ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"משרד רה"מ ביקש למחוק את המילה 'טבח' מהחוק להנצחת ה-7/10 – ועורר סערה", זעקה כותרת ידיעה (11.2) של תמר טרבלסי חדד ב-Ynet. ב"מעריב" כתב באותו היום אברהם בלוך כי נציגו של רה"מ הנאשם נתניהו הציג את העמדה בישיבת ועדת החינוך של הכנסת.
בדיקת "שקוף" מעלה כי בפועל, הדרישה היתה למחוק את המילה "טבח" מכותרת החוק ולא לעקור אותה כליל, וכי דברי נציג משרד ראש הממשלה, יואל אלבז, לא נאמרו בישיבת הוועדה השבוע אלא בישיבה מה-21 בינואר, והועלו בפעם הראשונה כבר באוקטובר 2024. בישיבה הנוכחית כבר דנו בנוסח המתוקן בו נמחקה המילה "טבח" מהכותרת.
נתניהו, ששהה בוושינגטון באותה העת, ניצל את השטחיות ואי-הדיוקים בדיווחים התקשורתיים על מנת להכחיש גם את שכן אירע, ושיגר הודעת תגובה המסתירה את עצם העובדה שהמילה "טבח" אכן נמחקה מכותרת החוק.
אז מה קרה שם באמת? בכדי להבין לעומק את הנושא ולעשות סדר בעובדות – יצאנו ובדקנו עבורכם.ן את הפרטים המלאים בפרשה שהכעיסה רבים כל כך.
בימים אלה מונחות על שולחן ועדת החינוך, התרבות והספורט שלוש הצעות חוק שונות הנוגעות לאופן הנצחת טבח ה-7 באוקטובר, מתקפת הטרור והקרבות באותו היום. זאת אחרי שעברו בקריאה ראשונה בכנסת ב-7 בינואר 2026.
הבסיס לדיונים הוא נוסח ההצעה שהגישה הוועדה, המורכב מאיחוד של חמש הצעות חוק פרטיות שונות, שהראשונה הונחה על שולחן הכנסת עוד ב-3 בנובמבר 2023, ואושרה בקריאה טרומית ב-17 ביולי 2024.
הצעת חוק מטעם הוועדה עצמה נקראת "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר". המילה "טבח" הגיעה לכותרת ההצעה מהצעת החוק שהגיש ח"כ עודד פורר, ונבחרה לאחר דיונים ארוכים כפי שיפורט בהמשך.
כאמור, לצד הצעת החוק של הוועדה ישנן שתי הצעות נוספות: הצעת חוק ממשלתית בשם "הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת", והצעת חוק פרטית של ח"כ נעמה לזימי (העבודה) בשם "הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל", שהוגשה מאוחר יותר מהצעות החוק הפרטיות האחרות ונמצאת כעת בהליכי איחוד עם הצעת החוק של הוועדה.
עד כה התקיימו 15 דיונים על הצעות החוק בוועדת החינוך, בניצוחו של יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב (ש"ס), שהאופן הסבלני והרגיש בו הוא מנהל את הישיבות ראוי לשבח.
הישיבה השלישית במספר שעסקה בחוק ההנצחה, שהתקיימה ב-29 באוקטובר 2024, היתה הראשונה בה עסקו לעומק בשם החוק. ההתלבטות העיקרית היתה זו שתתפוצץ יותר משנה לאחר מכן, בפברואר 2026: האם לכלול את המילה "טבח" בכותרת החוק. היו"ר טייב לא הכריע עדיין בדעתו ושמע דעות לכאן ולכאן.
