למה אנחנו נדבקים לוועדת השרים לחקיקה?

כל מה שלימדו אתכם בשיעורי אזרחות – זה שקר. טוב, לא שקר, פשוט לא מדויק ברמה מחרידה. זוכרים את שרשרת החקיקה (טרומית, ראשונה וכו')? בינה לבין המציאות אין כמעט כלום. האם חוק יעבור – את זה לא מחליטים ח"כים לפי צו ליבם. אפילו לא לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם אחרי הבחירות.

מי שמחליט זו ועדה עלומה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה). מ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים לפי שיקולים פרסונליים. קוראים לה – ועדת השרים לחקיקה, והיא המקום בו מוכרעות ההחלטות. במליאה? הקואליציה תצביע כאיש אחד מה שהוועדה תגיד להם להצביע.

אני מסקר את הוועדה הזו כבר תשע שנים. הצלחנו להוביל לדיונים בכנסת בנושא, להגשת בג"ץ, לשילוב ידיים של שמאל-ימין כדי להפוך אותה לשקופה (תומכים בחקיקה בנושא בין השאר בצלאל סמוטריץ' וסתיו שפיר, איילת שקד וגילה גמליאל). זה לא עוזר – ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב. למה? כי ככה אפשר להעביר שם החלטות בלי צורך לנמק. בלי צורך להסביר תחשיבים שונים. התוצאה? החלטות שמקדמות אינטרסים צרים.

רק השבוע עברה החלטה לפיה ראש הממשלה עצמו יקבל פטור ממס לכל ההטבות הנלוות של הוצאות ראש הממשלה. באותו זמן נפלו שלל הצעות שיכלו להטיב עם הציבור. וכיצד הצביעו השרים על כל החלטה? אין לדעת. האם הם יודעים כמה תעלה ההטבה הזו של ראש הממשלה למשל לציבור? כנראה שלא. כל דיון אורך כדקה וחצי ומושפע בעיקר מלחצים פוליטיים והתחשבנויות (כמו בסיפור המטורלל הזה), ולא מעמדות מקצועיות.

סיקור צל לוועדה

לשמחתי תומכי "שקוף" בחרו כעת את הוועדה לסיקור צל במושב הקרוב. כבר התחלנו – יש שלל סיקורים. ובגלל שכתב הצל שלנו עידן בנימין לא בא מתוך המערכת, יש לו רעיונות יצירתיים. החלטנו, מלבד להידבק לשרים מדי שבוע ולחברי האופוזיציה (ומראים שחלקם מגישים "הצהרת חוק" וכלל לא מנסים אפילו לשכנע את השרים להעביר אותן), לנחש מה מצביעים השרים שמתעקשים לא לחשוף את הצבעותיהם. הצטרפו אלינו כבר איילת שקד, גילה גמליאל, ואפילו איוב קרא ויואב גלנט בצורה חלקית מסכימים לספר כיצד הצביעו.

אבל למה שלא פשוט נסקר אותה מבפנים?

בנוסף, עידן בנימין הציע "למה שלא פשוט נבקש לסקר אותה?" בהתחלה גיחכתי אבל אז חשבתי: למה לא בעצם? למה שהוועדה שבה כל מה שקורה בכנסת מוכרע בה – לא תהיה פתוחה לסיקור עיתונאי הוגן?

אז ביקשנו לשבת בחדר, ולהעביר תמונת מצב מלאה, מבלי לחתוך דבר, של התנהלות השרים בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל. הרי אין שום סיבה בעולם לחשאיות. אין בה דבר ביטחוני. דבר סודי. רק תהליך (עלוב לפי אינספור מקורות) של קבלת החלטה של מה יקרה בכנסת. והרי לדעת למה החליטו מה, ואיך הצביע כל שר – זו מהות הדמוקרטיה.

במשרד ראש הממשלה דווקא לא פסלו את ההצעה על הסף. הם הבהירו שזה בסמכותה של יו״ר הוועדה השרה איילת שקד. אז ביקשנו ממנה להגיע ולסקר את אחד הדיונים.

זו התשובה שקיבלנו מיועץ התקשורת של השרה: "אין שר שפועל בשקיפות גדולה יותר משרת המשפטים. לצערי אני נאלץ להשיב בשלילה לפנייתך. תקנון הממשלה קובע שישיבות ממשלה וועדות השרים הן ישיבות סגורות. נאסר על מי שאינו עובד מדינה להשתתף בהן. במובן זה אין הבדל בין ׳100 ימים של שקיפות׳ לבין כלי תקשורת אחרים. כמובן שכפי שאתה יודע, תוצאות ההצבעה, כולל הצבעת השרה, מתפרסמות פומבית".

שקד יכולה הייתה להחליט אחרת, כפי שהבהירו במשרד רה"מ. התקנון הוא כלי נוח למי שרוצה להסתתר מאחוריו. ואגב יש אנשים שאינם עובדי מדינה שנכחו בוועדות השרים (יאיר לפיד כשר אוצר אפילו הביא לשם פעם את בנו. כן, כן – בן של פוליטיקאי בגיל 17 נחשף לכל מה שלנו אסור).

אגב, שקד ציינה כי לעובדי מדינה ההשתתפות מותרת, אז ביקשנו שתאפשר כניסה לכתב של תאגיד השידור. נעדכן בתשובה. בכל מקרה זה לא נורא. סוגרים לנו את הדלת, נאתר מדי שבוע חלונות כדי להשתחל פנימה ולעקור את כל הקיר.

אל תאשימו את המורים לאזרחות

הפעם הראשונה שהוועדה מוזכרת היא בספר האזרחות האחרון. הפסקה מתוך הספר מולכם: