ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במשרד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ובהנהלת בתי המשפט הגישו חוות דעת המתנגדות נחרצות להצעת החוק שיזם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ועוד שלושה מחברי מפלגתו, שנועדה לפגוע בסמכותו של נשיא בית המשפט העליון. במשרד היועמ"שית אף הזהירו מפני "מארג של יוזמות המבקשות לחולל שינויים מהותיים במבנה המשטרי בישראל".
על פי הצעת החוק, הסמכות לקבוע את ההרכבים השיפוטיים בתיקים הנידונים בבית המשפט העליון תעבור מידיו של נשיא העליון ותיקבע אך ורק באופן ממוחשב, ללא אפשרות של ערעור או שינוי. בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע כי ההחלטה על דיון נוסף בעליון תיקבע על ידי רוב השופטים, ולא על ידי שופט תוקן כפי שקיים היום, ודיון כזה יתנהל בפני כל שופטי העליון. מדובר הרחבה משמעותית של העומס על שופטי העליון.
"הצעת החוק מגלמת פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון והעומד בראשו ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה", כתבו בהנהלת בתי המשפט. בחוות הדעת הם ציינו כי גם היום נקבעים רוב ההרכבים בהתאם לנתונים שהוזנו למחשב. עם זאת, ציינו, "לצורך ניהול בית המשפט העליון והקצאת שופטים ישנו צורך בהפעלת
בקרה ושיקול דעת לצורך בחינת משקלות תיקים, עומס על השופטים, בחינת ניסיון ומומחיות בתחומים שונים, זמינות וחלוקה שוויונית של עומס העבודה, ואין מקום לקביעה בחוק כי שיקול הדעת יופקע לידי מחשב בלבד ללא התערבות גורם אנושי. קביעה כאמור עשויה לפגוע ביעילות הדיונית, ובקצב שמיעת התיקים. מדובר בתקדים מסוכן של העברת סמכויות המחייבות הפעלת שיקול דעת ובקרה למחשב בלבד ללא התערבות גורם אנושי".
עוד הוסיפו בהנהלת בתי המשפט כי "גם במבט השוואתי, במרבית מדינות המשפט המקובל – בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה והודו – נשיא בית המשפט הוא הגורם המוסמך לשבץ שופטים ולהקצות תיקים להרכבים".
במשרד היועמ"שית ביקשו להתייחס גם להקשר הרחב יותר שבו עולה לדיון הצעת החוק. בחוות הדעת שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה כתבו כי "ההצעה מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה שמחלישות את מערכת המשפט ומערערות את אמון הציבור בה. הצעת החוק לא ניצבת בחלל ריק, אלא היא משתלבת במארג רחב של יוזמות חקיקה המבקשות לחולל שינויים מהותיים המשפיעות על המבנה המשטרי בישראל, המאופיין במערך איזונים ובלמים עדין כבר היום. זאת, כאשר נקודת המוצא היא כי מלכתחילה המבנה החוקתי בישראל נעדר את מרבית המגבלות המוסדיות המקובלות בדמוקרטיות מערביות". עוד הוסיפו כי "משקלם המצטבר של מהלכי חקיקה אלה מוביל לפגיעה קשה במנגנוני הריסון והאיזון על הכוח השלטוני, ומשפיע באופן מהותי על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
בדברים אלו התכוונו במשרד, בין היתר, לחוק הפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים שאושר לאחרונה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית וקודם באגרסיביות בוועדת החוקה בראשות רוטמן. מוקדם יותר במהלך כנס החורף של הכנסת אישרה הוועדה גם חוק לשינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים והצעת חוק שתפגע בלשכת עורכי הדין.
במשרד היועמ"שית הדגישו כי "אין מקום לבחון את הצעות החוק השונות באופן נקודתי כעומדות בפני עצמן, כאילו מדובר בשינויים תחומים ונפרדים זה מזה. בחינת ההסדרים 'לשיעורין' מתעלמת מההקשר הרחב שבתוכו מקודמות ההצעות ומתוך כך מחמיצה את הבנת השלכותיהן המהותיות. על רקע ההצטברות של יוזמות חקיקה ומהלכים נוספים של הקואליציה המבקשים לפגוע בסמכויותיה ובמעמדה של הרשות השופטת, נדרש מבט מערכתי כולל, הבוחן את השינוי המשטרי העמוק בכללותו".
