נתניהו ירצה מבקר מדינה עם שיניים

גופים ציבוריים בישראל אמורים להיות כפופים לביקורת ציבורית חיצונית על-ידי מערכת עצמאית ובלתי תלויה של ביקורת המדינה. על פי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, מוסד מבקר המדינה הינו מוסד בעל מעמד חוקתי בישראל ונחשב לרשות הרביעית – "הרשות המבקרת".

מבקר המדינה אמור לבחון את החוקיות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון בגופים המבוקרים; לבדוק האם המפלגות בכנסת והמתמודדים במערכות הבחירות בישראל מנהלים את חשבונותיהם על פי החוק והנחיות המבקר; וגם רשאי להוציא צווים להגנה על עובדי ציבור שחשפו מעשי שחיתות וסובלים מהתנכלות במקומות עבודתם.

אמנם, במידה רבה של צדק, הציבור הישראלי רואה במבקר המדינה גורם חסר שיניים. החוק קובע כי פרסומי מבקר המדינה אינם יכולים לשמש כראיה בהליך משפטי או משמעתי. בית המשפט העליון קבע כי חוות דעתו של המבקר אינה בעלת תוקף של פסק דין, הליך הביקורת שלו אינו בגדר הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי, להמלצותיו אין תוקף משפטי מחייב והוא אינו יכול לכפות על הגוף המבוקר לעשות פעולה או להטיל עליו סנקציות.

למרות זאת, יש לו תפקיד ציבורי חשוב. כפי שהסביר שופט בית המשפט העליון יצחק דנציגר באחד מפסקי דינו, בידי מבקר המדינה נתונה הסנקציה של פרסום ממצאי הביקורת ומסקנותיה בפומבי:

"הפרסום חושף לפני הציבור את אופן התנהלות הרשות, על כשליה ומחדליה, וכך מאפשר דיון ציבורי והפעלה של ביקורת אפקטיבית על הרשות המינהלית. באופן זה תורמת חשיפת המידע להגברת אמון הציבור בשלטון ולקיומה של תרבות שלטונית ראויה. חשיפת ממצאי הביקורת עולה בקנה אחד גם עם העיקרון לפיו הרשות פועלת כנאמן הציבור. מעבר לכל אלו, לחשיפת דוחות הביקורת ערך נוסף – היא יוצרת תמריץ חשוב להפנמת ממצאי הביקורת וליישום מסקנותיה בקרב הרשות המינהלית".

בנסיבות אלה, הצלחת מבקר המדינה תלויה בעיקר באופיו האישי של המבקר ובמצב הפוליטי בישראל. בהתאם, לאורך השנים חלק מהמבקרים השאירו חותם, הובילו לשינויים חשובים ואף לפתיחת חקירות פליליות, ואחרים בעיקר הכינו דו"חות למגירה.

שילוב קטלני למוסד המבקר: נתניהו ומתניהו

בשנים האחרונות ראינו הידרדרות דרמטית במוסד מבקר המדינה, שקשורה לשילוב בין שינויים בטיב המשטר בישראל לבין מינויו של מתניה אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה.

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש כתבה באחד מפסקי דינה כי "הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין מצויה בחשיפתו לביקורת. כדי שמשטר דמוקרטי לא ינצל את כוחו לרעה עליו לפעול בגלוי, תוך חשיפת דרכי עבודתו בפני הציבור שהוא נזקק לאמונו".

אך ישראל אינה עוד דמוקרטיה תקינה ולממשלת נתניהו לא אכפת מהציבור ומאמונו בה. בהינתן שהממשלה הזו מושחתת, חסרת אחריות ובושה – אבדה האפקטיביות של הסנקציה המרכזית שקיימת בידי המבקר בעצם חשיפתו את הליקויים לציבור.

לכך מצטרף, כאמור, גם המינוי של אנגלמן על-ידי נתניהו, מינוי שעיקר ממילא את מוסד המבקר. מיד לאחר כניסת אנגלמן לתפקיד המבקר הוא הסביר שתפקידו לתת "ביקורת בונה, בדרך מכבדת ומכובדת". בפועל לא היה מדובר בביקורת בונה, אלא בביקורת כה אוורירית עד שכלל לא הייתה מורגשת.

