"פגיעה ישירה בזכות החוקתית לפרטיות, בחשאיות הבחירות ובטוהר ההליך הדמוקרטי"

השימוש באפליקציות ייעודיות לניטור והמרצת מצביעים ביום הבחירות פוגע בזכויות אזרחיות ועלול להפר את החוק – כך טוענים בייעוץ המשפטי לממשלה וברשות להגנת הפרטיות בנייר עמדה שהוגש לוועדת הבחירות המרכזית, שאמורה להכריע בסוגיה. ההליך נפתח בזכות פנייה של עו"ד שחר בן-מאיר, שדרש מהוועדה לאסור על המפלגות לעקוב בזמן אמת אחר ההתייצבות או אי ההתייצבות של אזרחים בקלפיות.

השימוש במערכות טכנולוגיות להמרצת בוחרים מזוהה בשיח הציבורי עם הליכוד וחברת "אלקטור", שכיכבה בנאומי בחירות נלהבים שנשא בנימין נתניהו ב-2020 וספגה ביקורת קשה עקב דליפת ענק שבה נחשפו פרטים אישיים של מיליוני ישראלים. ואולם, כיום מדובר בשירות סטנדרטי שמוצע על ידי כמה ספקיות מתחרות שעובדות גם עם מפלגות האופוזיציה.

לטענת עו"ד בן-מאיר, עצם השימוש במערכות הניטור פוגע בפרטיותם של האזרחים ובחשאיוּת הבחירות. נייר העמדה של הרשות להגנת הפרטיות והייעוץ המשפטי לממשלה תומך בטענה לגבי פגיעה אסורה בפרטיות – אך עורכי הדין החתומים עליו, אבי מיליקובסקי ואילנית ביטאו מפרקליטות המדינה, מציינים כי הסמכות להכריע בכך נתונה לוועדת הבחירות, שבראשה עומד כיום נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון.

חוות דעת של הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב, שהוגשה לוועדה במסגרת ההליך, מתארת את השיטה שבאמצעותה משתמשות המפלגות במערכות מסוג זה ומותחת עליהן ביקורת נוקבת. המחברים, פרופ' מיכאל בירנהק ועו"ד נועה דיאמונד, מאשימים את המפלגות ב"פגיעה ישירה בזכות החוקתית לפרטיות, הפרה של עקרון חשאיות הבחירות ופגיעה בטוהר ההליך הדמוקרטי".

חוות הדעת של בירנהק ודיאמונד נפתחת בסיפור היפותטי על שתי נשים שמתלבטות אם לצאת להצביע: האזרחית פלונית והאזרחית אלמונית. הראשונה מחליטה לבסוף לממש את זכותה הדמוקרטית. "פלונית", הם כותבים, "נכנסת לכיתת בית הספר שהוסבה לאזור ההצבעה, מציגה בפני מזכיר ועדת הקלפי את תעודת הזהות שלה. המזכיר מביט בה, בוחן את התעודה, מזהה אותה ומוצא את פרטיה ברשימה מודפסת שהוא מחזיק בידו.

"המזכיר מקריא בקול רם את שמה המלא, ומעביר את תעודת הזהות לחברה בוועדת הקלפי. פלונית מקבלת ממנה מעטפה, וניגשת לפרגוד. היא שמה לב שבעלי תפקידים שיושבים בקלפי – חברי ועדת הקלפי, משקיפים שיושבים בשולחן צדדי – מתעסקים בטלפונים הניידים שלהם. היא מניחה שמשעמם להם, ונכנסת מאחורי הפרגוד, בוחרת פתק, מכניסה למעטפה, סוגרת אותה ויוצאת. פלונית משלשלת את המעטפה לקופסת הקלפי ויוצאת מהחדר.

