ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
תשעה ימים לפני המתקפה באיראן, נחתה במשרדיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר איתמר בן גביר ובכירי פיקוד העורף מסמך מבשר רעות: טיוטת דוח מבקר המדינה המתריעה כי מיליוני אזרחים נמצאים ללא מיגון. המשמעות: אם תיפתח מתקפת טילים, מיליונים יהיו חשופים לסכנת חיים. בדיקת "שקוף" במשרד המבקר העלתה כי הטיוטה הגיעה לעיונם ברביעי ביוני, כאשר ב-13 בחודש תקפה ישראל באיראן, מתוך ידיעה כי אזרחיה נתונים בסכנה ידועה מראש, סכנה שהייתה יכולה להיות קטנה בהרבה.
בתחילת השבוע, הגיע המבקר מתניהו אנגלמן לזירת פיצוץ הטילים מאיראן בבת ים, אירוע שגבה את חייהם של שמונה בני אדם, בהם שני ילדים, שחולצו מההריסות. 200 פצועים נזקקו לטיפול רפואי. אנגלמן חשף לציבור כי דוח חדש שטרם פורסם מגלה כי הממשלה נכשלה בדאגה לעורף. הכישלון מהדהד על רקע הצורך הברור שעלה בשבעה באוקטובר 2023 לשדרוג מיידי של המרחבים המוגנים. ראש הממשלה והשרים ידעו.
"הפערים משמעותיים ביותר", כך הודיע המבקר מזירת ההרס בבת ים, ופירט: "מיליוני אזרחים הנמצאים ללא מיגון, אי תקינות מקלטים ציבוריים, היעדר מיפוי האוכלוסייה שאין לה מרחב מוגן". מדבריו עולה כי לכל אורך התקופה, בידיעה כי המלחמה נמשכת, הממשלה בראשות נתניהו אפילו לא ערכה מיפוי או אספה נתונים שיבהירו אילו אזרחים מצויים ללא מרחב מוגן ולפיכך בסכנת חיים. בעיית המקלטים הציבוריים, שחלקם אינם שמישים בשל עומסי ציוד, מגורי פולשים או בעיות תשתית, מוכרת וזועקת כבר שנה וחצי, אך לפי הודעת המבקר לא טופלה ברמה הלאומית.
נקודה נוספת שצפויה לעלות בדוח, לפי הודעת המבקר, היא "היעדר היערכות למתן המענה לאזרחים משעה שהם נפגעים". מאחורי המילים הרשמיות, עולות תמונות שצרובות היטב בזיכרון הקולקטיבי: מאות אלפי אזרחים מפונים מגבול הצפון ומהנגב המערבי אחרי טבח השבעה באוקטובר, חלקם נפגעים בגוף ובנפש. הם פוגשים משרדי ממשלה איטיים, מסורבלים ולא מתפקדים. הפינוי והטיפול בהם, בבעלי המלונות שקלטו אותם, היה רצוף כשלים בהיבטי הסיוע הכספי, הנפשי והבריאותי. ארגוני מתנדבים החליפו את המדינה. הכול ידוע. אך חרף הכשלים ועל אף ההכנות למתקפה איראנית על ישראל, הממשלה בראשות נתניהו עדיין לא נערכה לטפל בנפגעים.
לאחרונה שינה המבקר אנגלמן את קו הביקורת. הוא החל להפנות אצבע מאשימה ישירות לנתניהו, דבר שנמנע ממנו עד כה. לא ברור האם מאחורי המהלך עומדות המשמעויות הקשות העולות מהדוחות, התעלמות ראש הממשלה מהן, או המאבק שהוא מנהל בצה"ל כדי לחקור את הכשלים בזמן המלחמה ולא לחכות לסיומה, אך ניכר כי לאחר שש שנים, אנגלמן מטיל אחריות אישית ברורה על מי שמינה אותו.
רק לפני שבוע, כתב בפתח דבר בדוח העוסק בכשלי הטיפול במפוני הצפון, קטע שנחתם על ידו אישית, כי "תוצאה קשה זו מונחת בראש ובראשונה לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה בנימין נתניהו". כעת, כותרת ההודעה לעיתונות מבהירה: "על ראש הממשלה לוודא מתן מענה לעורף". כלומר, נתניהו אינו נותן מענה לעורף כעת, ומפקיר אזרחים רבים לסכנת חיים.
בעיית המיגון ידועה כבר שנים, עוד לפני המלחמה: בשנת 2020 פרסם המבקר דוח חמור ביותר על פערי המיגון במדינת ישראל, שלפיו 2.6 מיליון תושבים חיים ללא מיגון תקני. לצד זאת, תקציבים שהוקצו לנושא לא מומשו ותוכניות של הממשלה לא תוקצבו.
