הרפורמה המשטרתית: כך נראה בליץ החקיקה להרחבת סמכויות המשטרה

חוק הסמכויות של השר המתפטר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) היה רק יריית הפתיחה לרצף חוקים שמעניקים לו ולמשטרה סמכויות חסרות תקדים, גם ללא כל צורך בחוק המקורי. עוד לפני כניסתו הרשמית לתפקיד השר הניח בן-גביר על שולחן הכנסת הצעה לתיקון פקודת המשטרה, שזכתה מיד לכינוי חוק הסמכויות או חוק בן-גביר. ההצעה הרחיבה, בן היתר, את סמכויות השר הממונה, כך שיוכל להתוות את מדיניות המשטרה גם בהיבטים מבצעיים. בג"ץ פסל לאחרונה את הסעיף שאיפשר לו לקבוע את מדיניות החקירות – אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי. 

• פסיקת בג"ץ לא תספיק כדי למנוע מבן גביר להכניע את המשטרה
• שוטרים ביקשו מאזרחים שנעצרו בהפגנה למען שחרור החטופים דגימות דנ"א בניגוד לחוק
• בית המשפט הזהיר: הגדרת הפגנה אלימה כטרור תגרום ל"תוצאות אפלות"

בשנתיים שהוא בתפקיד, בן גביר הרחיב מתחת לרדאר את סמכויות השוטרים והמשטרה, שקיבלו כוח לא מרוסן וכלים שעלולים לפגוע בזכויות הפרט של כל אזרח ואזרחית בישראל. לאחר התפטרותו של בן גביר מהממשלה בשל אישור עסקת שחרור החטופים, הנה כמה מהמהלכים הבולטים שיישארו עבור השר הבא בתפקיד החשוב.

חודשים ספורים לכהונתו של בן גביר נקבעה הרחבת סמכות שוטר לבצע חיפוש ללא צו מבית משפט. צעד זה נעשה כחלק מחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים, "על רקע הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט, ומטרתו לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל ולשאר רשויות אכיפת החוק להתמודד עם התופעה", כפי שנכתב בדברי ההסבר.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

מדובר בכלי משמעותי שניתן לשוטרים, ונקבע כהוראת שעה למשך שנה. הוראת שעה זו הוארכה פעמיים, כל פעם לשנה נוספת, אולם כלל לא בטוח שכלי זה אפקטיבי. לפי נתוני המשטרה, שפורסמו במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנה הראשונה להוראת השעה, המשטרה ערכה 77 חיפושים ללא צו לצורך איתור נשק, ורק ב-17 מהם (22%) נתפסו כלי נשק או תחמושת. עוד עולה מהנתונים כי ייתכן שהמשטרה משתמשת בכלי זה בזהירות, כיוון שבמהלך השנה הראשונה נערכו רק 142 חיפושים ללא צו. 

זהו נתון שיכול להראות על שימוש מידתי והפעלת שיקול דעת, אבל גם ייתכן שהכלי לא נחוץ, ובשטח היה ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לבקש צו חיפוש, בכך לצמצם פגיעה בזכויות הפרט.

כמו כן, חיפושים ללא צו לא הבשילו במרבית המקרים לכתבי אישום, וגם כאשר הוגשו, זה לא בהכרח כתוצאה מראיות וחומרים שנתפסו באמצעות החיפוש ללא הצו.  המשטרה העבירה לפרקליטות 63 תיקי חקירה לבחינת גיבוש כתב אישום – פחות ממחצית (כ-44%) מכלל התיקים בהם נערך חיפוש ללא צו. מתוכם, ב-24 תיקים (38%) הוגש כתב אישום ותשעה מכתבי האישום האלה הגיעו לשלב של גזר דין. 18 תיקים נסגרו, שבעה תיקים נמסרו לטיפול בחטיבת התביעות של המשטרה ו-14 תיקים היו עדיין בטיפול, נכון למועד כתיבת המסמך.

הרפורמה המשטרתית

בחודשים האחרונים אושרו מספר חוקים שאת השפעתם נדע רק בהמשך, אבל כבר עכשיו הם מעוררים חשש מההשלכות העלולות להיות להם. חוק ההגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה מקנה למשטרה את הסמכות הדרמטית לבצע צו הגבלה שיפוטי (מעצר ללא אישום, ללא משפט, ללא משך מוגדר מראש וללא זכות ערעור או ביקורת שיפוטית) לאדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או מטעמו. החוק מכוון לארגוני פשיעה, אך החשש הוא שתיסלל הדרך למעצר מינהלי של כל אדם החשוד כמשתייך לארגון פשיעה, ללא הצורך להביא לכך ראיות ברורות. 