"גם אלמונית, שכנתה של פלונית, מתלבטת מאוד אם להצביע. אחרי התחבטויות, היא מחליטה שאת עמדתה האידיאולוגית היא תביע דווקא באי-הצבעה. היא נותרת בבית. בשעה 20:00 נשמעת דפיקה בדלת. אלמונית מציצה מבעד לעינית ורואה אדם שאינה מכירה. היא שואלת מבעד לדלת לזהות המבקר, שעונה שהוא ממפלגה פלמונית, ושידוע לו שהיא תמכה במפלגה זו בעבר.

"הוא מוסיף שהוא יודע שעוד לא יצאה להצביע, ואומר שחשוב מאוד שתעשה זאת, ושתצביע עבור 'המפלגה הנכונה'. הוא אף מציע ללוות אותה לקלפי. הוא גם יודע באיזו קלפי היא אמורה להצביע. הוא אפילו יודע שאלמונית מתניידת בכיסא גלגלים ושיש לה תו נכה לרכב.

"אלמונית חשה מותקפת ומוטרדת. איך האיש יודע שהיא לא הצביעה? איך הוא יודע למי הצביעה בבחירות הקודמות? איך ידע מה כתובתה? איך היו לו פרטים על מצבה הרפואי? טוב שלא יצאה להצביע, חושבת אלמונית. אחרת מי יודע מה עוד היו יודעים עליה".

לפי חוות הדעת של בירנהק ודיאמונד, הצבעה או אי הצבעה בבחירות היא מידע פרטי שתיעודו בוועדות הקלפי נועד לשמור על טוהר הבחירות – למנוע התחזות או הצבעה כפולה, למשל – ולא לסייע למפלגות בהמרצת בוחרים. לדבריהם, למשקיפים ולחברי ועדות הקלפי שמייצגים את המפלגות כלל אין סמכות להוציא מהמתחם מידע מסוג זה, שהפצתו עלולה לגרום ל"אפקט מצנן" שישפיע לרעה על הכרעות אישיות של מצביעים.

מהסיבה הזאת, הם מציינים, תיעוד ההתייצבות בקלפיות נעשה על גבי טפסים מנייר, ואלו מושמדים בתום מערכת הבחירות. השימוש באפליקציות מאפשר למפלגות לשמור באופן קבוע מידע שנועד להיות זמני, ולהשתמש בו כדי ללמוד את דפוסי ההצבעה של כל אזרח ואזרחית לאורך שנים.

לצד "אלקטור" מזוכרות בחוות הדעת עוד שתי אפליקציות שעוסקות בכך: "ויקטורי" של חברת "יאיאסופט", ו"פידבק". "במסגרת יצירת מאגר המידע שעל בסיסו פועלים היישומונים, החברות והספקים החיצוניים שמתפעלים אותם מקבלים מהמפלגות את פנקס הבוחרים העדכני", כותבים בירנהק ודיאמונד.

"לאחר מכן, לרוב מתבצע עיבוד, טיוב והצלבה של מידע מהפנקס עם נתונים נוספים, באופן שיוצר מאגר מידע רחב הכולל, בין היתר, פרטים אישיים (שם, מקום מגורים, מספר טלפון ועוד), אינדיקציות לעמדות פוליטיות, רמת תמיכה, דפוסי הצבעה וכו'.

"כמו כן, היישומונים מאפשרים איסוף ואגירת מידע נוסף: פרטים שנמסרו ישירות על ידי הבוחרים עצמם או מידע שנאסף על ידי פעילי המפלגה במסגרת שיחות, פניות אישיות או פעילות שטח, וכן מידע על צדדים שלישיים, למשל מידע אישי של מכרים, חברים ובני משפחה של תומכי מפלגה אשר סומנו על ידי הפעילים כתומכים פוטנציאליים".

הקואליציה מתנגדת, האופוזיציה אילמת

ברשות להגנת הפרטיות, כאמור, קיבלו את הטענה לגבי פגיעה אפשרית בפרטיות. לפי נייר העמדה שהוגש מטעמה לוועדת הבחירות המרכזית, "הפרקטיקה של תיעוד מימוש זכות ההצבעה תוך מסירתו למפלגה בזמן אמת עלולה לכאורה לעלות לכדי פגיעה אסורה בפרטיות". בהקשר זה מוזכר סעיף בחוק הגנת הפרטיות האוסר על "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה".

