פארסה בכנסת: ח"כ דנינו נסוג מחוק הלאמת הרייטינג והודה שלא בדק את הפרטים

פארסת ההפיכה התקשורתית: ח"כ שלום דנינו, אחד משורה של חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד שהגישו הצעות חוק נגד התקשורת הישראלית, נאלץ להודות כי ביקורת המומחים וגופי המקצוע היתה מדויקת: הצעת החוק שהגיש, שנועדה להלאים את מדידת הרייטינג ולהיטיב עם ערוץ 14, אינה רק מתאימה למשטרים דיקטטוריים אלא גם לא ישימה מבחינה טכנית ונטולת כל היגיון.

למרבה המבוכה, דנינו, שהפגין לכל אורך הדרך בורות ביחס להצעת החוק שעליה חתם, לא משך את ההצעה הפסולה והיא עלתה לדיון אתמול (שלישי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, אף שגם דנינו הכיר בכך שאין בה ממש. מאחר שההצעה כבר עברה בקריאה טרומית, הדבר עלול להוות בסיס למחטף במטרה לקצר את הליך החקיקה במידה ודנינו ינסה להחליף את תוכן ההצעה.

ההתנהלות המביכה של ח"כ דנינו מאירה אור עגום על כלל ההתנהלות של הליכוד בקידום חוקי ההפיכה התקשורתית. אוסף החוקים נועד להגביר שליטה פוליטית בתקשורת, לפגוע בכלי תקשורת ביקורתיים ולתמוך בכלי תקשורת המשרתים את הממשלה. הצעות החוק לא רק מנוגדות לעקרונות מקובלים כמו חופש העיתונות ושוויון בפני החוק, אלא גם מחבלות בהתנהלות התקינה של שוק התקשורת.

אוסף הצעות החוק הפרטיות הוגש, בתמיכתו של שר התקשורת שלמה קרעי – לאחר שהלה כשל בקידום יוזמות חקיקה ממשלתיות, ספג ביקורת חריפה על היעדר עבודת מטה והתנהלות מקצועית והפגין בנוסף חובבנות פוליטית מזהירה.

כשהצעות החוק הגיעו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוועדה הייעודית להצעות בתחום התקשורת, החליט יו"ר הוועדה הנאשם בפלילים ח"כ דוד ביטן, גם הוא מהליכוד, לחסום את רובן. ביטן לא היה מוכן "לשכב על הגדר" ולהילחם עבור הצעות פוגעניות ומרושלות מול ביקורת נוקבת ומוצדקת של הייעוץ המשפטי, הציבור וכלל השחקנים בשוק.

אחד משני חוקים שביטן הסכים לקדם היה זה של דנינו, בכפוף לכך שדנינו יעשה את מה שהיה אמור לעשות לפני שהגיש את הצעת החוק – ייפגש עם הגופים הרלוונטיים, ילמד את החומר ויקיים התייעצויות מקצועיות. כעת, כשדנינו חוזר וזנבו בין רגליו על מנת להודות שהחוק שהגיש לא היה ראוי להידפס, ניתן אישוש נוסף לסירובו של ביטן לקדם את חוקי ההפיכה התקשורתית.

דנינו מחפש כיוון

"בעקבות ישיבות שערך ח"כ דנינו בלשכתו עם השחקנים השונים בשוק, נוסח הצעת החוק כפי שאושרה בדיון הקודם לא ישמש כמצע לדיון. בכוונת ח"כ דנינו, יוזם הצעת החוק, לבחון גיבוש הסדר אחר על סמך המסקנות מהדיון שייערך בוועדת הכלכלה", כך הודיע למעשה דנינו על הסתלקותו, מבחינה מהותית, מחוק "חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה", שאותו הניח על שולחן הכנסת ושעבר כבר קריאה טרומית במליאה.

דנינו מסר את המסמך לוועדת הכלכלה לקראת הדיון אתמול, ובכך שמט למעשה את הקרקע מתחת להצעה, שביקשה להלאים את מדידת הרייטינג בשוק הטלוויזיה (הקובעת במידה רבה את המודל הכלכלי שלו) ולחייב את ערוצי הטלוויזיה לפרסם נתוני רייטינג חלקיים שיחמיאו לערוץ 14, המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית לצד הסתה לאלימות וחדשות כזב.

המסמך הוא הודאה הלכה למעשה של דנינו כי לא ביצע עבודה בסיסית של לימוד החומר לפני שהגיש את הצעת החוק. ואכן, ההצעה התבססה על הנחות יסוד מופרכות, ערבבה בין שיטות מדידה ישנות לחדשות ולא הציעה מנגנון אפקטיבי או ישים. וכמובן, באופן לא מפתיע, ההצעה שירתה בעיקר את ערוץ 14 ופגעה בערוצים 12 ו-11.

במסמך, שעליו מצוין התאריך 6 במאי 2025, נכתב כי נוסח החוק ישמש מעתה "כמצע לדיון ציבורי ופוליטי" והדיונים בוועדת הכלכלה "יימשכו על בסיס עקרונות אלו". אלא שהצעות חוק אינן הצהרות חוק, והן מוגשות לכנסת על מנת לעבור הליך חקיקה ולא כדי לשמש "פלטפורמה לדיון" שהיה צריך להיערך לפני גיבוש הצעת חוק. דיון שהיה יכול ללמד את דנינו כי התערבות המחוקק לא תמיד נדרשת, ויכולה גם להזיק.

