ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| דפנה נעמני |
חברות ממשלתיות אחראיות על תחומים מרכזיים בחיי היומיום של כולנו. מספיק שנזכיר את חברת החשמל, נמל אשדוד, דואר ישראל והרכבת. היקף ההכנסות השנתי של החברות הממשלתיות נאמד בכ- 67 מיליארד ש"ח וסך נכסיהן בכ- 178 מיליארד ש"ח.
מטבע הדברים, המדינה רוצה לבקר את מה שקורה בחברות שברשותה – כלומר ברשותנו, הציבור- ולכן נקבע בחוק כי יש למנות רואה חשבון מבקר אשר תפקידו המרכזי לספק חוות דעת על הדו"חות הכספיים של החברות הממשלתיות שבפיקוחו. עד כאן נשמע מצוין, נכון?
בחודש שעבר פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד על הנושא, הוא מתחיל עם הוועדה האחראית על המינויים של רואי החשבון ועל קביעת תנאי העסקתם. שר האוצר ושרת המשפטים הם האמונים על מינוי חברי הוועדה, כאשר רשות החברות הממשלתיות תפקידה לספק את כל המידע עימו הועדה צריכה לקבל את החלטותיה. עכשיו החלק המדהים: החל משנת 2012 ועד לחודש מרץ 2015 – הוועדה הזו לא התכנסה אפילו פעם אחת! הסיבה? מחסור בכוח אדם. ואז פתאום בין מרץ 2015 לפברואר 2016, הוועדה מינתה 48 רו"ח, בשכר של למעלה מ-20 מיליון ש"ח בשנה!
אם זה לא מספיק, כאשר הוועדה כבר מתכנסת, המבקר גילה כי היא פועלת בחלק ניכר מהמקרים בניגוד עניינים. בדו"ח מוזכר כי שלושה מחברי הוועדה חתמו על מסמך, טרם השתתפותם בוועדה, ובו התחייבו לא לפעול בניגוד עניינים במספר נושאים הקשורים אליהם באופן אישי. בפועל, שניים מהם הפרו את ההתחייבות עליה חתמו. כך לדוגמה נמצא שחבר ועדה השתתף בדיונים בהם נדונו מינויים של רואי חשבון הנותנים שירותים בחברה בה הוא משמש בעצמו כדירקטור.
גם בבחירת רו"ח לחברות עצמן התגלו ליקויים והמבקר נותן מספר דוגמאות. סיפור אחד הוא של רו"ח שמונה לפקח על התעשייה האווירית ועל חברת בת שלה (אלתא) וכן על עוד שתי חברות ממשלתיות נוספות. אחת החברות הנוספות הייתה חנ"י (חברת נמלי ישראל) – ובה לבדה סך שעות העבודה שלו עמדו על כמעט פי שלושה מן ההיקף שאושר לו בעת המלצת הוועדה למנותו. בסופו של דבר, שכרו של רו"ח בודד זה הגיע לכ- 2.5 מיליון ש"ח.
לסיום, אי-אפשר בלי קצת ליקויים בשקיפות: אנו מצפים מעובדי מדינה לנהל פרוטוקולים מסודרים על-סמך דיונים מנומקים, כדי שנוכל לדעת כיצד החלטות מתקבלות. הרי בסופו של יום – הפקידים משתמשים בכספים של כולנו כדי לשכור את רואי החשבון שיפקחו על החברות הממשלתיות. ומה קורה בפרוטוקולים של הוועדה שבחרה את רואי החשבון? לא צוינו שמות המצביעים וכיצד הם הצביעו. במקרים מסוימים, הוועדה בחרה לסטות משיטת הניקוד המקובלת ללא כל נימוק! הנה ציטוט מקומם במיוחד מדו"ח המבקר: ""לא ניתן כל נימוק בדיוני הועדה […] המסביר מדוע נבחרה אפשרות אחת על פני אחרת".
אז מה עושים? מכיוון שתפקיד הוועדה חשוב ומשפיע על כלל החברות הממשלתיות, יש לשמור על תקינות המינוי, על-ידי, שימור פרוטוקולים, שמירה על מתן שוויון הזדמנויות, הימנעות מניגוד עניינים ולבסוף, איך לא – שקיפות. נקווה שהוועדה תתקן את דרכיה, והשרים הממונים עליה (שר האוצר כחלון ושרת המשפטים שקד) ידאגו לכך שהיא תשנה את דרכה, או לכל הפחות, תשכיל לשפר אותם.
לינק לדו"ח המבקר המלא:
http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_623/SummaryReport/summarypdf_2.pdf
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