תומכת נלהבת בהכללת המילה "טבח" הייתה ח"כ אתי חווה עטיה (הליכוד): "כמו שאנחנו אומרים יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לנפגעי פעולות איבה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, אז אני מציעה את השם 'יום הזיכרון לטבח ולגבורה'. טבח מתייחס לעזה, יום הזיכרון לטבח ולתקומה, התקומה מתייחס גם לעוטף, גם ללבנון, גם לאיראן ולכל החזיתות שנפתחו נגד ישראל".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות-הדתית) הסכימה עם חברת הכנסת מהליכוד לגבי הצורך בהכללת המילה "טבח" בכותרת החוק, וביקשה רק שתוצמד לתאריך העברי (כ"ב בתשרי) ולא הלועזי (7.10). דברי התגובה של עטיה כוללים התייחסות מעניינת להצעה לבחור במילה "אירוע" לכותרת החוק: "אירוע זה משהו משמח, מאורעות זה פרעות ויום הזיכרון זה אנשים".
מי שנכח בישיבה מטעם משרד ראש הממשלה היה יואל אלבז, שהציג כבר אז עמדה לפיה אין לכלול את המילה "טבח" בכותרת החוק, עמדה התואמת את העמדה העקבית של רה"מ הנאשם נתניהו, המנסה למסגר את המחדל הביטחוני החמור באופן שיהלום את האינטרסים הפוליטיים שלו (כפי שבא לידי ביטוי, כמובן, גם בהחלטת הממשלה שהעביר לכנות את המלחמה שהוליד המחדל החמור בשם "מלחמת תקומה").
"בדיון פנימי שנעשה וכמובן בתיאום השאלה האם טבח זה באמת יהיה השם הנכון, אנחנו החלטנו לקרוא לשם החוק הזה אירועי השבעה באוקטובר" הסביר אלבז. על דבריו הוסיפה לירון אדלר-מינקה מ"מנהלת תקומה" במשרד ראש הממשלה שטענה: "זו מילה שהיא טעונה ויכולה להיות רגישה ציבורית והיא מטען שהוא יכול לעורר קושי".
דבריה הקפיצו את ח"כ וולדיגר: "את יודעת, היה שם טבח! פשוט זה מה שהיה שם". לדבריה, "דווקא הרצון שלי זה שהדורות הבאים יזכרו את הטבח הזה, שאסור לנו שזה יקרה, לא לישון על שום דבר ולהיות ערים, זה בעיני בדיוק הפוך ממה שאת אומרת. אני לא רוצה לנרמל את זה".
ח"כ לזימי, שכאמור, הצעת החוק שלה כללה את המילה "אירועי טרור" בכותרת, השתכנעה מדברי חברותיה ותמכה בהכללת המילה "טבח" בשם החוק. "המילה טבח היא קשה גם לי", טענה לזימי, "אבל זאת המציאות". לדבריה, "אנחנו גם אומה שלא צריכה בגלל אי נוחות לא להגיד מה שקרה לה".
בהמשך מבהיר אלבז שעמדת משרד ראש הממשלה אינה סופית וכי הם מתכוונים להתייעץ עם משרדי ממשלה נוספים. למרות זאת, ולמרות דברי שלוש חברות הכנסת, האווירה בישיבה נטתה נגד הכללת המילה "טבח" בכותרת, התנגדות שהביעו גם נציגים של משפחות שכולות מסוימות שנכחו בדיון.
באמצע הדיון ניתן היה גם לשמוע את היו"ר טייב אומר "אני חושב שיש קונצנזוס שהמילה טבח היא לא צריכה להיות בכותרת". למרות שבהחלט לא היה קונצנזוס כזה, האמירה העידה על הלך הרוח שלו עצמו. לקראת סוף הדיון, ואחרי שגילה לנוכחים שקיבל מסרונים זועמים בנושא, טייב אומר כי הוא זקוק לזמן נוסף על מנת לגבש עמדה ומעוניין שעמדות נוספות יועברו לוועדה בשבועיים הבאים.
כחצי שנה עברה עד שהגיעה ההחלטה. ב-5 במאי 2025, הישיבה התשיעית שערכה ועדת החינוך בנוגע לחוק ההנצחה, הכריע היו"ר טייב כי שם הצעת החוק שתעלה מטעם הוועדה יכלול את המילה "טבח". היה זה בשלב איחוד חמשת החוקים הפרטיים, עוד בטרם הונח על שולחן הכנסת החוק הממשלתי.
