונטי ולקיים עליהם ביקורת ציבורית.

הציון במדד השקיפות: נכשל.

מיניסטרמֶטֶר: מדד הביצועים של שרי הממשלה

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- [yaad_render_members_count] איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
[yaadpay_form_join_tiny amounts="25,35,50,100,200" btnlabel="לתמיכה"]