בניסיון להרחיק עצמו מקטאר – נתניהו הודה שאישר לקדם את החוק נגדה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להתנער מהקשר של לשכתו לקטאר, ומודה לראשונה כי אישר לקדם את החוק שיביל פעילות מולה בישראל. במסיבת עיתונאים שערך אתמול (רביעי) נתניהו אמר כי "יש עכשיו הצעת חוק בכנסת, אני נתתי את האפשרות לעשות את זה". נתניהו כיוון בדבריו להצעת החוק שאושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה לפיה ניתן יהיה להגדיר את קטאר כמדינה תומכת טרור. ההצעה אושרה לאחר שעלתה לדיון בוועדה בפעם השלישית, לאחר שבעבר נבלמה לפחות פעמיים בעקבות התערבות לשכת ראש הממשלה.

לדברי נתניהו, הוא אישר לקדם את החוק "אחרי שמיצינו במידה רבה את מה שהם יכולים לעשות לשחרור חטופינו". הדברים נאמרו ברקע ההחלטה להחזיר לישראל את משלחת המשא ומתן לשחרור חטופים. "אמרתי, 'אתם רוצים להעביר חוק להגדיר אותה כמדינת אויב, היא מפעילה את אל-ג'זירה. היא מפעילה מערכת עצומה בארה"ב להמאיס את ישראל וצה"ל והדברים היקרים לנו אז אולי הגיע הזמן באמת לומר את הדברים בצורה הכי ברורה".

נתניהו התייחס לסעיף בחוק שמגביל את היכולת לקיים משא ומתן מדיני בתיווך מדינה המוגדרת תומכת טרור והבהיר "אבל דבר אחד אמרתי, חייבים לסייג את הנושא של שחרור החטופים". לסעיף זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ניהול המשא ומתן של ישראל מול חמאס לצורך שחרור החטופים, שמתנהל בתיווך קטארי. בהתאם להתפתחויות, טסים לקטאר ראש המוסד ובכירים בממשל הישראלי על מנת לנהל את המשא ומתן. 

אלא שהעיתוי ודרך הפעולה של נתניהו מעוררים סימני שאלה מדאיגים. ראשית, ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה עוד בזמן שהמשלחת שהתה בדוחא והתנהל באופן רשמי מו"מ להשבת החטופים. בנוסף, מדוע משתמש ראש הממשלה בדרך של חקיקה פרטית שהניח בעבר ח"כ משה סעדה (ליכוד) ככלי מדיני שעשוי להשפיע על  גורל החטופים ועל גורל המדינה? נראה אם כך כי נתניהו החליט, ולא בפעם הראשונה, לפעול בדרך שעשויה לשרת אותו ברמה האישית, באופן שלא מתיישב בהכרח עם האינטרס הלאומי.

במסיבת העיתונאים הנדירה שנערכה אתמול אחרי חרם תקשורתי ארוך, נראה היה שנתניהו מנסה להרחיק את עצמו, ולאחר מכן את לשכתו מקטאר, ברקע חקירת פרשת קטארגייט המתמקדת בין היתר בכוורת המקיפה את רה"מ. הפרשה עוסקת בקשר בין עובדים בלשכת רה"מ לבין גורמים קטאריים, שנועד לקדם אינטרסים של ממשלת קטאר. בחקירה התגלו ראיות לכאורה לכך שיועצים ודוברים שעבדו בשירות נתניהו עבדו בו-זמנית למען ממשלת קטאר, בתחום יחסי הציבור ובקידום אינטרסים בתוך הצמרת המדינית והביטחונית בישראל.

על פי החשד, שלושה מיועציו של נתניהו, אלי פלדשטיין, יונתן אוריך ושרוליק איינהורן היו מעורבים בפרשה של השפעה זרה בתקשורת הישראלית בתמורה לתשלום מגורמים קטאריים. היועצים העבירו מסרים לכתבים ישראלים תוך שהם מציגים אותם כמידע שמגיע ממקורות מדיניים וביטחוניים. בעבר התייחס נתניהו בביטול לחשדות ואמר כי "קטאר היא מדינה מורכבת ולא מדינה פשוטה אבל היא לא מדינת אויב ורבים משבחים אותה".

קו ההגנה של אוריך

אלא שבניגוד לעבר, בהופעתו אתמול נראה היה שנתניהו מאמץ כמעט במלואו את קו ההגנה שהציג השבוע אוריך בבית המשפט. כשנשאל על מעורבות אנשי לשכתו בקטארגייט, הוא אמר כי "לא ידעתי כלום, גם היום אני לא יודע. אני יודע שיש פה שקר אחד גדול". 

נתניהו הוסיף כי "הם אומרים עליי שאני קיבלתי הון עתק מקטאר. לא קיבלתי שקל, ומי שאומר כך כבר נתבע אותו, ומי שיאמר כך ייתבע. כביכול זה השפיע עליי. תקפתי את קטאר והם תקפו אותי, לא רק בישיבות הקבינט, אני תקפתי אותם בתקשורת הנחתי את יועציי כולל אוריך, לתקוף את קטאר. אנשים משב"כ ומגופים אחרים היללו אותה".

השבוע פורסם כי אוריך אמר במהלך חקירתו שלא פעל למען קטאר, "להפך – קידמתי את סגירת אל-ג'זירה בישראל", וביקש מהחוקרים לברר זאת עם שר התקשורת קרעי. ערוץ "אל-ג'זירה" הקטארי נסגר במסגרת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שעבר בחודש אפריל אשתקד. במסגרת החוק, לראש הממשלה האפשרות הבלעדית להחליט בנוגע לסגירת גוף שידור.