בנוסף, במקום לחקור את אי החוקיות, התפקוד הלקוי, העדר טוהר המידות והשחיתות הענפה שמאפיינים את ממשלת נתניהו, אנגלמן שירת את האינטרס האישי של נתניהו ושותפיו – למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האחריות לטבח ה-7.10 ולפגוע בעבודה של כל ועדה שתוקם בעתיד – כאשר החליט לחקור את העניין בעצמו.

על התמיכה האישית של נתניהו בהחלטה של אנגלמן לחקור בעצמו את טבח ה-7.10, ניתן ללמוד גם מהצהרתו ב-5.2.2026: "במשך כמעט שנתיים עבד המבקר בחופש פעולה מלא – ללא התערבות כלשהיא של המערכת המשפטית או של מישהו אחר. אבל 6 ימים בלבד לאחר שמסרתי את תשובתי זו – החליט בג"ץ להיענות לבקשת היועמ"שית לעצור מייד את עבודת המבקר, עבודה שנועדה לחשוף את האמת. האם זו יד המקרה? אני אומר דבר פשוט – תשפטו אתם".

יחד עם הצהרתו, נתניהו פרסם לציבור את מסמך התשובות שמסר לאנגלמן, אשר העיתונאי רונן ברגמן הגדירו כ"תערובת של שקרים, סילופים חמורים וטיוח".

אנגלמן יסיים את כהונתו ביולי הקרוב ושמות של מחליפים אפשריים החלו לצוף בתקשורת. אלא שאחרי ההצלחה המסחררת מבחינתו של נתניהו במינויו של אנגלמן, נראה שהפעם הוא יחפש לא עציץ אלא להיפך. נראה שמבחינת נתניהו הגיע הזמן שמבקר המדינה דווקא "יצמיח שיניים". רק שבמקום שהשיניים יופנו לעבר הממשלה, נתניהו ירצה שהן יופנו לעבר ה"דיפ-סטייט", אותו דמון דמיוני שמנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם אוהבים לנופף בו.

אמנם בינתיים שופטי בג"ץ בולמים את חקירת מבקר המדינה לגבי טבח ה-7.10 ופרסום ממצאיה, אך ככל שהם ישנו את עמדתם המבקר החדש יוכל להשלים את המהלך להכשרת החפות של נתניהו.

זו תהיה רק ההתחלה. המבקר של נתניהו יוכל לחקור ולפרסם דו"חות בהתאם לשלל תיאוריות הקונספירציה שמפיצים חברי הממשלה והקואליציה ומכונות הרעל שהם מפעילים, וכך לזרז את הטיהורים הפוליטיים בשירות הציבורי ולעזור בהינדוס התודעה הציבורית לגבי "האחראים האמיתיים" לכל המחדלים והאסונות.

הוא יוכל לחקור את הקונספירציה השקרית של "תפירת התיקים" נגד נתניהו, שרי הממשלה וחברי הקואליציה; לנהל חקירות סרק לגבי מקורות המימון של מועמדים ומפלגות מהאופוזיציה בנוסח "פייק מיליארד הדולר"; ולהוציא צווי הגנה ל"חושפי שחיתויות" שקריים, שהם בפועל מפיצי תיאוריות קונספירציה, תאבי כוח ופועלים לקידום ההפיכה המשטרית מתוך המערכת.

דוגמה לפוטנציאל המסוכן ראינו במינוי השר יריב לוין את השופט בדימוס אשר קולה לנציב תלונות הציבור על השופטים, כדי שיחקור תלונות סרק הזויות נגד שופטי בית המשפט העליון ובפרט הנשיא יצחק עמית, וגם בניסיון של לוין למנות את קולה לאחראי על חקירת פרשת ההדלפה של הפרקליטה הצבאית הראשית כדי שבפועל יחקור תיאוריות קונספירציה נגד היועצת המשפטית לממשלה.

אסור לציבור ולמפלגות האופוזיציה להיות שאננים. ישראל כבר אינה דמוקרטיה אלא נמצאת תחת משטר סמכותני-תחרותי. מינויים לתפקידים ציבוריים שבעבר לא זכו לעניין ציבורי מיוחד, הפכו כיום לגורליים.