בעקבות תחקיר קרן התחקירים: ועדת הכלכלה דורשת מהממשלה לבחון מחדש את השתתפות ישראל בהסכם טיס"א

בעקבות תחקיר קרן התחקירים אשר פורסם בשבוע שעבר, התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת אתמול (ד') לדיון בהסכם הרב לאומי לסחר בשירותים (TISA – Trade in Services Agreement). מדובר במשא ומתן המתקיים בז'נבה שנועד ליצור הסכם בינלאומי לסחר בשירותים, להוריד חסמים ולהקל על יצואני השירותים מהמדינות שיחתמו על ההסכם. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת דב חנין ותמר זנדברג, וח"כ חנין, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר בפתח הישיבה כי "מדובר בדיון בהול מיכוון שאנחנו מבינים שקורה משהו דרמטי וגדול, בזמן שאנחנו עסוקים בחוק ההסדרה וחוק ההסדרים יש חשש שמישהו מסדר אותנו בגדול".

לדברי ח"כ חנין: "מאחורי הגב של הכנסת מתנהל מהלך עצום, ללא שקיפות ודיון ציבורי, שכולל אפשרות לפגיעה בזכויות יסוד, ובמסגרת ההסכם הזה המדינה מחויבת אליו גם אם הוא יפסל בזירה המשפטית. ההסכם הוא הגדול מבין שלושה הסכמי סחר בינלאומיים ועוסק בכל תחומי השירותים וחל על תקשורת, פיננסים, בריאות, חינוך וכל דבר שהוא לא מוצר פיזי. הוא כולל מנגנונים שפוגעים בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני אינטרסים של תאגידים רב לאומיים. אסור לדרוש מתאגיד זר להשתמש בתשומות מקומיות, להעסיק אנשים מקומיים, לפתח מקומות עבודה ועוד. ההסכם כן מתעסק בהפרטה למרות שמשרד הכלכלה אומר שלא, הוא קובע שברגע שהמדינה הפריטה משהו היא לא תוכל לחזור בה". ח"כ זנדברג הוסיפה: המו"מ הזה הוא אחד הגדולים שקורים ביחס בין ישראל לעולם, שאנחנו לא יודעים עליו כלום. ההסכם הזה, בניגוד לטענת משרד הכלכלה, מאפשר הפרטת שירותים בתחום האנרגיה, התקשורת ועוד לתאגידים זרים ואין דרך חזרה. משרד הכלכלה קורא להפרטה בשם חדש ומכובס: מניעת אפליה של תאגידים זרים. מדינת ישראל מתכוונת להתחייב ליציבות רגולטורית, שבג"ץ פסל במתווה הגז".

ח"כ מיקי רוזנטל אמר: "מדובר על לא פחות מיצירת סדר עולמי חדש, שעוקף חוקים, פרלמנטים, רגולציה, ציבורים שלמים ומכתיר את שלטון התאגידים בעולם. זה חלומו הרטוב של כל טייקון. הנושא הראשון הוא שליטה בתקשורת, בישראל אוסרים על גופים זרים לשלוט בתקשורת ואחד הסעיפים הוא לאפשר לתאגידים גדולים לשלוט באמצעי התקשורת בישראל. תחשבו על הג'ינג'י ההוא מההימורים, ואני לא נוקב בשמות, שתהיה לו אפשרות להחזיר עוד אמצעי תקשורת. ההסכם הזה מבקש גם לתת תעדוף ברשת לגדולים, כך שהיום אם אני מצייץ יש לי אותו סיכוי להגיע לגולשים כמו תאגיד, ואחרי חתימת ההסכם החשיפה תהייה בהתאם לגודל והתאגידים יוכלו למחוץ כל מי שיוצא נגדם. לא יכול להיות שזה יעשה במחשכים בתוך צוללות שאני לא יודע מי קנה אותן ולמה". ח"כ יעל כהן פארן הוסיפה: "ממשלה ימנית שכל כך דואגת למשילות שלה הולכת כל כך נגד עצמה, ההסכמים יסנדלו אותה בכיוונים כלכליים מאוד מסוימים".

החוקר אמנון פורטוגלי ממכון ון-ליר אמר כי אנחנו חיים בעולם שמשתנה בקצב מסחרר, ולא ייתכן שהמדינה לא תשמור לעצמה זכות לבצע רגולציה שתתאים עצמה להתפתחויות האלה. "תאגיד שיש לו בעיה איתנו כי חוקקנו חוק שלא מוצא חן בעיניו שיתבע את המדינה בבית המשפט שלה כאן, ולא בפני בוררות כי בוררות זה טריבונל של 3 עורכי דין שמקבלים כסף", הסביר. ערן הילדסהיים, שחשף את הסיפור במסגרת קרן התחקירים, סיפר: "עבדנו על התחקיר במשך חודשים ואם הכל היה פרוס בפנינו זה היה יכול להיגמר ביום וחצי. משרד הכלכלה אומר שהכל מפורסם באינטרנט, אבל אין שום דבר אינפורמטיבי. העברתי למשרד 15 שאלות וקיבלתי שתי תשובות". הוא שאל האם פרטי ההסכם אכן יהיו חסויים גם 5 שנים לאחר אישורו בממשלה, וראש מינהל סחר חוץ כהן השיב כי זה לא נכון. עם זאת כהן הוסיף כי הפרוטוקולים לא יחשפו, כדי לא לחשוף את עמדות המדינה ולפגוע במשא ומתן עתידי להסכמים אחרים.

ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אוהד כהן, אמר כי "המשא ומתן נמצא כרגע בהקפאה בגלל שינויים פוליטיים כאלה ואחרים, כל המדינות השותפות לתהליך מבינות שנדרשת עוד עבודה ואין נקודת סיום ברורה לתהליך. כמו כל מו"מ שישראל מנהלת, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מוביל יחד עם כל המשרדים הרלוונטיים. הדיונים מקצועיים ולא מוטים לטובת תאגידים כאלה ואחרים, אנחנו פועלים להביא את ההסכם הטוב ביותר למדינה ואזרחיה. לא פעלנו במחשכים, כבר לפני למעלה משנה יצאנו בפוסט מסביר, יש כתובת ייעודית באינטרנט לשאלות ותשובות. יש דינמיקה למו"מ ואם המדינה תחשוף את העמדות שלה יכול להיות שהיא תשיג הישג פחות טוב".