"אפשר לחסוך 100 מיליון שקל לציבור": האם ליברמן יצא למאבק ב"ביצת הזהב" של אל על?

"ביצת הזהב של אל על" – כך מכנה א', עובד לשעבר במערך האבטחה בחברה, את תזרים המזומנים הגדול שהמדינה מעבירה לחברת התעופה כדי לסבסד את עלויות הביטחון שלה. זאת בשל הסדר ארוך שנים שאיש אינו מעז לגעת בו, אף שפקע ארבע פעמים בשנים האחרונות. כעת עומדת בפני שר האוצר אביגדור ליברמן הזדמנות נוספת לתקן את העיוות: בדצמבר פג תוקפו של ההסדר. גורמים העריכו בשיחות עם "שקוף" שאם ליברמן יפעל באומץ, הוא יכול לחסוך לטובת הציבור 100 מיליון שקלים בשנה. בלשכתו של השר אומרים כי "מתקיימת עבודת מטה".

ההסכם בין המדינה לבין אל על תם כבר בסוף 2019, אבל כל הממשלות מאז נמנעו מלגעת בתפוח האדמה הלוהט – פעם מטעמים של ממשלת מעבר ופעם מטעמי קורונה והמשבר בענף. אם תחליט הממשלה להאריך את תוקף את ההסכם מבלי לבחון זאת – זו תהיה כבר הפעם החמישית. בינתיים אנחנו האזרחים נמשיך לשלם מאות מיליונים על החלטה שהתקבלה בתקופה אחרת, ושאולי אינה מותאמת למציאות הנוכחית כבר זמן רב. 

כמות הנוסעים גדלה – החזרי האבטחה זינקו בלי פרופורציה

איך הכול התחיל? ב-2008 החליטה הממשלה לעבות את השתתפותה בתקציב האבטחה של אל על ויתר חברות התעופה הישראליות. הסיבה – פיצוי על ההפסדים שצפו בחברות כתוצאה מרפורמת "שמיים פתוחים" שהחלה להתבסס מול האיחוד האירופי באותם הימים. הרפורמה הסירה את מגבלות המכסה על מספר החברות שיכולות להפעיל טיסות בין ישראל ומחוצה לה, ועל תדירות הטיסות, ופתחה את השוק הישראלי לתחרות. ומכיוון שחברות התעופה הישראליות נדרשות לסידורי אבטחה הדוקים באופן חריג ובהתאם לדרישת המדינה – הוחלט מאז כי המדינה תסבסד את עלויות האבטחה. 

"לא מן הנמנע שאל על שודדת בימינו את הציבור הישראלי. שומרי הסף בנושאי ביטחון הם שומרים חלשים ומוחלשים, וזה תמיד שיחק לידיה"

עד שנת 2013 השתתפה המדינה בכ-65% מהוצאות האבטחה. אבל עם כניסתה של הרפורמה לתוקף באופן רשמי באפריל באותה שנה, החליט שר האוצר דאז והיום ראש הממשלה יאיר לפיד (יש עתיד) להעלות את השתתפות המדינה ל-97.5%. מאז נוסק תקציב האבטחה מדי שנה, בלי קשר לכמות הנוסעים ולמספר הטיסות. כך לדוגמה, לפי הדוחות הכספיים של החברה, בשנת 2016 וגם בשנת 2017 טסו עם אל על כ-5.5 מיליון נוסעים, וב-2018 כ-5.6 מיליון נוסעים. כלומר, בין 2016 ל-2018 ישנה עלייה של קרוב ל-2% בלבד במספר הטסים. אך הוצאות האבטחה עלו ביותר מ-22%, מ-616 מיליון שקלים ל-756 מיליון שקלים. 

בשנת 2021 עמד הסכום על כ-550 מיליון שקלים ובשנת 2020 כ-600 מיליון שקלים – סכומים יחסית נמוכים לאור העצירה הכמעט מוחלטת של ענף התעופה בשנים אלו עקב משבר הקורונה. הסכום בשנה רגילה הוא כמעט כפול וצומח משנה לשנה. בשנת 2019 לדוגמה, השנה הנורמלית האחרונה, עמדו הוצאות האבטחה על 867 מיליון שקלים. לאור התאוששות הענף אנו צפויים לראות בשנת 2022 סכום דומה.

"הייתה הכוונה לנפח את עלויות הביטחון בעשרות אחוזים"

"תמחור עלויות ביטחון זו ביצת הזהב של אל-על, כך היה כל השנים", מספר ל"שקוף" א', עובד מנהלה לשעבר במערך האבטחה באירופה. "מוצר התיירות שלה הוא מוצר בינוני ומפסיד, ומוצר הביטחון שלה הוא מוביל מבחינה עולמית ומונופול מבחינה מקומית". לדבריו, בשנים שבהן עבד בתחנות האבטחה של אל על באירופה, הרווח הגדול הגיע מתמחור מוצרי הביטחון של החברה, גם כלפי מדינת ישראל וגם כלפי חברות השכר שהיו תלויות בשירותי הביטחון של החברה. 

אבל זה לא הכול: א' מתאר כיצד בחברה עשו מאמצים אקטיביים להגדיל עוד יותר את הרווח הזה. "בהחלט הייתה הכוונה, ביותר מחצי פה, לנפח את עלויות הביטחון בהצעות שהוגשו", הוא אמר. "בתקופה שהתחלתי ליצור הצעות תקציב כאלה ונשענתי רק על עלויות נדרשות, ההצעות הוחזרו אלי בדרישה לראות כיצד אפשר לנפח אותן בעשרה אחוזים ויותר".

