לפי הדיווח הזה, נתניהו דורס את הבג"ץ נגדו ומוביל בעצמו הפיכה משטרית

הממשלה התכנסה אתמול כדי לאשר את חזרתם של אנשי עוצמה יהודית למשרדי הממשלה שעזבו רק לפני זמן קצר. אלא שלפי הדיווח של כתב כאן חדשות מיכאל שמש, האישור הפורמלי שנתנו חברי הממשלה למינוי חבריהם, שימש הפעם לנתניהו פלטפורמה להצהרה על חידוש ניסיונות ההשתלטות על הרשות השופטת. שמש דיווח כי נתניהו טען ש"הייעוץ המשפטי הוא שלוחה של הרשות השופטת, זה נגמר. יש לנו עניין להחזיר את האיזון בין הרשויות וגם בייעוץ המשפטי". 

 היועמ"שית התנגדה למינוי של איתמר בן גביר לתפקידה שר לביטחון לאומי, אך ראש ההמשלה בנימין נתניהו אמר לה כי הוא לא מקבל את עמדתה – ושהוא הקובע במינוי שרים. נראה כי נתניהו אינו נזהר יותר ומתכסה בחבריו המלומדים לוין ורוטמן, אלא מצהיר שהמהפכה המשפטית לא רק שלא נגנזה, אלא חוזרת לחיינו ביתר שאת, ממש כמו לפני המלחמה. למעשה, כבר זמן מה שהיא פה.

נתניהו, המעיד בימים אלו במסגרת המשפט המתנהל נגדו, מנוע לפחות מבחינה הצהרתית מעיסוק במערכת המשפט, כחלק מהסכם ניגוד עניינים עליו חתם. לדברי שמש נתניהו טען כי המערכת המשפטית בישראל היא כמו "קאסטה" של "מורמים מעם", הם לא מוכנים לתת ל"המון הנבער" להחליט. לפי הדיווח נתניהו הסביר כי ⁠הם (המערכת המשפטית) אומרים לנו (נבחרי הציבור) – אתם לא תמנו, אתם לא תחליטו, נפסול לכם חוקים, אתם לא תפטרו. נתניהו הסביר לשרים, לפי הדיווח, כי ⁠רוב העם מבין שצריך להגביל את המערכת המשפטית, אבל חלק ניכר עדיין לא מבין. ולבסוף חשף את צעדיה הבאים של ממשלתו, שתחזור בקרוב לניסיונות להשתלט על מערכת המשפט.

בישיבה נכח גם גדעון סער. בשבוע שעבר חתם סער על הסכם מיזוג מפלגתו בליכוד, ושבמסגרתו בוטל חופש ההצבעה שניתן לחברי סיעתו בתחום החקיקה הנוגעת מערכת המשפט. סער, שהיה זה שמינה את בהרב-מיארה כשכיהן כשר משפטים בממשלת בנט-לפיד, יישר קו עם המתקפה נגד מערכת המשפטת וביקר בחריפות את היועמ"שית.

ההתבטאויות של נתניהו בפני חברי ממשלתו קיבלו תוקף כבר הבוקר כשוועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ברוב של 10 ח"כים מול 6 מתנגדים. לפי ההצעה, שעשויה להביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליך בחירת השופטים, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים – נשיא העליון ו-2 שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ו-2 נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

בנוסף בשבוע הבא הממשלה צפויה לדון בתהליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה. ההחלטה מבקשת מהשרים להצביע "אי אמון" נגד בהרב-מיארה ולהתחיל בהליך הדחתה. הליך ההדחה עצמו סבוך באופן יחסי, והוא כולל כינוס ועדת האיתור שמינתה את היועצת שצריכה למעשה לדון בבקשה של הממשלה ולהכריע האם הוא ממליץ להדיח או לא. כינוס הוועדה שדורשת גם מינוי של חברים חדשים מטעם הממשלה צפוי לקחת עוד זמן, כך שהפיטורים לא יקרו סופית בקרוב, אך מדובר בתחילת ההליך. 

לכך מצטרפת גם ההדחה של ראש השב"כ רונן בר, שטוען כי מדובר בצעד פוליטי על רקע היעדר נאמנות, כשברקע נחקרת פרשת קטארגייט, העברת תשלומים ליועצי נתניהו מידי קטאר, ידידת חמאס.

ההצהרה של נתניהו מול השרים כי בכוונתו לשנות את האיזון בין הראשויות בישראל, תוך דריסת היועמ"שית וראש השב"כ, מחזירים שוב את המבט אל בית המשפט העליון. אחרי שהסתפקו בהסדר ניגוד עניינים שאינו ישים בפועל – הצהרת ראש הממשלה שלא יתערב בשינויים במערכת המשפט – הצהרה שנדרסה שוב ושוב, שאלת כוחו האמיתי עומדת במבחן.