עם זאת, ברשות ובייעוץ הממשלתי לממשלה נמנעו מלהמליץ לוועדת הבחירות המרכזית כיצד להכריע. בנייר העמדה שהוגש מטעמם נטען שמדובר ב"סוגיה כבדת משקל המעוררת שאלות משפטיות מורכבות", וש"ההכרעה בדבר חוקיות הפרקטיקה המדוברת מערבת גם היבטים של דיני הבחירות לכנסת, שאינם בתחום מומחיותה של הרשות להגנת הפרטיות".

"לצד היבטי הפגיעה בפרטיות", כתבו הפרקליטים מיליקובסקי וביטאו, "יש לבחון בחינה משפטית כוללת, בראש ובראשונה של היבטים הנוגעים לדיני הבחירות לכנסת, לרבות שאלת היקף תחולתו של עקרון חשאיות הבחירות ויחסי הגומלין שבין עקרון החשאיות להיבטי הפרטיות, מעמדם ותפקידם של בעלי תפקידים במקום הקלפי ועוד".

סוגיית "אלקטור" ומקבילותיה כבר עלתה על שולחנה של ועדת הבחירות המרכזית כמה פעמים בשנים האחרונות – אך טרם התקבלה החלטה עקרונית שתסדיר או תאסור את השימוש באפליקציות המרצת הבוחרים. בייעוץ המשפטי לממשלה וברשות להגנת הפרטיות מציינים שיושבי הראש הקודמים של ועדת הבחירות המליצו לטפל בסוגיה באמצעות הקמת ועדה ציבורית שתגבש המלצות לגבי חקיקה בעניין. אלא שוועדה כזו מעולם לא קמה, והסוגיה לא הוסדרה בחקיקה.

השימוש במערכות דיגיטלית להמרצת בוחרים אמנם נפוץ במפלגות מקרב האופוזיציה והקואליציה גם יחד, וההכרעה צפויה להשפיע על כולן, אך מעיון בתגובות שהוגשו לוועדה מטעם חמש מפלגות עולה שרק בצד אחד מתכוונים להיאבק למען המשך השימוש ב"אלקטור" ודומותיה.

שתי מפלגות אופוזיציה, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד ו"הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן, הסתפקו בתגובות קצרות ונטולות עמדה עקרונית, שהכירו בסמכותו של השופט סולברג להסדיר את הסוגיה כראות עיניו. בליכוד, בש"ס וביהדות התורה, מנגד, כפרו בטענות על פגיעה אסורה בפרטיות וטענו שיש להעדיף את התועלת שמפיקות המפלגות מהשימוש במערכות למעקב אחר מצביעים.

עו"ד ישראל באך, שחתום על התגובה של ש"ס, מסר ש"המפלגה רואה באפשרות לנהל רישום של הגעת בוחרים לא רק זכות פוליטית קיימת, אלא שליחות ציבורית".

עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, טען בתגובת המפלגה שמדובר בפרקטיקה ותיקה שמסייעת ב"מימוש הזכות הפוליטית של המפלגות להמריץ את כל תומכיהן להצביע, להעלות את היקף ההשתתפות של האזרחים בבחירות כך שתוצאות הבחירות ישקפו את כוחן הפוליטי הנכון של המפלגות המתמודדות בבחירות בקרב הציבור, ודרך כך יבטא את רצון העם". לפי עמדת הליכוד, לסולברג כלל אין סמכות להכריע בעניין.

* * *

לעיון בחוות הדעת של הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב

לעיון בתגובת הרשות להגנת הפרטיות והייעוץ המשפטי לממשלה

לעיון בפנייה של עו"ד שחר בן-מאיר