למרות הביקורת: אנגלמן "נכנס לאירוע" וזימן את נתניהו ובכירים ביטחוניים לפגישות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע הבוקר (שני) כי ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"לים לשעבר הרצי הלוי ואביב כוכבי, ראש שב"כ לשעבר רונן בר, לצד קצינים בכירים נוספים שהיו בתפקיד בזמן טבח 7 באוקטובר – במסגרת הביקורת על הנושאים שבליבת כשלי אותו יום בסוגיות מדיניות וביטחוניות.

לפי מבקר המדינה, נושאים שייבדקו עם הבכירים שהוזמנו לפגישות כוללים בין היתר את התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני, הלוחמה הכלכלית בטרור, הגנת הגבול ברצועת עזה, מהלך האירועים של טבח 7 באוקטובר, תהליכי עבודת המודיעין וסוגיות נוספות העומדות בליבת כשלי 7 באוקטובר. ביקורת המדינה בנושא כשלי 7 באוקטובר החלה בינואר 2024. היום אמר המבקר כי "בצל הימשכות המלחמה והליכים משפטיים בבג"ץ, ונוכח התנגדות הרמטכ"ל לשעבר הלוי וראש השב"כ לשעבר בר – הביקורת הושהתה בצה"ל ובשב"כ למשך כ-15 חודשים". עוד הוא הוסיף כי "בתקופה זו המשיכה הביקורת אל מול הדרג המדיני והאזרחי".

הודעתו של אנגלמן נמסרה ברקע ביקורת שנשמעה על כך שהמבקר נטל סמכויות רחבות מדי בחקירת כשלי 7 באוקטובר, תוך פגיעה בסיכויי הקמתה ופעולתה של ועדת חקירה ממלכתית ופגיעה בזכויות מבוקרים. על פי דיווח "הארץ", המבקר גיבש טיוטות ביקורת בלי שנשמעה עמדתו של הרמטכ"ל לשעבר הלוי, ולדבריו מבקר המדינה אף סירב להיפגש עמו. הרמטכ"ל לשעבר ובכירים אחרים בצה"ל סבורים כי מבקר המדינה סימן אותם בתור מטרה וגיבש נגדם נרטיב שקר.

בחודש שעבר הועברו טיוטות מבדיקת המבקר לבכירים בצבא ובהם הרמטכ"ל לשעבר. לפי ה"דיווח בהארץ", בשבועות האחרונים פנה הרמטכ"ל לשעבר הלוי לאנגלמן וביקש ממנו לגנוז את טיוטות הדוח, ולאפשר לו למסור את גרסתו לאירועים. במסגרת חילופי הדברים בין השניים טען מבקר המדינה שתפקידו מאפשר לו לפעול כפי שהוא מוצא לנכון וכי הביקורת של משרדו מבוססת בעיקרה על מסמכים רשמיים.

הלוי ובכירים נוספים בצבא, על פי הדיווח, טוענים שצורת עבודתו של המבקר פוגעת קשות הן באיכות הביקורת והן בזכויותיהם. בצמרת הצבא חוששים כי פעולותיו של אנגלמן נעשות לטובתו של נתניהו, בכך שהוא ממקד את רוב בדיקותיו בדרג הביטחוני ולא בזה המדיני. ביוני טענו בכירים בצה"ל כי אנגלמן מנסח מסקנות אישיות נגד קצינים בניגוד להבנות, וחותר להרחבת בדיקתו עקב סירוב הממשלה למנות ועדת חקירה ממלכתית. במשרד מבקר המדינה דחו את הטענות ואמרו שבמרץ הושג סיכום עם הרמטכ"ל המכהן אייל זמיר שמאפשר הסקת מסקנות אישיות נגד קצינים.

בעת ההודעה על פתיחת הביקורת, הבהיר המבקר אנגלמן כי תוטל אחריות אישית על הגורמים הרלוונטיים בכלל הדרגים, וכי ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית יתואמו מולה גבולות גזרה. חוק מבקר המדינה אף קובע כי עם השלמת דוח ביקורת מיוחד, הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה ממלכתית, כפי שנעשה בעבר במספר מקרים.

המבקר נכנס לוואקום

אלא שהביקורת על עבודת המבקר מגיעה גם מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שטענה במכתב כי בדיקתו של אנגלמן עלולה לפגוע בוועדת חקירה ממלכתית שעשויה לקום. בתחילת השבוע אמרה בהרב מיארה, כי העובדה שהביקורת על טבח 7 באוקטובר נערכת בידי מבקר המדינה ולא בידי ועדת חקירה ממלכתית "חותרת תחת החשיבות יוצאת הדופן של חקר האמת והפקת לקחים מלאים ביחס לאירועים והמלחמה, המתאפיינים בצבר נסיבות ייחודי וקיצוני". בהרב מיארה כתבה לממשלה כי ההימנעות מהחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית משנה את המצב בשטח באופן בלתי הפיך ופוגעת ביכולת להגיע לחקר האמת בעתיד.

היועמש"ית הזהירה את השרים במכתבה כי "בעוד שהממשלה נמנעת מקבלת החלטה, תוך הצהרות כי 'טרם בשלה העת' לחקירת האירועים, בפועל מתבררים נושאי הליבה בבדיקת מבקר המדינה". היא הזהירה כי "קציני צבא ומעורבים אחרים מוסרים גרסאות, מייצגים מטעמם מעורבים בתהליך באופן נרחב ומגובשות מסקנות. הימנעות הממשלה מקבלת החלטה מובילה לכך שבירור העובדות והפקת הלקחים אינם מתבצעים על ידי המנגנון המתאים והייעודי הקבוע בחוק; והם מתבצעים באמצעות כלי בירור מוגבלים ובאופן לא פומבי, הרחק מהעין הציבורית".

למעשה היועמ"שית צפתה את כניסתו של אנגלמן לוואקום החקירתי: היום הוא הצהיר רשמית כי יפעל לחקור את "נושאי הליבה", כלומר שורשי מדיניות הביטחון של הממשלה ואחריותה לטבח.

כעת יגיעו הדברים שוב לבית המשפט העליון, שצפוי לדון בעתירת הסנגוריה הצבאית בנושא. במסגרת העתירה שהגישה הסנגוריה ב-4 ביוני נטען כי המבקר חורג מסמכותו בניהול הליכי הביקורת ב"נושאי ליבה" הנוגעים למדיניות ואסטרטגיה: "סוגיות השמורות לוועדת חקירה". לטענת הסנגוריה, נושאי הליבה שמבקר המדינה מתכוון לבחון – "הגנת הגבול ברצועת עזה"; "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס"; "מהלך האירועים ב-7.10 – פעולות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ"; ומדיניות "ההסדרה עם חמאס" – כל אלה חורגים באופן ברור מסמכותו, בהיותם נוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית. לטענת הסנגוריה, נושאים אלה מהווים באופן מובהק "עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית", המצוי בסמכותה של ועדת חקירה ממלכתית.