ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (שלישי) מספר חוקים שצופיים להיות מקודמים במליאת הכנסת בכנס הקרוב. השרים אישרו את הצעתם של ח"כ פנינה תמנו שטה ומתן כהנא (המחנה הממלכתי) לשנות את חוק גירוש משפחות המחבלים כך שיופעל נגד כל מי שתמך אקטיבית במחבל ולא רק מעצם היותו בן משפחה. במקום "גירוש משפחות מחבלים" יבוא "לגירושו של מי שמעודד או מסית לטרור".
לדבריהם, הדבר יאפשר לגרש תומכי טרור שלא מנעו או דיווחו כמו שותפים לדירה או בני או בנות זוג לדוגמה. "יודגש כי הצעת החוק נועדה לטפל גם במקרים של תמיכת מפורשת במעשי הטרור ולכן הוסרה המילה 'אהדה' מהחוק המקורי, כדי שמקרה של ביצוע 'לייק' בלבד לא יהיה עילה לגירוש". נוסף על כך, התיקון של תמנו שטה וכהנא מכניס סעיף נוסף שמחייב הגשת חוות דעת ביטחונית כדי לאפשר גירוש. בשיחה עם "שקוף" הסבירה תמנו שטה כי "פוליטיקאי לא יכול להחליט את מי לגרש ואת מי לא בלי חוות דעת מקצועית. אין לו את המידע והידע כדי להכריע, צריך מידע מודיעיני".
הצעה נוספת שאושרה בוועדה היא הצעתו של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) לפי יפורסמו שמם ותמונתם של אסירים ביטחוניים שמשתחררים מבתי הסוהר. לפי ההצעה, לצד השם והתמונה, יפורסמו באתר המשרד לביטחון לאומי גם העבירות בהן הורשע אותו אסיר משוחרר. בשיחה עם "שקוף" אישר ח"כ קרויזר כי החוק יהיה תקף גם לאסירים ביטוחניים שישוחררו במסגרת עסקה לשחרור שבויים. לפי ההצעה, החוק יחול על כל אסיר ביטוחני ששוחרר מאז ינואר 2020.
"מטרת הצעת חוק זו היא להגן על הציבור מפני אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, ממעצר מינהלי, או מהחזקה מכוח צו כליאה", נכתב בהצעת החוק. "מסוכנותם של אסירים אלה לציבור ידועה וברורה, ויש ליידע בשחרורם את הציבור, באמצעות פרסום שמותיהם ותמונותיהם, ולענייו האסירים הביטחוניים ששוחררו ממאסר אף העבירות שבגינן ריצו את המאסר. בצד זאת, מוצע להסמיך את נציב בתי הסוהר להורות כי לא יהיה פרסום כאמור, לפי כללים שקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר".
��עמדות-ועדת-שרים-לענייני-חקיקה-מיום-3.6.25�בתוך כך, ועדת השרים החליטה לדחות בשבוע את ההצבעה על הצעתו של ח"כ ניסים ואטורי שתקל על אישור מינויים פוליטיים לחברות הממשלתיות. הייעוץ המשפטי הביע את התנגדותו להצעת החוק וטען כי היא תקדם הדפת "קשרים על פני כישורים".
חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.
לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק