המחטף דרכו חברי כנסת חילקו לעצמם עוד כסף לבזבוזים. מלא כסף

"לפני שנתחיל רוצה להציג פה חבר הכנסת מקלב נושא…" – כך יפתח ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת, את הישיבה האחרונה בנושא "תיקון מספר 35" לחוק מימון מפלגות. אל תירדמו. מאחורי האמירה הזו מסתתר סיפור מטורף. אמירה קטנה זו היא הפתח דרכו יפלשו חברי הכנסת לכיס שלנו בדרך שלא תיאמן וייקחו ממנו לא פחות מ- 22 מיליון ש"ח. מדי שנה.

קצת רקע: השנה יצרנו סדרת כתבות על נושא משמים אך קריטי – מימון מפלגות.

• מימון מפלגות: כסף קטן פרק 1
• כסף קטן פרק 2
• מה קרה לחובות קדימה?

בכתבה זו נתמקד באנקדוטה שהתרחשה אשתקד מתחת לרדאר וממחישה כיצד תחום מימון המפלגות הוא המערב הפרוע.

V15 כמסך עשן

זוכרים את "חוק V15"? ההצעה הזו אמנם נועדה להיאבק בארגון השמאל שעורר הרבה רעש בבחירות 2015 – אך גם עשתה הרבה שכל. ההצעה ביקשה לסגור פרצה שאיפשרה למיליונרים מכל הצדדים להשפיע על המשחק הפוליטי. בסוף אושר חוק מסורבל, אבל זה לא הסיפור.

בפועל, החוק שימש בצורה שטרם ראינו כמותה בכנסת כמסך עשן לתיקון אחר שבו חפצו חברי הכנסת: הגדלת המימון הציבורי השוטף למפלגות. ההחלטה להשתמש בחוק כדי להגדיל את תקציב המפלגות התבצעה בדיון האחרון על החוק (מרץ 2017), בתחכום רב ובחטף – תוך רמיסת ביקורת מהיועצת המשפטית של הוועדה.

אושן 11 פרלמנטארי

את מה שמתרחש תוך מספר דקות בוועדה (ראו בסרטון המצורף) מיטב התסריטאים לא היו מדמיינים אפילו בסרטי "אושן 11" – זה נדמה כמו ניצול מדויק של שעת כושר להעברת מחטף באפס דיון ציבורי. החוק הנידון בכלל עוסק במניעת השפעה זרה בבחירות. אלא שתמלול הדיון מראה שלאחר חודשים רבים של תכנון, ח"כ מקלב יחד עם יו"ר הוועדה קיש מסובבים את גלגל הכספת ומוציאים את השלל:

• ח"כ מקלב (יהדות התורה):"אני לא אעכב את הוועדה להרבה זמן… לא יכול להיות שאנחנו מדברים על גופי תומכי בחירות והחצי מיליון שקל פה וחצי מיליון שקל שם. לכן, אני מציע. נושאי יחידת המימון לא עלו מאז עודכנו, ואנחנו היום מדברים על שחיקה של מעל 20%. אני מציע להעלות את המימון השוטף. במקום 5% מיחידת המימון, 6%". (תרגום: בואו נשתמש בחוק הזה כדי לחלק לעצמנו עוד כסף).
• היו"ר יואב קיש (הליכוד): אנחנו מקריאים את הסעיף חברים, אחרי סעיף 2 יבוא תיקון סעיף 3. בסעיף 3(ג) לחוק העיקרי בכל מקום במקום 5% מיחידת מימון, יבוא 6% מיחידת מימון. תחילתו של סעיף זה עם פרסום החוק. חברים, תקשיבו. הנושא הזה הוא סעיף תקציבי. לכן, אנחנו נצטרך…". (תרגום: סבבה).
• ארבל אסטרחן (היועצת המשפטית): "הסעיף הזה – עלותו השנתי כ-22 מיליון שקל שכן הוא מעלה את המימון השוטף שמשולם לכל הסיעות – המימון השוטף, לא מימון הבחירות. לכן, אלא אם תהיה תמיכת ממשלה בסעיף הזה, מדובר בסעיף שיחייב רוב של 50 ח"כים במליאה, בין אם זה ייכנס לנוסח, בין אם זה יהיה הסתייגות". (תרגום: יש לזה משמעות תקציבית אז או שהממשלה תאשר את זה קודם, או שלא מעט ח"כים יצטרכו לאשר את זה).
• היו"ר קיש:  "אוקיי". (תרגום: נראה לך שיתנגדו? נותנים לכולם כסף. פה אין שמאל-ימין).
• אסטרחן: "אני רוצה לומר עוד מילה אחת לגופו של עניין וחשוב לי לומר את זה. צריך לזכור שכל נושא יחידת המימון מסור בידי ועדה ציבורית שהכנסת הקימה מכוח חוק מימון מפלגות. אמנם כאן לא משנים את יחידת המימון, אבל יש העלאה של המימון. צריך לזכור את זה כי הרעיון היה שהעלאת המימון תיעשה על- ידי הוועדה הציבורית ולא בתיקונים מסוג זה". (תרגום: יש לכם אמנם סמכות לעשות זאת, אבל הדרך שגויה כי אתם עוקפים ועדה ציבורית שלא מורכבת מח"כים וכל המטרה שלה זה לעסוק בכספי מימון מפלגות. זה חוקי אך ממש ממש לא בסדר).
• היו"ר קיש:  "זה שינוי חוק. זה תפקידה של הכנסת, עם כל הכבוד לוועדה הציבורית". (תרגום: על ה*** שלי).
• אסטרחן: "בשביל זה הקימו אותה…" (תרגום: אז למה הקימו ועדה ציבורית?).
• ח"כ מקלב:  "אדוני, אני מציע. אני מקבל את ההסתייגות. תגיש אתה עוד משהו…" (תרגום: בוא נדלג על השטויות האלו של ייעוץ משפטי).
• היו"ר קיש:  "אני אגיד לכם מה נעשה. אנחנו – הקואליציה – נצביע בעד העניין הזה. אני מבקש להוסיף הסתייגות שלי לביטול הסעיף הזה, ואנחנו נצביע במליאה על ההסתייגות שלי במידת הצורך". (תרגום: משפטנים לא יעצרו אותנו. יש דרך).
• אסטרחן: "בסדר, ויצוין ש…" (תרגום: רגע, יש לי מה להוסיף כי אנו בדמוקרטיה).
• היו"ר קיש: "חברים, מי בעד קבלת ההסתייגות שהגדרנו אותה לתיקון סעיף 3 כפי שאמר חבר הכנסת אורי מקלב?" (תרגום: לא מעניין אותי. בואו נתקדם).
• ח"כ מקלב (יהדות התורה):  כולם בעד, מה זה?
• היו"ר יואב קיש:  מי נגד?

מצביעים. בעד. פה אחד.

אז מה בעצם קרה פה?

נסביר. בכתבה הראשונה בסדרה שלנו על מימון המפלגות פירטנו על שני הסוגים השונים של מימון המפלגות: תקציב שהן מקבלות מכיסנו כתוצאה מזכייה בבחירות ותקציב מכיסנו בצורה שוטפת (שהוא, באופן מפתיע, הסכום הגבוה מבין השניים).

המימון השוטף צמוד למה שנקרא "יחידת מימון" ששוויה כיום 1.375 מיליון ש"ח. כל מפלגה קיבלה מאיתנו עד לאותה הצבעה, מדי חודש, 5% מיחידת מימון כפול מספר המנדטים שיש לה (ועוד סכום אחיד מעבר לזה). ובעברית: 5% יחידת מימון שווה 68,750 אלף ש"ח. העלאת הסכום מ- 5% ל- 6% נשמע כשינוי פעוט – אבל זו בעצם העלאה של 20% לתקציב החודשי של כל מפלגה. עלייה של 20% שהתבצעה על רקע מלמול של ח"כ בוועדה – ללא הסבר רציני, דיון, או בדיקת הנתונים. המשמעות של זה: כ-22 מיליון שקל בשנה.

את הפירוט והחישוב המלא של יחידות המימון תוכלו לראות בכתבה הראשונה.

ומי אמור לקבוע את יחידת המימון, הח"כים? לא. ועדה ציבורית חיצונית.

מה זו ועדה ציבורית? שיישבו בה אנשי ציבור, אקדמיה, לשעברים וכיו"ב. ככה הח"כים לא יקבעו לגבי עצמם – שזה ניגוד עניינים מובנה. הגיוני, לא? למעשה זה כה הגיוני, שאפילו ח"כ מיקי זוהר הסכים איתנו לאחרונה שצריך גם שוועדה ציבורית תקבע את שכר הח"כים.

בקצרה, חברי הכנסת לא יכולים לשנות את גובה יחידת המימון בעצמם. וזה בדיוק מה שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, ארבל אסטרחן, ליו"ר קיש (רגע לפני שרמס את הביקורת ששטחה בפני הח"כים). חשוב להדגיש, אסטרחן לא הביעה את דעתה, אלא בסך הכל הבהירה את החוק עצמו – כלומר את מה שחוקקו ח"כים קודמים.
אז מה התרגיל שעשו חברי הכנסת בהנהגתם של מקלב וקיש? במקום לשנות את יחידת המימון – הם הגדילו את האחוז שיקבלו. במילים אחרות תוספת של 1.8 מיליון ₪ שקל לחודש לתקציב המפלגות.

ח"כ קיש דאג לאינטרסים של הח"כים בלהטוט מתוחכם, ולמרות שאין התנגדות בחדר קיש הלך על בטוח. כיצד? הוא הוסיף על סעיף המימון הסתייגות אישית שלו להצבעה. כלומר, כאשר יצביעו על החוק במליאה אפשר יהיה להצביע על ההסתייגות ולהוציא את הסעיף הזה מהחוק (זהו בעצם אמצעי לריכוך התנגדות אפשרית בחדר על-ידי מתן פתח לביטול אפשרי של הסעיף הספציפי לאחר מכן).

סביב כסף אין אופוזיציה וקואליציה

חשבתם שהאופוזיציה תתנגד? טעיתם. הסכמה פה אחד.

אלו חברי הכנסת שהיו בדיון ולא העלו שום ספק בנוגע לסעיף שנולד בהריון של 2 דקות:

• קואליציה:  יואב קיש, ישראל אייכלר, דוד ביטן, יואב בן צור, ענת ברקו, אורי מקלב, רועי פולקמן.
• אופוזיציה: יואל חסון, יעל גרמן, איילת נחמיאס-ורבין, רויטל סויד, אוסאמה סעדי, מיכל רוזין.

ומה קרה במליאה?

מלבד חברת הכנסת יעל גרמן מ"יש עתיד", שכנראה לא הייתה מעודכנת בתרגיל, אף אחד מחברי הכנסת לא התייחס לאותה הסתייגות. כאשר גרמן העלתה את הנושא במליאה, הבהיר לה ח"כ קיש כי הסעיף הוכנס בהסכמת כלל המפלגות, והזכיר לה שגם בוועדה היא עצמה לא התנגדה.

ואיך הצביעו חברי הכנסת כשהגיעה ההסתייגות – אותה פעולה שיכלה להוציא את הסעיף החדש והבעייתי מהחוק? חבר הכנסת קיש פתר את הבעיה. הוא הסיר אותה מסדר היום.  משמעות הדבר שלא היה צריך להצביע ולהביך אף אחד. גם ח"כ יואל חסון שריכז את עבודת האופוזיציה במליאה באותה שעה, טרח לציין שהוא מסיר את הסתייגות זו (למרות שלא הייתה שלו).

ואנחנו? נשלם מדי שנה את החשבון – 22 מיליון שקל נוספים (וסך הכל הסכום, אחרי התוספת, עומד על 120 מיליון שקל בשנה).

קיש ומקלב בחרו שלא להגיב.

נ.ב לא נכנסו לזה – אבל מה שטרגי לא פחות זה שתקציבי המפלגות אינם שקופים – מה שמוביל ללא מעט קומבינות באותם כספים. ועכשיו הכספים הנתונים באפלה רק גדלו:

לקוראנו האדוקים – בפרק הבא נכתוב על הצעות אפשריות לתיקון המנגנון ועל מננגון ההלוואות למימון התעמולה.

כתבו: עידן בנימין ותומר אביטל
עריכה: ניר בן צבי