"אם היו מקימים ועדת חקירה – הייתה מתחוללת רעידת אדמה"

ניפוח עלויות האבטחה משרת את אל על לא רק במישור ההכנסות אלא כדרך לחיסול תחרות. אל על היא קבלן האבטחה הבלעדי של מדינת ישראל באספקת שירותי ביטחון לחברות תעופה מתחרות. היא יכולה גם להחליט לא לספק שירותי אבטחה לטיסה של חברה מתחרה. וזה כבר קרה בעבר.

"זו דוגמה לאופן שבו הופכים צורך ביטחוני אמיתי למכרה זהב על חשבון הציבור, ובשנים מסוימות גם על חשבון חברות תעופה מתחרות", אומר על כך א'. "אם היו מקימים ועדת חקירה על התנהלות אל על ב-20-30 השנים האחרונות, לדעתי הייתה מתחוללת רעידת אדמה בתחום".

כמה כסף אפשר לחסוך באמצעות שינוי ההסכמים שעומדים כעת על הפרק? "על פניו, מתוך היכרות עבר שלי את המערכת, לא מן הנמנע שניתן היה להוזיל את הצעת עלויות הביטחון של אל-על ב-10%-20% לפחות, כלומר ב-65 עד 130 מיליון שקלים מכספי משלם המיסים", מעריך א'. "כמו שאל על שדדה את חברות השכר בהצעותיה המנופחות לשירותי ביטחון, לא מן הנמנע שהיא שודדת בימינו גם את הציבור הישראלי. שומרי הסף בנושאי ביטחון הם שומרים חלשים ומוחלשים, וזה תמיד שיחק לידיה של החברה".

לא לתת לחתול לשמור על השמנת

בשיחה עם גורם העוסק בתחום התעופה ביקשנו לשים את האצבע על הסוגיות הספציפיות שבהן צריך לטפל בהסדר. להערכתו, אם יישמו את השינויים ניתן יהיה לחסוך לציבור כ-100 מיליון שקלים בשנה:

• העברת ניהול האבטחה לרשות ממשלתית – כיום חברת אל על היא שמנהלת את האבטחה לעצמה וחברות אחרות. העברת האחריות לרשות ממשלתית אמורה למנוע את המצב שבו, כפי שהגדיר הגורם, "החתול שומר על השמנת". אגב, מדובר בהצעה שעלתה בעבר על ידי שר התחבורה אבל נגוזה.
  
• הפסקת אבטחה בחכירה רטובה (השכרת מטוס זר עם צוות זר) – המדינה עדיין מחייבת את אל על לאבטח מטוסים זרים במקרים שבהם היא זו שמוכרת את הכרטיסים. הסעיף הזה מנפח עוד את עלויות האבטחה ללא צורך אמיתי. "כפי שלא מאבטחים מטוסים של טורקיש איירליינס לא צריך לאבטח מטוסים של אותה חברה כשאל-על מוכרת את הכרטיס דרכה"", אומר על כך הגורם. 
  
• הטלת אחריות על החברה בסגירת קווים שנפתחו לא מזמן – זוכרים את הקו הישיר של אל על לדרום אמריקה? הוא נסגר לאחר שנתיים בלבד. אבל עלויות הקמת מערך האבטחה ורכישת הציוד המתאים עלו לנו מיליונים. זה כסף שהלך לפח. 
  
• צמצום השתתפות במימון כרטיסי טיסה למאבטחים – בעבר החברה תמחרה את הכרטיס לפי עלות השוק שלו ולא העלות הממשית. יש מקום במחלקת עסקים? למה לא להעלות את המאבטח שם ושהציבור ישלם? עם זאת, בפועל הממשלה ביטלה את הסעיף הזה – כחלק מחבילת החילוץ שאושרה השנה לאל על, שילמה המדינה על כרטיסים אלו 20 שנה מראש סכום של 210 מיליון דולר. 
  
• הורדת השתתפות המדינה באבטחת תעופה מ-97.5% ל-90% – זה כנראה הדובדבן שבקצפת. נסביר: 97.5% הם בפועל 100% – כשאתה משלם רק 2.5% אתה יכול לאפשר לעצמך עיגול פינות והעמסת עלויות תפעול אחרות שנבלעות באבטחה. כך, לחברה אין שום תמריץ לנסות לחסוך בהוצאה כי המדינה משפה אותה על הכל. ולמה לרדת ל-90% ולא ל-65% כפי שהיה בעבר? לטענת אותו גורם כדי "למנוע מכה גדולה מדי לחברה".

מה יעשו עד סוף השנה במשרד האוצר עם העצות הללו, שעשויות לתקן עיוות היסטורי שנמשך יותר מדי שנים? בלשכתו של ליברמן מדברים על עבודת מטה ועל מגבלותיה של ממשלת המעבר. את התירוצים האלה שמענו כבר בעבר. המציאות כרגע היא שממשלות ישראל מפחדות לגעת בכל מי שיש לו טיעון שנוגע ל"ביטחון".

ומה אומרים באל על על הדברים? בשאלות על חידוש ההסכם, עמדת החברה והטענות הנשמעות בכתבה הפנו אותנו למשרד האוצר. "תקציב אבטחה נקבע על ידי המדינה ושירות הביטחון הכללי", אמרו. "אין קשר כלל לאל על. אל על רק מסייעת בהוצאה לפועל שלו באספקטים מסוימים".

התגובה המלאה של משרד האוצר: "בשים לב לתוקף החלטת הממשלה (דצמבר 2022, ע.ב) מתקיימת עבודת מטה לבחינת מצבו של ענף התעופה, היקף השפעתם של צעדי התייעלות שונים ועמידה ביעדים שהוגדרו. כל זאת בכפוף למגבלות המשפטיות החלות על ממשלת מעבר", כך נמסר לנו מלשכתו של שר האוצר ליברמן שאמון על הנושא.