גם חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40), העוסק בשימוש במערכת המצלמות המנטרת תנועת כלי רכב ברחבי ישראל, מדיר שינה מעיניהם של אנשי ארגוני חברה אזרחית, החוששים מהפגיעה בזכותם החוקתית של המצולמים לפרטיות.

בימים אלה נידונות בוועדה לביטחון לאומי הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה, של ח"כ משה סעדה, והצעת החוק הממשלתית לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. הצעתו של סעדה מראה את הזליגה ממחוזות התחום הביטחוני לתחום הפלילי – חלק מהסעיפים בהצעתו של סעדה למעשה מועתקים מחוק המאבק בטרור הנוגע לעבירות ביטחוניות, ומוצע להחיל אותם גם על עבירות פליליות. 

לפי ההצעה תינתן לשר לביטחון לאומי סמכות להכריז על ארגון כארגון פשיעה, בהתבסס על חוות דעת משטרתית, במטרה לעקוף עיכובים הנובעים מהליך משפטי ממושך. בנוסף תתאפשר לשר סמכות להורות על תפיסה וחילוט מינהליים של נכסי הארגון ורכוש פעיליו לשם שיבוש פעילותו וליצירת הרתעה, וכן יוגבלו מפגשים עם עורכי דין.

בסניגוריה הציבורית כתבו בחוות דעת על ההצעה כי היא "מבקשת להכניס לחוק המאבק בארגוני פשיעה שורה ארוכה של הוראות והסדרים קיצוניים ומרחיקי לכת – אשר למעשה נשאבו ונלקחו מחוק המאבק בטרור ומהסדרי חקיקה אחרים שעניינם עבירות ביטחון".

עוד נכתב כי "בראייתנו מהלך ממין זה אינו יכול להיעשות באופן חפוז וכלאחר יד, ובייחוד כשמדובר בדרך של חקיקה פרטית. בהקשר זה, לא יעלה על הדעת כי מהלך ממין זה כלל יישקל מבלי שהתקיימה עבודת מטה מעמיקה ורצינית על התשתית העובדתית המצדיקה את הסדר כה חריג חסר תקדים בחקיקה הפלילית וכן על משמעותיה והשלכותיה של ההצעה במישור הרוחבי והפרטי".

חשוב לציין שקידום הצעת חוק בחקיקה פרטית מהווה קיצור דרך, בניגוד להצעת חוק ממשלתית, שכן היא עוקפת את ההליך הכולל פרסום תזכיר חוק וקבלת הערות מהציבור וממשרדי הממשלה השונים, ביניהם הייעוץ המשפטי לממשלה.

שיטור חוץ-משטרתי

הצעת החוק הממשלתית לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מציעה להפוך את מנגנון השיטור העירוני להוראת קבע. המהלך יוביל להרחבת הסמכויות והאירועים שבהם יוכלו הפקחים העירוניים לסייע למשטרת ישראל, לא בהכרח עם הכשרה הולמת, כך שיהוו כוח תגובה ראשוני בשטח כאשר ישנו סיכון לחיי אדם.

במכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסו להצעה וכתבו כי "הצעת החוק מעניקה באופן חסר-תקדים סמכויות שיטור לגורמים חוץ-משטרתיים, שאינם נמנים עם כוחות הביטחון של מדינת ישראל, וביחס לתחומים שנמצאים בליבת הפעילות המשטרתית".

עוד כתבו כי "הצעת החוק עלולה להחמיר את הקשיים הנובעים מן הריבוי של גורמים שונים אשר נושאים נשק במרחב הציבורי ומפעילים סמכויות שיטור. ככל שהפעילות של פקחי העירייה תהיה עצמאית יותר, הדבר עלול לגרום לתקלות מבצעיות מסכנות חיים ולחוסר יעילות".

הסמכויות המופלגות לכוחות שלא עברו הכשרה משטרתית ממשיכה גם בחקיקה פרטית. החודש הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעתו של חבר סיעתו של בן-גביר – ח"כ יצחק קרויזר – הצעת חוק סיירות ביטחון ברשויות המקומיות. לפי ההצעה, בעקבות המלחמה ו"התערערות הביטחון האישי מפני טרור", תוקם סיירת ביטחון באישור הרשות המקומית ותחת סמכות השר לביטחון לאומי, עם סמכויות נרחבות לסיירים. אם הם יחשדו שאדם מחזיק בנשק באופן לא חוקי, הם יוכלו בין היתר לדרוש ממנו תעודה מזהה, לבצע חיפוש גופני או ברכבו של החשוד, לעכבו עד להגעת שוטר, ואף יותר להם שימוש ב"כוח סביר" אם יתקלו בסירוב. כלומר, מדובר בסמכויות רבות שיוענקו לגורמים חוץ-משטרתיים בהתאם לשיקול דעתם ותחת סמכותו של בן-גביר, כאשר לא ברור מה טיבה של ההכשרה אותה יעברו הסיירים.

בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת גם הצעת חוק של ח"כ פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, להסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות. ההצעה תאפשר למאבטח לבצע חיפוש אחר נשק בכל מרחב ציבורי בתוך תחומי הרשות המקומית בעת מילוי תפקידו, וכן בכל מרחב ציבורי בזמן שהוא לא בתפקיד, אם השתכנע כי הדבר נחוץ למניעת פעילות טרור ולשמירה על ביטחון הציבור. מדובר בהרחבת סמכויות תוך הישענות על שיקול דעת רחב מאוד שיינתן למאבטחים, שיכול להתבסס על דעות קדומות על בסיס מגדר או לאום, ולניצול סמכויות.

"מכפיל, משלש ומרבע את הפגיעה בפרטיות"

לפני כחודשיים אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שנועדה לאפשר למשטרה להתקין תוכנות רוגלה במחשבים ובמכשירים סלולריים של אזרחים ללא הגבלה על היקף המידע שיאסף, על סוגו, או על משך זמן המעקב. כמו כן, על מנת לעקוף את החובה בצו בית משפט, החוק, אם יאושר, יאפשר בכל מקרה בו "שוכנע המפקח הכללי של המשטרה (המפכ"ל – ע.ל) כי לשם מניעת פשע או גילוי מבצעיו יש צורך בהאזנת סתר שאינה סובלת דיחוי", להורות על חדירה למחשב או מכשיר סלולרי, חיפוש והאזנה, בין היתר באמצעות רוגלות. הנוסח הכללי אינו מקרי ונועד לעקוף את הפיקוח והביקורת השיפוטית על פגיעה כה חמורה בפרטיות. 

ועדת השרים אישרה את קידום ההצעה חרף התנגדות הסניגוריה הציבורית ובניגוד לעמדת היועמ"שית, שדרשה לאפשר את השימוש בכלים אלה גם בעבירות שחיתות, שוחד ומרמה שהושמטו מרשימת העבירות. 

"בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק", נכתב בחוות הדעת שהגיש שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ובשל עמדת שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, "משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, לרבות החמורה שבהן – לקיחת שוחד". 

"לדברים כאלה יש נטייה לזלוג. זה מדרון חלקלק. זה מתחיל בעבירות חמורות של 10 שנות מאסר, אבל בקלות זה יכול להיות מוחל על דברים אחרים", אמר עו"ד גיל שפירא, מנהל מחלקה בסניגוריה הציבורית. לטענתו היקף הפגיעה בזכויות האזרח, בזכות לפרטיות ובערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי שההצעה מבקשת לאפשר הוא עצום. 

מכשיר שהותקנה בו רוגלה יאפשר למשטרה לגשת לכל האפליקציות במכשיר ועל כן גם לכל התכתבויות הוואטסאפ, הטלגרם, הפייסבוק, האינסטגרם, אפליקציות ההיכרויות, הפרופילים המקושרים והאנשים איתם עמד האדם בקשר. "זה מכפיל, משלש ומרבע את הפגיעה בפרטיות, שכן גם אותם אלפי אנשים איתם היית בקשר לא יודעים שהם תחת מעקב של המשטרה", אומר שפירא. 

ויש גם עמדות אחרות. "הפשיעה מתקדמת, גם המשטרה חייבת, יש לה כלים מתקדמים וצריך לאפשר לה אותם", אומר ל"שקוף" אסף חפץ, המפכ"ל לשעבר. חפץ מתייחס גם לתיקון חוק המשטרה הנוגע להסדרת השימוש במערכת "עין הנץ", המצלמת לוחיות רישוי של רכבים העוברים ויכולה לעבד את הנתונים בזמן אמת, ואומר כי "אלה כלים שהיום מערכות חייבות אותן על מנת לאכוף את החוק ולייצר הרתעה של החוק". לצד זאת מדגיש חפץ כי "אני חושב שהחוק צריך ליצור החמרות כאלה שימעיטו עד כמה שאפשר את השימושים הלא תקינים. ברגע שיש חוק הציבור צריך להאמין בחוק ולהאמין במשטרה".

התמונה המצטיירת היא שמי שימלא את נעליו של השר בן גביר יצטרך להתמודד עם מצב שונה מאוד מזה שאליו נכנס בן גביר עצמו. האם הבא בתור יחזיר את הגלגל לאחור? נמשיך לעקוב.