"הגעתי להחלטה שהמילה טבח כן תופיע בכותרת החוק", הודיע טייב במהלך הדיון והוסיף, "יחד עם זאת יש איזושהי הצעה של היועצת המשפטית לוועדה אולי לשלב גם את נושא הגבורה בכותרת ואז לתת את האיזון, כי נשמעה ביקורת מצד המשפחות השכולות".
בישיבה הבאה, ב-3 ביוני, הבהירה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שמרית גיטלין שקד, שהיוזמה לשלב את המילה "גבורה" בכותרת החוק, "הגיעה במקור מהערה של הלשונאית של הכנסת שהתייעצתי איתה והיא הסבירה שאנחנו לא מנציחים טבח, זה לא משהו שאנחנו רוצים לגרום להמשכיות של הטבח, היא אמרה שזה לא נכון בעברית להגיד להנציח טבח ולכן הפרדתי בין לזכור את הטבח ולהנציח את הגבורה שאת הגבורה אנחנו רוצים להנציח".
החל מאותה ישיבה, הישיבה העשירית בוועדת החינוך שעסקה בחוק ההנצחה, שם הצעת החוק של הוועדה כולל את המילה "טבח". נכון הוא שהחוק הממשלתי טרם הונח על שולחן הוועדה באותם ימים, אולם כפי שהראינו, ההחלטה של טייב התקבלה כשהעמדה הראשונית של משרד ראש הממשלה בסוגיה זו כבר הובעה ולא השתנתה מאז.
במהלך הדיונים, עד ה-21 בינואר השנה, טייב חזר מספר פעמים על תמיכתו בציון המילה "טבח" בשם החוק. "לכן אני התעקשתי שתופיע גם המילה 'טבח', אנחנו לא מטאטאים פה כלום", אמר בישיבה ב-1 ביולי. ב-7 ביולי חזר ואמר: "אנחנו ניסינו בהגדרת החוק לא לטאטא, אין פה רצון לטאטא, אין רצון לשנות את הנרטיב, הנרטיב הוא אחד ואי אפשר לעוות אותו, היה טבח ב-7 באוקטובר, כ"ב בתשרי".
כאשר אחת הדוברות הזכירה ניסיונות מצד חברי כנסת לטשטש את הטבח או להקטינו, ענה לה טייב, "לא מעניין אותי מה מיקי זוהר אמר ומה אשל אמר ומה מישהו אחר אומר, אני כרגע מנהל פה את הוועדה ואני מנהל את החוק הזה ואני מתעקש וחוזר ואומר, ולוקח בחשבון את כל מה שנאמר פה בוועדה, כולל להשתמש בנושא הטבח, שהייתה התנגדות מאוד גדולה, ואמרתי שאנחנו לא מטאטאים".
עמדתו של טייב נראית אם כן מוצקה ומנומקת, ובאה לידי ביטוי בהחלטה הברורה לכלול את המילה "טבח" בכותרת הצעת החוק של הוועדה, זאת אחרי דיונים ממושכים. עם זאת, באחד הדיונים העיר טייב כי הוא מחכה לשמוע את עמדת הממשלה.
הצעת החוק הממשלתית הגיעה באיחור ניכר. היא הונחה על שולחן הכנסת רק ב-19 בנובמבר 2025, והתייחדה בכך שבחרה במילה הנייטרלית "אירוע" לכותרת, ללא המילה "טרור" ובטח שבלי המילה "טבח".
יואל אלבז, מי שייצג את משרד ראש הממשלה באותה ישיבה באוקטובר 2024, והציג את העמדה לפיה יש להוריד את המילה "טבח" מכותרת ההצעה, חזר שוב להופיע בישיבת הוועדה ב-14 ביוני 2025. הוא נרשם כ"מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה". בישיבה הבאה בה נכח, ב-21 בינואר 2026, לאחר שהחוק הממשלתי עבר גם הוא קריאה ראשונה, ביקש שוב אלבז לשנות את שם החוק כך שלא יכלול את המילה "טבח".
