ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

הביטחון בשפל: הנתונים חושפים – השר לביטחון לאומי מקבל ציון נכשל בבלימת הפשיעה והאלימות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בדקנו במסגרת פרויקט “מיניסטרמטר” את ביצועי השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר מול היעדים המקצועיים והנתונים בשטח • הממצאים מדאיגים: מספר הנרצחים בישראל הוכפל ביחס לתקופת השר עמר בר לב, עבירות נגד חיי אדם זינקו ב-68% בממוצע, מספר הנרצחים בחברה הערבית הגיע לשיא, וגם מספר הנשים שנרצחו הוכפל • הציון בפרמטר יעדים מקצועיים: נכשל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במסגרת פרויקט “מיניסטרמטר”, בחרנו לבחון את תפקוד השר לביטחון לאומי על בסיס מדדים אחידים ונתונים רשמיים ככל הניתן, במטרה להציג לציבור תמונת מצב עובדתית – הרחק מהצהרות, סיסמאות וקמפיינים של תקופת בחירות. כאשר מדובר במספר הנרצחים בחברה הערבית, משטרת ישראל אינה מפרסמת נתון שנתי רשמי ומרוכז, ולכן הבדיקה נשענת על נתוני עמותת “יוזמות אברהם”.

התמונה העולה מהבדיקה ברורה: ברוב מדדי הפשיעה המרכזיים, ובמיוחד באלה הנוגעים לחיי אדם ולביטחון האישי, כהונת השר איתמר בן גביר מתאפיינת בהמשך מגמת ההידרדרות.

יעדים מקצועיים: ציון נכשל

הצלחה של שר לביטחון לאומי נמדדת בראש ובראשונה ביכולתו לצמצם פשיעה, להגביר ביטחון אישי ולחזק את האכיפה במקומות שבהם המדינה מתקשה לממש את סמכותה. בפרמטר הזה, המשרד מקבל את הציון נכשל.

המדד הציבורי והתקשורתי המרכזי לבחינת פעילות המשרד הוא מספר האזרחים והאזרחיות שנרצחו בישראל מדי שנה. בשנת 2022, בתקופת השר עמר בר-לב, נרצחו בישראל 148 בני אדם. בתקופת השר איתמר בן-גביר, לעומת זאת, נרצחו בישראל בממוצע 297 בני אדם בשנה – כמעט פי שניים. שנת השיא הייתה 2025, עם 309 נרצחים, עלייה של 109% לעומת 2022.

גם כאשר בוחנים את סעיף הפשיעה החמור ביותר בדוחות המשטרה – עבירות נגד חיי אדם, הכוללות רצח, ניסיון לרצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות – נרשמת הידרדרות חמורה. בשנת 2022 דווחו 854 עבירות מסוג זה. בשנת 2023 זינק הנתון ל-1,908 עבירות, עלייה של 123%, ייתכן שחלקה קשור גם לאירועי 7 באוקטובר. אלא שגם בשנים שלאחר מכן הנתונים נותרו גבוהים משמעותית ביחס ל-2022: בשנת 2024 דווחו 1,165 אירועים, ובשנת 2025 דווחו 1,226 אירועים – עלייה של 44% לעומת 2022. 

בממוצע שנתי, בתקופת בן-גביר נרשמו 1,433 עבירות נגד חיי אדם, עלייה של 68% לעומת תקופת השר הקודם.

הפשיעה בחברה הערבית: הכישלון החריף ביותר

אחד המדדים הבולטים ביותר לכישלון המשרד הוא הפשיעה בחברה הערבית. מכיוון שמשטרת ישראל אינה מפרסמת נתון שנתי רשמי ומרוכז של מספר הנרצחים בחברה הערבית, הבדיקה נשענת על נתוני עמותת “יוזמות אברהם”.

לפי נתוני העמותה, בשנת 2022 נרצחו בחברה הערבית 116 בני אדם. בשנת 2023 זינק המספר ל-245 נרצחים – עלייה של 111% בתוך שנה אחת. בשנת 2024 נרשמה ירידה מסוימת ל-230 נרצחים, אך בשנת 2025 שוב נרשם שיא: 252 נרצחים.

כנס חירום בנושא הרציחות בחברה הערבית בכנסת, 21 בינואר 2025. (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בממוצע, בתקופת השר בן-גביר נרצחו בחברה הערבית 242 בני אדם בשנה – יותר מפי שניים מהממוצע בתקופת השר בר-לב. הנתון הזה אינו רק כישלון סטטיסטי; הוא משקף את אובדן הביטחון האישי בחברה הערבית ואת חוסר היכולת של המדינה לבלום את השתוללות ארגוני הפשיעה. בשנת 2023 לבדה, 215 מהקורבנות נורו למוות – נתון שממחיש את הקטלניות החריגה של הנשק החם הזמין ואת עומק כישלון האכיפה.