גם בחוות דעת זאת, בדומה להצעות חוק פרטיות נוספות שקידמה הקואליציה, התייחסו במשרדה של בהרב-מיארה לנושא: "ההצעות המקודמות כחלק מהשינוי המשטרי מקודמות כהצעות חוק פרטיות או מטעם
ועדות, ככלל בהליך חקיקה מזורז ולא מעמיק, ללא שנערכה לגביהן עבודת מטה מקצועית או ניתוח השפעות כולל. כך גם הצעת החוק שבפנינו".
"ההסדר המוצע הוצע ללא עבודת מטה מסודרת, ללא בחינה מינימלית של השפעותיו, והוא מעורר קשיים שונים וטומן בחובו נזקים משמעותיים", כתבו. "כל אלה מובילים למסקנה שיש להתנגד לקידומו, כעמדת הנהלת בתי המשפט".
אחד מאותם קשיים, הסבירו, מתבטא בכך ש"ההצעה להסמיך למעשה מערכת ממוחשבת ללא כל אפשרות של גורם אנושי להשפיע על התוצאות במקרה הצורך מעלה קשיים מובנים גם מבחינה מהותית בשל היעדר כל אפשרות לחרוג מהחלטותיה, וגם מבחינה טכנית, שכן ייתכנו מטבע הדברים תקלות בהפעלתה של מערכת כמוצע. לפיכך, מדובר בהצעה חריגה ולא פשוטה".
את חוות הדעת הנחרצת סיכמו במשרד כי "מתעורר חשש כבד, ולמעלה מכך, כי התכלית שאותה מבקשת
לקדם הצעת החוק היא תכלית פסולה בדמות החלשת מערכת המשפט בכלל וראש הרשות השופטת
בפרט".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 Responses
לא פלא שהיועמשית מתנגדת כי יש לה ניגוד עניינים בעצמה! ברור שהיא לא רו ה שיפגעו בג'ובים של החברים שלה. היא שותקת כמו דג לא נותנת תשובות, יש לה בן גנב, יש לה בן זוג 6 שנים שהוא עד תביעה באחד מתיקי נתניהו, היא חברה מהבית של רונן בר כותבת בשבילו מסמכים, היא בוחשת מאחורי הקלעים עם החברים שלה ואתם עדין כמו תוכי נותנים לזה פה תיוג 'הפיכה משטרית'?! אין חשיבה ביקורתית ולו קצת? או שאתם מפחדים לכתוב משהו נגד ההגמוניה כי יצלבו אתכם כמו את עמית סגל ? עיתונאות בושה
חושד ולכן מתנגד לכל הצעה של ממשלה זו. גם אתם שותפים להפיכה בכך שאינכם דורשים בכל ידיעה להכריז על נבצרות הנאשם, שאינו בוחל בשום צעד כדי להמנע מאבדן תפקידו, הרשעה וכליאה.
יש להאבק למניעת הפיכת ישראל למדינה בה בפועל הרשות המבצעת והמחוקקת (חד הם), תשתלט גם על הרשות השופטת, על שומרי הסף, כולל מוסד היועצת המשפטית לממשלה, על השב"כ, על צה"ל, על המשטרה, באמצעות מינויים פוליטיים של העומדים בראשם. ישראל תהפך לדיקטטורה משיחית על פי חוקי ההלכה מאחר ודמוקרטיה משמעותה קביעת מגבלות לחופש הפעולה של הרשות המבצעת שאינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. במשטר דיקטטורי תהיה ישראל חשופה לאפשרות של ארגון פשע שיתפוש את השלטון.
לא סובלת את הממשלה הזו אבל גם האמון שלי במערכת המשפט בריצפה. הגרלת השופטים ע"י מחשב במקום ע"י סידור של בשר ודם, יכול להחזיר קצת מהאמון שלנו בביהמ"ש, שהתחושה היא שכמו כולם, מנסה להנדס לנו את התודעה. יוזמה מבורכת.