מאותה ישיבה נלקחו הציטוטים שהתפרסמו השבוע בתקשורת ויוחסו בטעות לישיבה האחרונה שהתקיימה, אחת הטעויות התקשורתיות שנתניהו ניצל כדי להכחיש את האירוע כולו.
באותה ישיבה בינואר 2026, שאל היו"ר טייב את אלבז מהי עמדת הממשלה לגבי המילה "טבח" בכותרת החוק. אלבז השתהה מעט לפני שהשיב, וכשעשה זאת דיבר בטון מתנצל, כמי שמודע לבעייתיות בעמדה שהוא מציג: "אנחנו שמים הכל על השולחן, צריכים לדון בדברים, מה לעשות. כמו שאמרנו כבר בפעמים הקודמות אנחנו יודעים שהיה טבח. זה דברים שהם לנגד עינינו תמיד אבל אה…".
נציג משרד ראש הממשלה ניסה למצוא את מילותיו, "לפי ה… שוב, זה עמדה מקצועית, אנחנו עברנו הרבה מאוד אסטרטגיה ושולחנות עגולים, והחליטו לקרוא לזה 'אירועים' ו'מאורעות'". "זה", בדבריו של נציג משרד ראש הממשלה, הוא כמובן טבח ה-7.10.
"כי לא היה רק טבח, אלא היה גם טבח", המשיך אלבז באמירה שהכעיסה רבים, "כלומר, באמת, גם אותם אנשים ש… היו בידיים חשופות, יש כאלה שנלחמו וכאלה ש… לכן אנחנו חושבים שצריכים שהחוק, ש'טבח' יהיה כתוב בתוך החוק, וכתוב בהמשך כמו שהוא נכתב בהמשך, שהיה רצח ואונס וכל הדברים שנעשו… בשם החוק, לדעתי זה באמת, צריך להגדיר את זה בתור חוק זיכרון, אני מאוד… חוק זיכרון, הנצחה, לאירועי ה-7 באוקטובר, שכבר אומר את ה… את ה… כמעט את הכל".
אחרי שנציגו של נתניהו סיים את דבריו, טייב חזר על עמדתו הקבועה, אולם הפעם באופן נחרץ פחות. ואכן, למרות דבריו הנחרצים בישיבות קודמות, למרות שנתן לכך ביטוי בקביעת כותרת הצעת החוק שלו עצמו – עמדתו התבררה כמוצקה פחות מכפי שהציג.
המאורעות האלה התרחשו לפני שלושה שבועות. השבוע, לקראת ישיבת הוועדה, התפרסם נוסח החוק עם התיקונים שהוכנסו בו לאחר הישיבה הקודמת. המילה "טבח" נמחקה משם החוק, טייב התקפל.
הדיון הציבורי בהשמטת המילה "טבח" מכותרת חוק ההנצחה עסק מטבע הדברים בזיכרון ה-7.10 וניסיונות ההתחמקות מאחריות של נתניהו וממשלתו, אולם ההתרחשות הזו היא סימפטום לבעיה מערכתית חמורה בהרבה: חולשתה של הרשות המחוקקת בישראל.
חבר הכנסת טייב הוא יו"ר הישיבות הנוגעות לחוק ההנצחה. עמדתו ועמדת רוב מקרב חברי הוועדה בנושא, היא זו שאמורה לקבוע את גורל ההצעות שהוועדה עוסקת בהן. לא עמדת שר כלשהו או אפילו ראש הממשלה.
למעשה, זהו בדיוק תפקידה של הכנסת – לפקח על פעילות הממשלה והעומד בראשה, ולתקן את מה שהכנסת וחבריה חושבים שדורש תיקון בהליכי החקיקה המוגשים לכנסת. מה עוד שבמקרה זה, למרות שועדת שרים לחקיקה יכולה לקבוע כי הקואליציה תתנגד לחוק מסוים, לא ידוע על שום אולטימטום במידה ולא תוסר המילה "טבח" משם החוק.
