"מסע תעמולת בחירות שיטתי ורחב היקף"

איתמר בן-גביר, השר לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת "עוצמה יהודית", אימץ דפוס שיטתי של ניצול משאבי המשטרה ושירות בתי הסוהר לצורך "מסע תעמולת בחירות שיטתי ורחב היקף" – כך נטען בעתירה שהוגשה השבוע לוועדת הבחירות המרכזית. בן-גביר ומפלגתו כבר נאלצו לשלם 43 אלף שקל עקב מקרים קודמים שבהם הפיצו תעמולה אסורה. מגיש העתירה הנוכחית, עו"ד ירון מאירי, איתר 121 פרסומים נוספים.

בן-גביר, עבריין מורשע שמכהן החל מ-2023 כשר המופקד על המשטרה ושב"ס, מוביל בשנים האחרונות תהליך מואץ של פוליטיזציה בשני הגופים הללו. לצד התערבות בלתי חוקית במינויים ובחקירות, השר גם משתמש במערכת האכיפה לצורך קידום עצמי: הוא מצטלם עם שוטרים וסוהרים במתקנים ממשלתיים ובמהלך מבצעים בשטח, ומנכס את הפעילות למדיניות של מפלגתו.

חלק מפרסומי התעמולה המפורטים בעתירה החדשה הופצו דרך החשבונות של המשרד לביטחון לאומי בפייסבוק ובטיקטוק, ששייכים למדינה ואינם אמורים לשמש לקידום עצמי של השר. שאר הפרסומים עלו בחשבונות הפוליטיים של בן-גביר בטוויטר, טלגרם וטיקטוק. עו"ד מאירי דורש מוועדת הבחירות להורות לשר למחוק את כולם מהרשת.

רשת טיקטוק, שבה השר הכהניסט נהנה מפופולריות גבוהה במיוחד, עומדת במרכז העתירה. העותר מונה כמה סרטונים שצברו בה מאות אלפי צפיות: באחד מהם בן-גביר מבקר לוחמים ומגיש להם אוכל עם בנו החייל שובאל, ובאחר השר מוקף לוחמי מג"ב. סרטון הטיקטוק הפופולרי ביותר, שצבר כ-600 אלף צפיות, צולם במתקן כליאה של שב"ס. בן-גביר הצטלם שם על רקע תא מאסר ובו אסירים פלסטינים כפופים בתנוחה משפילה, והתגאה: "תראו כמה הם מוגי לב".

העתירה מתעכבת על העובדה שרבים מהסרטונים שפִרסם בן-גביר בערוץ הטיקטוק האישי שלו עלו לרשת ב-2025. הרקע לכך הוא החלטה קודמת של ועדת הבחירות המרכזית, שלפיה יש להתייחס לעיתוי הפרסום וקרבתו למועד הבחירות. לטענת עו"ד מאירי, בניגוד לפלטפורמות אחרות כגון פייסבוק וטוויטר, שבהן פרסומים צוברים את רוב החשיפות שלהם בשעות או בימים הראשונים שלאחר עלייתם לרשת – האלגוריתם של טיקטוק פועל אחרת.

"העותר מסכים עם הגישה הכללית שפרסום עדכני יותר, הקרוב יותר לדיון הציבורי הבחירותי, חמור יותר מפרסום ישן. עיקרון זה נכון ביחס לפייסבוק, טוויטר (X) וטלגרם, שם הפידים מסודרים באופן כרונולוגי יחסית, ופרסום ישן 'שוקע' בפיד ונחשף לפחות משתמשים. אולם בטיקטוק המצב שונה מהותית", נטען בעתירה.

"בטיקטוק אין תוקף לעיקרון 'ישן = פחות חמור'", כותב עו"ד מאירי. "פיד ה-For You וגם פיד ה-Following של טיקטוק אינם כרונולוגיים – הם מדורגים אלגוריתמית. […] מנגנון ההמלצה של טיקטוק מבוסס על אינטראקציות משתמש – לייקים, שיתופים, תגובות וזמן צפייה – ולא על מועד הפרסום. משמעות הדבר: אם משתמש צפה בסרטון עדכני של בן-גביר מהשבוע האחרון, האלגוריתם עשוי להציג לו מיד לאחר מכן סרטון ישן של בן-גביר מלפני חודשים או שנים".

המסקנה הזאת, מציין מאירי, מבוססת על תחקירים ומסמכים מודלפים שפורסמו בתקשורת האמריקאית והליכים משפטיים שנפתחו בחו"ל נגד הרשת החברתית הסינית.

"הנציבות האירופית מצאה בפברואר 2026 כי העיצוב של טיקטוק – כולל גלילה אינסופית, ניגון אוטומטי ומערכת המלצות מותאמת אישית – מפר את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) ומביא את מוח המשתמשים למצב של 'טייס אוטומטי'", הוא מרחיב. "המסקנה המשפטית מניתוח האלגוריתם: בטיקטוק, כל סרטון תעמולה שפרסם בן-גביר – בין אם מינואר 2024 ובין אם מאפריל 2026 – עלול להופיע בפני בוחרים בכל רגע נתון, גם ביום הבחירות".

סוגיה עקרונית נוספת שמוזכרת בעתירה עוסקת ב"חשד לשימוש בבוטים/אוואטרים" בעמוד הפייסבוק של המשרד לביטחון לאומי. העותר מבקש מוועדת הבחירות לסייע בבירור הטענה, ומציין בהקשר זה פוסטים שבהם תויגו "אוהדים מובילים" (Leading Fans).

"עצם קיומו של תיוג 'אוהדים מובילים' בפרסום רשמי של משרד ממשלתי מעורר שאלות כבדות משקל: מי הם ה'אוהדים'? מדוע משרד ממשלתי מתייג 'אוהדים' בפרסומיו הרשמיים? תיוג שכזה חורג באופן מובהק מכל פעילות ממשלתית לגיטימית – אין כל הצדקה עניינית לתיוג 'אוהדים' בפרסום ממשלתי – ומחזק את הקביעה כי תכלית הפרסומים היא תעמולתית ולא אינפורמטיבית", נטען בעתירה.

עו"ד מאירי מזכיר עתירות קודמות של עו"ד שחר בן-מאיר, שבהן נקבע שבן-גביר הפיץ תעמולה אסורה. בזכות אחת מהן נדרש השר למחוק מחשבונותיו סרטון שבו הוא משמיע מונולוג תעמולה על סיפון כלי שיט משטרתי. בעתירה החדשה צוין שלמרות הוראת ועדת הבחירות, הסרטון עדיין זמין בערוץ הטלגרם של בן-גביר. "אי קיום הצו מהווה זלזול חמור בסמכות ועדת הבחירות", טוען מאירי.

העתירה של עו"ד מאירי הוגשה נגד בן-גביר, מפלגת "עוצמה יהודית" והמשרד לביטחון לאומי, ונגד היועצת המשפטית לממשלה. השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הורה למשיבים להעביר את תגובותיהם עד 20 באפריל.

במקביל קבע סולברג שהוועדה תעסוק רק בחלק מהפרסומים שנכללים בעתירה, משום שהפנייה המקדימה ששלח עו"ד מאירי למשיבים כללה רק רשימה חלקית. בשיחה עם "העין השביעית" מסר מאירי כי בכוונתו להשלים את ההליכים בנוגע לפרסומים שנמחקו מההליך, כדי שסולברג יוכל להכריע לגבי כל 121 הפרסומים שנכללו בעתירה המקורית.

* * *

לעיון בעתירה של עו"ד ירון מאירי