רצח נשים: הכפלה במספר הקורבנות

גם במדד רצח הנשים נרשמה הידרדרות קשה. בשנת 2022 נרצחו בישראל 23 נשים. בשנת 2023 עלה הנתון ל-32, בשנת 2024 ל-35, ובשנת 2025 הוא קפץ ל-46 נרצחות – פי שניים לעומת 2022.

הפגנה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הממוצע השנתי בתקופת בן-גביר עומד על 38 נשים שנרצחו בשנה, עלייה של כ-65% לעומת תקופת השר בר לב. לפי הנתונים, כמחצית ממקרי הרצח של נשים מבוצעים על ידי בני משפחה – נתון שמחדד את הקשר הישיר בין ביטחון אישי, אלימות בתוך המשפחה ויכולת המשרד להגן על אזרחיות בסיכון.

נתוני פשיעה נוספים: עליות חדות לצד נקודות אור מוגבלות

הכישלון בעמידה ביעדים המקצועיים משתקף גם בנתוני הפשיעה הרחבים יותר. השנה, המשרד לביטחון לאומי עיכב במשך חודשים את פרסום נתוני הפשיעה לשנת 2025, ורק בעקבות בקשות חופש מידע פורסמו הנתונים לציבור.

בעבירות הכלכליות – הכוללות בין היתר הלבנת הון, עבירות מס, שוחד, שחיתות שלטונית, פשיעת סייבר כלכלית ועבירות שוק ההון – נרשמה עלייה משמעותית. בשנת 2022 עמד מספר העבירות על 5,289. בכל שנות כהונת בן-גביר הנתון היה גבוה יותר, ובשנת 2024 הוא הגיע לשיא של 6,967 עבירות. בממוצע שנתי מדובר בעלייה של 19%.

גם בעבירות מרמה נרשמה עלייה, אם כי מתונה. בשנת 2022 נרשמו 19,123 עבירות, ובשנת 2025 הגיע הנתון לשיא של 20,391 עבירות. הממוצע השנתי בתקופת בן-גביר עומד על 19,874 עבירות – עלייה של 4%.

בעבירות ביטחון, הכוללות בין היתר הסתה, יידוי אבנים ועבירות אמל"ח, נרשמה עלייה ממוצעת של 15%. בשנת 2023 זינק מספר העבירות ל-25,174 – עלייה של 48% לעומת 2022. בשנת 2024 נרשמה ירידה, אך בשנת 2025 הנתון שב ועלה.

גם בעבירות התנועה נרשמה עלייה. בשנת 2022 עמד מספר העבירות על 3,577, ובכל שנות כהונת בן-גביר הנתון היה גבוה יותר. בשנת 2023 הגיע הנתון לשיא של 3,981 עבירות, והממוצע השנתי בתקופת כהונתו עומד על 3,894 עבירות – עלייה של 9%.

לצד זאת, יש גם נקודות אור נקודתיות ומוגבלות. בעבירות מין נרשמה ירידה ממוצעת של 3%, ובעבירות רכוש נרשמה ירידה דומה. בעבירות נגד גוף אדם – הכוללות תקיפות, חבלות ואלימות פיזית – נרשמה למעשה דריכה במקום, עם ירידה שולית בלבד.

השורה התחתונה

כאשר בוחנים את כהונת השר בן-גביר דרך נתוני הפשיעה והיעדים המקצועיים של המשרד, מתקבלת תמונה קשה של הידרדרות ברוב המדדים המשפיעים ישירות על ביטחון הציבור. מספר הנרצחים בישראל כמעט הוכפל, עבירות נגד חיי אדם זינקו, מספר הנרצחים בחברה הערבית הגיעו לרמות שיא, ומספר הנשים שנרצחו הוכפל ביחס ל-2022.

מול ההבטחות להחזיר את הביטחון האישי לרחובות, הנתונים מצביעים על מציאות הפוכה: יותר רציחות, יותר עבירות חמורות, יותר פשיעה כלכלית ופחות תחושת שליטה וביטחון ברחובות. לכן, בפרמטר היעדים המקצועיים, הציון של השר איתמר בן גביר הוא חד משמעי: נכשל.


המידע נאסף ממסמכים וממאגרי מידע רשמיים ככל הניתן. הנתונים על מספר הנרצחים בחברה הערבית מבוססים על פרסומי עמותת “יוזמות אברהם”, מאחר שמשטרת ישראל אינה מפרסמת נתון שנתי רשמי ומרוכז בנושא.

מיניסטרמֶטֶר: מדד הביצועים של שרי הממשלה

 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,422 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.