יש לנו הצעה מטורפת בשבילכם, בואו נקנה חברת תעופה!

בואו נקנה יחד חברת תעופה. לא איזה צ'ארטר ניגרי. בואו נקנה את אל על. בדקנו. זה שווה לנו. שווי החברה נכון לבוקר זה עומד על כ-470 מיליון ש"ח.

נכון. זו חברה שמפסידה כסף. נכון, יש לה יותר חובות מאשר נכסים. אבל בואו נעשה את העסקה הזו בכל מקרה. למה? כי אנחנו משלמים לחברה כל שנה יותר כסף מהשווי הבורסאי שלה. אז מה אכפת לכם – בואו נקנה אותה.

נסביר.

לפני שנה תומר הכיו כתבה בה הוא ציין את עלות האבטחה שאנו משלמים עבור חברת אל על – כמעט מיליארד ש"ח בשנה (תוך התבססות על נתוני משרד האוצר). למה כל כך הרבה? כי יאיר לפיד בתקופתו כשר אוצר החליט לתת לאל-על בונוס כשעברה רפורמת "שמיים פתוחים" ולהעלות את סכום ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון לכמעט 100%.

זה כל כך מופרך שהחלטנו לבדוק שוב. פתחנו שוב את הדו״חות הכספיים של אל על. מסתבר שתומר היה בכיוון אבל לא לגמרי מדויק. משרד האוצר טעה. בשנת 2017 הוצאנו על אבטחה באל על 163 מיליון דולר, שזה 587 מיליון ש"ח ($=3.6ש״ח) וכפי שתראו בטבלה – ההוצאות במגמת עלייה.

בדקנו שוב את הנתונים מול משרד האוצר, ולהפתעתנו הם שונים ממה שידענו עד כה.

הוצאות האבטחה הסופיות לשנת 2016 עמדו לבסוף על 750 מיליון שקלים (הבדל של כ-200 מיליון ש"ח מההערכה הקודמת) וב-2017 על 825 מיליון שקלים (הבדל של 100 מיליון מההערכה הקודמת).

לשנת 2018 התקציב מתייצב לכאורה על 817 מיליון ש"ח.

הכסף מתחלק בין חברות התעופה הבאות: ארקיע, ישראייר, סאן דור (חברה בת של אלעל), קאל ואל על.

למה שנקנה את אל-על?

בקיצור: אל על לא שווה כמעט כלום. תעקבו אחרינו רגע: מסתבר שאפילו אם היו לה הוצאות אבטחה מזעריות של חברת צ'ארטר תורכית מזמן היא הייתה פושטת את הרגל. המתמטיקה פשוטה: אם ניקח חברה שאנחנו (הציבור) מזרימים לה 587 מיליון ש״ח בשנה ונקנה אותה ב-470 מיליון ש״ח בלבד, עוד יישארו לנו 117 מיליון לחלק. שווה, לא?

על פי הדו״חות הכספיים לחברה יש שאיפות התרחבות לקווים נוספים. ומי יממן את ההתרחבות הזו? שוב אנחנו.

אנו יודעים מה תגידו עכשיו. יש חשיבות לאומית לחברת תעופה לאומית ולכסות את הוצאות הביטחון שלה. הרי אם מחר תהיה מלחמה רק אל על תטוס לכאן.

תשובתנו: אפשר גם וגם. בואו נקנה את אל על! היא תהיה חברה בבעלות הציבור ולא כאילו חברה ציבורית. היא תהיה שלנו ונוכל להתגאות שיש לנו חברת תעופה.

תקציב הוצאות חברות התעופה

איך זה יעזור? נוכל להשאיר את כל צי המטוסים שלה מקורקע עד שנצטרך להפעיל אותו בשעת חירום – כמובן עם תחזוקה מינימלית הכרחית. לכו תדעו – זה יכול לעלות לנו פחות. אפשר לנסות להרוויח גם קצת כסף, להפעיל רק את הקווים הרווחיים (הקווים העמוסים) ולסגור את השאר. כל קו שאל על פותחת עולה לנו בסופו של יום כסף. נפעיל את החברה רק בכדי להחזיק את צי המטוסים לחירום ולא לאינטרס כלכלי (כי לפחות עכשיו אין).

נכון, אולי יש כאלה שמחפשים כרטיס טיסה יותר בטוח. אני יכול להעיד על עצמי ועל מכריי שאנחנו בעיקר מחפשים את הכרטיס הכי זול. המדינה מודאגת מאבטחה? פעם אולי זה היה נכון. היום הבדיקה הביטחונית בארה"ב ואירופה לא פחות מנג'סת מבישראל.

ציניות בצד, רוצים להוסיף אבטחה ישראלית? אל תכעסו. נקבע היטל אבטחה גבוה יותר (מה שאל-על גבתה במקביל מאיתנו בכל מקרה, אגב, ובגין כך עומדת כיום כנגדה תביעה ייצוגית). נוסיף 10-20 דולר לנוסע על כל טיסה נכנסת לארץ לאבטחה ישראלית. זה גם צודק מבחינה שוויונית.

ועכשיו לתכלס: למה שאזרח ישראלי שלא טס פעם אחת בימי חייו יסבסד טיסות לאשת עסקים מוצלחת שרואה את נתב"ג פעם בשבועיים? 

היטל אבטחה גבוה יותר תחת לקחת מכולם זה גם נכון כלכלית וגם צודק חברתית.

יאללה – בואו נקנה את אל על! 

נ.ב בדיעבד: הקבינט אישר סכום של 729 מיליון שקל לרכישת מטוס "אייר פורס 1" לראש הממשלה. 
בסכום הזה, נתניהו יכול היה לרכוש את כל חברת "אל-על", ולשמור על עודף של  259 מיליון שקל מכספי הציבור.
*
עריכה: שיר שטיין