על פניו, ההתקפלות של טייב בפני עמדת נציג משרד ראש הממשלה הייתה שלא במקומה. מדובר בעוד חוליה בשרשרת מקרים בהם חברי כנסת ויושבי ראש ועדות מהקואליציה, מתקפלים ונכנעים לרצון משרדי הממשלה גם אם הדברים מנוגדים לעמדתם האישית.
בעוד טייב קיבל החלטה מושכלת בהסתמך על תשע ישיבות ועדה ושמיעת גורמים רבים עם טיעונים שונים, עמדת נציג משרד ראש הממשלה היתה חד-צדדית באופן מובהק. מה עוד שניתן היה לראות באופן ברור כי טייב מאמין בצדקת ההחלטה שקיבל, ולא השתכנע בכנות העמדה של נציג משרד ראש הממשלה.
מכל הסיבות הללו, עמדתו של חבר הכנסת מש"ס הייתה אמורה במקרה זה לגבור על רצונו של ראש הממשלה. התקפלותו הובילה לתרעומת שנשמעה השבוע בוועדה ולסערה התקשורתית-ציבורית שנגזרה ממנה.
עם זאת, המילה האחרונה לא נאמרה. תגובתו המלאה של טייב, המובאת כאן לראשונה, מדגישה כי יתכן שהמילה "טבח" תוחזר לשם החוק: "חשוב להדגיש ששום החלטה היא איננה סופית עד שנגיע להצבעה בקריאה השנייה והשלישית", מוסר ח"כ טייב, "ואנחנו פתוחים לכל שינוי בשיח מכבד ומקצועי".
בתגובה לפניית "העין השביעית", מסר ח"כ טייב את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו, והנה היא במילותיו שלו:
"ההחלטה על הכנסת המילה 'טבח' בכותרת החוק נעשתה לקראת ההצבעה בקריאה הראשונה על הצעת החוק הפרטית. לאחר שהצעת החוק חזרה לוועדת החינוך ובוצע המיזוג עם הצעת החוק הממשלתית, אשר שם לא הופיעה בכותרת המילה 'טבח' והוועדה נדרשה לעשות את האיזונים הנכונים בין שתי הצעות החוק, לאחר דיונים עם הצוות המקצועי, הייעוץ המשפטי וקבלת חוות דעת לשונית, הוחלט לשנות את המילה 'טבח' מכותרת החוק.
"כמובן שההחלטה היא מקצועית בלבד והניסיון לצייר את משרד רוה"מ כאילו הציע את הרעיון משיקולים פוליטיים היא איננה נכונה. כמו כן, המילה 'טבח' נכנסה במטרות החוק ובסעיפי החוק.
"עבודת הוועדה היא לייצר איזונים בין הצעות החוק שהתמזגו וזאת בשיתוף הגורמים המקצועיים. חשוב לציין כי גם בדיון הראשון לאחר המיזוג לא נשמעו התנגדויות מצד כל מי שנכח בחדר כולל נציגת הקיבוצים וראש מועצת אשכול לשינוי המילה 'טבח' מכותרת החוק ולהכניסה למטרות החוק.
"נציגי משרד רוה"מ נכחו ברוב מוחלט של כל הדיונים הן בהצע"ח הפרטית והן בממשלתית כשאר נציגי הממשלה האחרים, עמדתם נשמעה גם אז, וכעת שהגיע לפתח הוועדה הצעת החוק הממשלתית הוועדה נדרשה לעשות את האיזונים הנדרשים. חשוב להדגיש ששום החלטה היא איננה סופית עד שנגיע להצבעה בקריאה השנייה והשלישית ואנחנו פתוחים לכל שינוי בשיח מכבד ומקצועי".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
