רוב מוחץ של הישראלים מעוניין בפיקוח על הרשתות החברתיות

בחברה הישראלית, שבה כמעט כל נושא ציבורי נתון במחלוקת מחנאית, יש לפחות תובנה אחת שיש לגביה הסכמה רחבה: אי אפשר לסמוך על הרשתות החברתיות שיפקחו על עצמן.

סקר חדש שבוצע עבור מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה מצא כי 81.6% מהציבור סבורים שחשוב שמדינת ישראל תסדיר בחקיקה את פעילותן של הרשתות החברתיות. רק 9.2% סבורים שאפשר לסמוך עליהן שיפקחו על עצמן ללא התערבות המחוקק הישראלי.

רוב מכריע של הישראלים סבור שהרשתות מפרות את הפרטיות שלו. 12.8% בלבד אמרו שהם סומכים על הרשתות שיגנו על פרטיות המשתמשים ללא פיקוח ממשלתי. רק 31.4% השיבו בחיוב על ההיגד "עדיף להימנע מהתערבות מדינתית בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי" – שיעור משמעותי, אך רחוק מרוב.

כשנדרשו המשיבים לבחור את התחום הדחוף ביותר להסדרה, כמעט מחצית מהם, 47.8%, בחרו ב"הגנה על ילדים". 27.2% הצביעו על "הונאות והתחזות". "בוטים והשפעה זרה" דורגו במקום השלישי, עם 13%, ואילו רק 1.8% סברו שאין כלל צורך בהסדרה.

התמיכה בהסדרת הרשתות לא עוצרת ברמה העקרונית. 86.4% תומכים בהטלת אחריות על הרשתות לתכנים שהן מבליטות וממליצות עליהם; 86.2% תומכים בחיוב הרשתות לוודא שמאחורי כל חשבון עומד אדם אמיתי; 86% תומכים בסימון בוטים; 79% בהגבלת השימוש המסחרי במידע אישי; ו-75.8% בקביעת גיל מינימום של 16 לפתיחת חשבון. 79.4% סבורים שעל כל המפלגות להיאבק בהשפעה זרה על הבחירות.

הנתון על אימות זהות חושף את גבולות הקונצנזוס. כאמור, 86.2% תומכים בכך שהרשתות יוודאו שמאחורי החשבון עומד אדם אמיתי, אך רק 49.2% אמרו שיהיו מוכנים לאמת את זהותם באמצעות תעודת זהות. 29% אמרו שלא יהיו מוכנים לעשות זאת, ו-21.8% השיבו שאינם יודעים. הפער הזה יכל להצביע על כך שהציבור מעוניין בפיקוח והגבלה של הרשתות החברתיות, אולם לא בהכרח בכל דרך.

34% מהמשיבים דיווחו כי הם עצמם או בני משפחתם הקרובה נחשפו להונאה או לנזק ברשת חברתית. בקרבם, הנכונות לאמת זהות הייתה גבוהה יותר – 62.4%, לעומת 42.8% בקרב מי שלא דיווחו על חשיפה כזאת. גם התמיכה בחקיקה היתה גבוהה יותר בקבוצה זו: 87.1%, לעומת 79.5%.

לפי הסקר, הרצון הציבורי ברגולציה על הרשתות החברתיות אינו שנוי במחלוקת פוליטית או דתית. בקרב המדגם היהודי, לפי הדו"ח, לא נמצא הבדל מובהק בין ימין, מרכז ושמאל, או בין חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים.

הסקר בוצע בין 23 ל-28 ביולי בקרב 500 בני 18 ומעלה: 400 משיבים במדגם היהודי ו-100 במדגם הערבי. מדובר במדגם אינטרנטי בשיטת מכסות לפי מגדר, גיל, דת ואזור מגורים. טעות הדגימה המרבית היא 4.4 נקודות אחוז ברמת ביטחון של 95%, והאחוזים כוללים גם תשובות של "לא יודע/ת".