כעת, לאחר שהתברר כי ההצעה אינה ברת יישום – וכי היא לא כוללת פתרונות ממשיים לבעיות שכלל אינן קיימות – בחר דנינו לחזור בו וחשף את מה שהיה ברור כבר בעת ההגשה: מדובר בהצעת חוק רשלנית, לא מקצועית, שלא התבססה על הבנה של שוק הרייטינג או של שוק הפרסום. כך למשל נראה כי מגיש החוק לא הבחין בין צפייה ליניארית לבין צפייה נדחית, ולא הבין את הפערים בין מדידת צפייה על-ידי מכשירים ייעודיים (פיפל-מיטר) לבין דיווחים בזמן אמת בפלטפורמות סטרימינג.

ח"כ דנינו הניח את החוק על שולחן הכנסת ב-8 ביולי 2024, אך רק בדיון בוועדת הכלכלה ב-15 בינואר 2025 טען כי נפגש "לאחרונה" עם שורה של גורמים שהצעת החוק נוגעת להם. "סיכמנו שאנחנו נגבש מצע משותף, בהסכמות", אמר. ח"כ ולדימיר בליאק (יש-עתיד) דרש גילוי נאות לגבי זהות אותם גורמים, ח"כ דנינו סירב תחילה להשיב ובהמשך פלט כי פגש את מנכ"ל ועדת המדרוג רוני ארן ואת נציגי הערוצים 12 ו-13. דנינו לא ניאות לחשוף אם נפגש עם יעקב ברדוגו, יועצו של רה"מ בנימין נתניהו, העובד כ"פרשן פוליטי" בערוץ 14.

גורמים שונים שנפגשו עם ח"כ דנינו באותה תקופה העידו בפני "העין השביעית" על בורותו בתחום הסבוך בו ניסה לקדם חקיקה. אחד מהם היה ארן: "נפגשתי לפני כחודש עם ח"כ דנינו והסברתי לו את השקפתי כי הצעת החוק שהעלה דינה להיגנז". לדבריו, הסביר לדנינו כי הצעת החוק שהגיש רצופה שגיאות וטענות לא מבוססות, וכי גורמים ממשלתיים שבדקו את הסוגייה בשנים האחרונות שבו וקבעו שאין מקום להתערבות רגולטורית במדידה.

לצד הלאמת מדידת הרייטינג, צעד דרקוני חסר תקדים שכמוהו נעשה רק ברוסיה הפוטיניסטית, הצעת החוק מבקשת לחייב את ערוצי הטלוויזיה להציג נתוני רייטינג בזמן אמת. אלא שאין בעולם אף ערוץ טלוויזיה המציג על המסך את מספר הצופים בזמן אמת, מסביר ארן. ייתכן כי הסיבה היא שמדובר בנתון מטעה.

"בשיחה איתו גם הסברתי והראיתי כי חלק מהותי מהצפייה, בעיקר בתוכניות דרמה, מתבצע לאחר השידור ולא בזמן אמת", הוסיף ארן, "אנחנו יודעים שלכל תוכנית טלוויזיה יש גם צפייה נדחית, לכן הצגת נתונים במהלך השידור תביא לכך שהנתונים שיוצגו יהיו בהגדרה לא נכונים ונמוכים מהמציאות בפועל". הנתונים הללו, נתוני ה"לייב", מציגים באור מחמיא את ערוץ 14, שלוח השידורים שלו, המבוסס על אקטואליה, חלש בנתוני הצפייה הנדחית.

באופן מביך, גם המסמך העדכני שמסר דנינו לוועדת הכלכלה לא מראה כי חבר הכנסת למד משהו על הסוגיה בה הוא מתיימר לעסוק. גם אם נקבל את הנחות היסוד השערורייתיות של דנינו, הרי שהמסמך עדיין משאיר שאלות רבות פתוחות, כמו למשל כיצד תיבדק אמינות הנתונים, מי הגוף שיפקח על כך, איזה מנגנון ינטר שקיפות, מה תהיה ההגדרה ל"נתוני אמת" ועוד ועוד שאלות שמגיש הצעת החוק היה אמור לדעת את התשובה עליהן בשלב ההגשה.

עם חשיפת הפארסה, ח"כ דנינו היה צריך למשוך את הצעת החוק. ההחלטה לקיים בה בכל זאת דיון על סמך המסמך המביך ששלח לוועדת הכלכלה היא חריגה ופותחת פתח להתנהלות לא תקינה נוספת. דנינו מרוקן למעשה מתוכן את הצעת החוק המקורית שלו תוך שהוא מבקש להמשיך לקדם אותה לקריאה ראשונה.

הייעוץ המשפטי של הוועדה חייב להבהיר כי לנוכח המסמך של דנינו, הצעת החוק המקורית למעשה לא קיימת יותר, ואחרי שיסתיימו הדיונים, אם דנינו יהיה מעוניין בכך, הוא יצטרך להגיש אותה מחדש.

ח"כ דנינו סירב להגיש לפניית "העין השביעית" לתגובה.