ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יש הבטחות בחירות שנשכחות במהירות. את זו של בנימין נתניהו היה קשה לפספס.
בסרטון בחירות שפרסם הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-25, נראה נתניהו דופק על דלתם של זוג הורים צעירים ומגיע לעשות להם "ביביסיטר". המסר היה פשוט, ברור וקל לזכור: אם ייבחר, החינוך מגיל לידה ועד גיל שלוש יהיה חינם.
יותר משלוש וחצי שנים לאחר הקמת הממשלה, החינוך לגילאי 0 עד 3 אינו חינם.
הממשלה אמנם השיקה תוכנית שאותה כינתה "חינוך חינם מגיל 0 עד 3", והעניקה סיוע כלכלי לחלק מההורים. אבל היא לא יצרה זכות אוניברסלית לחינוך חינם לפעוטות. במקום זאת נבנה מנגנון המבוסס בעיקר על הטבות מס להורים עובדים ומענקי עבודה, לצד הרחבת הסבסוד במעונות המפוקחים.
וזה, במידה רבה, גם הסיפור של כהונת יואב קיש במשרד החינוך.
בפברואר 2023, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, הציג קיש תוכנית למערכת החינוך והציב ארבעה יעדים מרכזיים: צמצום פערים וחיזוק המצוינות בפריפריה, שיפור מעמד המורה ופתרון המחסור בצוותי הוראה, טיפול בחינוך המיוחד והפחתת הבירוקרטיה תוך הרחבת האוטונומיה הניהולית.
בדיקת "המיניסטרמטר" של "שקוף" מעלה כי אף אחד מארבעת היעדים לא הושג.
לא משום שלא נעשה דבר. להיפך. במהלך הכהונה הוקמו ועדות, גובשו המלצות, נפתחו מסלולים חדשים, הורחב איסוף המידע והושקו מנגנונים שונים. אלא שבמבחן שהמיניסטרמטר מבקש לערוך – מבחן התוצאה – העשייה כמעט תמיד נעצרה לפני היעד.
אחרי הבחירות, הבטחת החינוך חינם עברה שינוי מהותי.
החל מינואר 2024 העניקה הממשלה להורים עובדים הטבות מס ומענקי עבודה שיכולים להגיע, לפי התוכנית שהציגה הממשלה, לעד 940 שקל בחודש לילד. במקביל הורחב הסבסוד הישיר של שכר הלימוד במעונות המפוקחים.
מדובר בסיוע כלכלי אמיתי לחלק מהמשפחות. אבל לא בזה הייתה ההבטחה.
רוב הפעוטות בישראל אינם נמצאים במעונות המפוקחים שנהנים מהסבסוד הישיר. בעת הצגת התוכנית, מסגרות אלה נתנו מענה לפחות מרבע מהפעוטות. יתר ההורים המשיכו לשלם שכר לימוד מלא במסגרות פרטיות, גם אם חלקם נהנו מהטבות המס.
ההבדל אינו סמנטי. חינוך חינם הוא שירות ציבורי אוניברסלי. נקודות זיכוי הן מנגנון סיוע דרך מערכת המס. סבסוד לקבוצה מצומצמת של מסגרות אינו זכות לכל ילד.
הממשלה רשאית כמובן לבחור במודל כזה. אבל אי אפשר להבטיח חינוך חינם – ואז לסמן את ההבטחה כקוימה באמצעות הטבות מס וסבסוד חלקי.
היעד הראשון שהציב קיש היה צמצום פערים וחיזוק המצוינות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
בסיום כהונתו אין נתונים המצביעים על כך שהפערים בין המרכז לפריפריה הצטמצמו. במקביל, התוצאות הארציות שפורסמו בשנים האחרונות הצביעו על משבר עמוק בהישגי התלמידים.
במבחן הארצי באנגלית לכיתות ט' נמצא כי רק 22% מהתלמידים עמדו בדרישות תוכנית הלימודים. בנתוני מבחן המדעים שנחשפו בהמשך, רק 3% עמדו ברמה הנדרשת.
המשרד יכול להציג גם נתונים חיוביים. ביוני 2026, למשל, הציג קיש בכנסת יותר מ-15 אלף תלמידים במסלול מצוינות משולב. אלא שהנתון הוצג כהשוואה לעשור קודם, ולא כהוכחה לכך שבמהלך הכהונה הנוכחית הצטמצמו הפערים בין הפריפריה למרכז – היעד שהשר עצמו הציב.
אבל אולי האירוע שמסמל יותר מכל את ההתמודדות של המשרד עם משבר ההישגים היה דווקא המאבק על פרסום הנתונים.
לאחר שהתקבלו התוצאות הקשות במדעים, קיש ניסה למנוע את פרסומן. בהמשך העימות עם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ"ה, קידם השר הקמת יחידות מדידה והערכה נוספות בתוך משרד החינוך.
היעד היה לשפר את ההישגים. אחד האירועים הבולטים בכהונה הפך למאבק כוח על השאלה האם הציבור יוכל לראות עד כמה הם הידרדרו.
גם היעד השני של קיש היה ברור: לשפר את מעמד המורה ולפתור את המחסור בצוותי הוראה.
הנתונים מצביעים על תמונה הפוכה.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשפ"ו הועסקו 14,283 עובדי הוראה ללא הכשרה או הסמכה מתאימה. בשנת תשפ"ה הועסקו 12,134 עובדי הוראה באמצעות אישורים חריגים – עלייה של כ-80% בתוך שלוש שנים.
גם היכולת לשמר מורים חדשים נותרה בעיה קשה. אחד מכל חמישה מורים שנכנסו למערכת ב-2018 עזב אותה בתוך חמש שנים. יותר מעשירית מהמורים שנכנסו ב-2022 עזבו כבר בתוך שנה.
אחד הכלים שאמורים היו לסייע בהתמודדות עם המשבר היה האפשרות להעסיק מורים בחוזים אישיים. בפועל, עד ינואר 2026 נקלטו במסלול הזה 12 מורים בלבד.
אפשר להתווכח על הדרך הנכונה לפתור את משבר כוח האדם במערכת החינוך. קשה יותר לטעון שהבעיה נפתרה.
בסיום הכהונה, המערכת עדיין סובלת ממחסור, אלפי מורים מועסקים ללא ההכשרה המתאימה, ומורים חדשים ממשיכים לעזוב בשיעורים גבוהים.
בתחום החינוך המיוחד, קיש דווקא יזם מהלך שאפתני.
ב-2023 הוא הקים את ועדת "החינוך בראי החינוך המיוחד" בראשות עמוס שפירא, כדי לבחון מחדש את החינוך המיוחד בצורה מערכתית. המלצות הוועדה כללו צמצום מספר התלמידים בכיתות הרגילות, חיזוק השילוב, הכשרה רחבה של צוותי ההוראה, שינוי שיטת התקצוב ומעבר הדרגתי לשבוע לימודים בן חמישה ימים.
קיש אימץ את הכיוון והודיע על היערכות ליישום.
ואז הגיע שלב הביצוע.
במאי 2025 הודיע השר כי הפיילוט שתוכנן לשנת הלימודים תשפ"ו נבלם בשל התנגדות משרד האוצר. תחילת היישום נדחתה לתשפ"ז – שנת הלימודים שמתחילה בספטמבר 2026 – וגם אז הובטח יישום מדורג בלבד.
נכון ליולי 2026, שבועות ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, היישום הרחב עדיין לא יצא לדרך והכנסת ממשיכה לדרוש עדכונים על סטטוס החלטת הממשלה בנושא.
כך, אחרי יותר משלוש שנים, אחד המהלכים המרכזיים שקיש עצמו יזם הגיע לשלב המוכר כל כך בממשלה הישראלית: ועדה הוקמה, מאות אנשי מקצוע השתתפו, דו"ח נכתב, המלצות אומצו – והמערכת עדיין ממתינה ליישום.
היעד הרביעי של קיש היה להפחית בירוקרטיה ולהרחיב את האוטונומיה הניהולית של בתי הספר.
גם כאן, התמונה מורכבת. משרד החינוך המשיך להפעיל את תוכנית גפ"ן, שנועדה לאפשר לבתי ספר גמישות גדולה יותר בשימוש בתקציבים. אלא שכמה מהמהלכים הבולטים של סוף הכהונה נעו דווקא בכיוון ההפוך – לעבר יותר איסוף מידע, יותר מדידה ויותר שליטה של המטה.
לאחר העימות סביב תוצאות מבחני המיצ״ב, הורה קיש לקדם יחידות מדידה והערכה חדשות בתוך משרד החינוך, לצד ראמ"ה – הרשות שהוקמה כדי לספק הערכה מקצועית ועצמאית יחסית של המערכת. חברי המועצה המייעצת של ראמ"ה הזהירו מפני פגיעה בעצמאותה המקצועית.
במקביל, המשרד ביקש להרחיב באופן משמעותי את המידע המועבר אליו על תלמידים, מורים ומנהלים – לרבות מידע המאפשר זיהוי ברמת תעודת הזהות.
ייתכן שיש הצדקות מקצועיות לחלק מהמהלכים האלה. מידע ומדידה יכולים לסייע בניהול מערכת חינוך. אבל קשה לראות בהם הוכחה להשגת היעד שהציב השר: פחות בירוקרטיה ויותר אוטונומיה למנהלים.
במקום להעביר כוח מהמטה לבתי הספר, המהלכים הבולטים של סוף הכהונה הרחיבו את יכולתו של המטה לאסוף מידע, למדוד ולפקח.
קל לסכם כהונה כושלת בטענה שהשר לא עשה מספיק. במקרה של קיש, זו לא בדיוק הבעיה.
הוא הקים ועדה לחינוך המיוחד. הממשלה העניקה הטבות להורים לפעוטות. המשרד ניסה לפתוח מסלולי העסקה חדשים למורים. הוא השקיע במדידה ובאיסוף מידע.
הבעיה מתגלה כשחוזרים לשאלה הפשוטה שהמיניסטרמטר נועד לשאול: האם המטרות שהוצגו לציבור הושגו?
חינוך חינם מגיל 0 עד 3 לא נוצר. לא נמצאה התקדמות מדידה בצמצום פערי החינוך בין המרכז לפריפריה. משבר כוח האדם בהוראה נמשך. הרפורמה בחינוך המיוחד עדיין ממתינה ליישום. והבטחת האוטונומיה לוותה בשורת צעדים שהגבירו דווקא את השליטה והפיקוח של המטה.
ארבעה יעדים הציב יואב קיש בתחילת כהונתו. בדיקת "המיניסטרמטר" לא מצאה אפילו אחד שאפשר לקבוע כי הושג.
הציון: נכשל.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