מי שאין בקרבתם מקלטים כמעט בכלל הם תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, שם חיים מאות אלפי בני אדם חסרי מיגון בסיסי. היעדר המיגון הומחש במתקפת הטילים של חמאס בשבעה באוקטובר, אך גם במתקפה האיראנית לפני כשנה, כשאמינה אלחוסני בת השבע מהיישוב אל-פורעה שליד ערד נפצעה בראשה באורח קשה מרסיס מיירט בזמן שהייתה בביתה, שבו אין מרחב מוגן. לפי פרסומים, בשבועיים האחרונים חלקם עברו ללון מתחת לגשרים או בפתרונות מאולתרים אחרים.
סקירת החקיקה ופעולות הממשלה בנושא שפורסמה ב"שקוף" מצביעה על הזנחה עקבית. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחלק מהכפרים כלל לא נשמעת אזעקה ולפיקוד העורף אין מיפוי של הצרכים ביישובים אלו.
בעבר טען יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בשיחה עם "שקוף" כי רשויות המדינה "לא רוצות שיהיה בניין שאפשר לשבת בו הרבה זמן ואנשים יתיישבו בו בצורה קבועה". תשובת פיקוד העורף לדוח מבקר המדינה בנושא מ-2021, קושרת גם היא בין הסדרת היישובים להיעדר המיגון. "קיים קושי בהשקעה של משאבים ציבוריים בהתיישבות שאינה מוסדרת כדין", נמסר למבקר מפיקוד העורף. "לכן נדרשת לטעמנו הסדרה מדינתית רחבה של ההתיישבות הבלתי מוכרת, לרבות בהיבטי התכנון והבניה, אשר תכלול בין היתר גם תוכנית, עם תקציב בצדה, להסדרת פערי ההתראה".
גם נושא הטיפול במפונים ובפצועים עלה הרבה לפני השבעה באוקטובר, בקריאות חירום למדינה להתעשת לפני שיקרה אסון. בראיון עם ח"כ לשעבר נירה שפק, שראתה בשטח כיצד מתבצע הפינוי מכפר עזה לאחר הטבח וניהלה בפועל את החיילים בשטח, היא דרשה הקמה של ועדת חקירה שתטיל אחריות על מי שכשלו. שפק שימשה כיו"ר ועדת משנה בכנסת לנושא מוכנות העורף, שם ניסתה לעמת את נציגי הצבא והממשלה עם הפערים וחוסר התפקוד.
"יש לי שקית מלאה במסמכים מהוועדה", סיפרה בראיון, כחודש וחצי לאחר הטבח. "קשה לי לישון בלילה כשאני קוראת את הדברים האלה. התשובות שנציגי הממשלה נותנים, התאריך והשעה".
שפק ישבה בוועדה מספטמבר 2021 וכיהנה בה במשך שנה, כחברת קואליציה מטעם סיעת "יש עתיד". היא דרשה מכולם – צמרת צה"ל, גופי הביטחון ומשרדי הממשלה – שיעשו הכול כדי למנוע את מה שלבסוף התרחש. "אנחנו על שעון חול ובכל דקה הוא יכול להתנפץ", אמרה בוועדה באוגוסט 2022, "ולכן כמה שנספיק יותר, זה מה שחשוב, ואנחנו נציל חיי אדם".
בראיון ל"שקוף" מנובמבר 2023, היא אמרה, "חשבתי שמה שקרה יזעזע ברמות. אמרתי, לפחות אנחנו נלמד מזה. אני מצפה מהוועדות בכנסת לעבוד מהבוקר עד הלילה. החיילים והחיילות שלנו בפנים – אז גם אתם תעבדו, כולל שישי ושבת. אנחנו במצב חירום, פיקוח נפש דוחה שבת".
בפועל, בדיקות "שקוף" מאז המלחמה גילו מציאות הפוכה: ועדת משנה למוכנות וביטחון שוטף בתוך ועדת החוץ והביטחון שותקה במשך שנתיים, לתוך טבח השבעה באוקטובר. היו"ר שלה, ח"כ שלום דנינו שהוחלף לאחר שלא תפקד, תירץ בשיחה עם "שקוף" כי "במלחמה לא דנים במוכנות למלחמה", הסבר שהפרכתו קלה מתמיד כעת, לאור החזית הנוספת באיראן שנפתחה תוך כדי מלחמה בעזה.
במשרד ראש הממשלה ובמשרד לביטחון לאומי לא השיבו לפניות "שקוף" עד מועד פרסום הכתבה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
