גוטליב לא נתנה ליועצות המשפטיות להרוס את מופע היחיד שלה בדרך לחוק החסינות

חוק החסינות שבמתכונת הנוכחית שלו עלול להפוך את הכנסת לעיר מקלט לחברי כנסת עבריינים, נידון השבוע (שלישי) בוועדת הכנסת כהכנה לקריאה ראשונה, במשך יותר מארבע שעות. את הצעת החוק שמעוררת התנגדות בקרב הייעוץ המשפטי לממשלה ולוועדה, יזמה חברת הכנסת טלי גוטליב (ליכוד). לפי ההצעה, יש לקבוע כי לא ניתן יהיה לפתוח בחקירה פלילית או לדון בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם הכנסת תקבע ברוב של 90 חברי כנסת שהמעשה המדובר אינו במסגרת מילוי תפקידו, כאשר ההצעה מחריגה עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

במילים אחרות, חברי הכנסת יקבעו אם המעשה שבקשר אליו מבקשים לקיים חקירה או לנהל הליך אזרחי נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת. כך יכול להיווצר מצב בו חברי כנסת יגנו על חבריהם, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא רוב של 90 חברי כנסת שיחשבו אחרת, ויסכימו להביא לפתיחה בחקירה או קיום דיון בבית המשפט של חבר כנסת שעבר עבירות, בוודאי אם הוא מהקואליציה המהווה רוב.

במהלך הדיון יוזמת החוק, חברת הכנסת גוטליב, הציגה אותו במשך שעה ארוכה, כשחברי כנסת מהאופוזיציה הביעו חוסר שביעות רצון מכך שיו"ר הוועדה אופיר כץ (ליכוד), איפשר לה לדבר ללא הפסקה. חברי הכנסת נאור שירי (יש עתיד), אפרת רייטן (העבודה), אחמד טיבי (תע"ל) וווליד טאהא (רע"ם) אף יצאו לרבע שעה של מחאה, בעוד גוטליב המשיכה לדבר ללא נוכחות חברי כנסת מלבד יו"ר הוועדה, והם המתינו מחוץ לחדר הוועדה עד שתסיים. לאחריה ניתנה זכות הדיבור לעו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, ועו״ד אביטל סומפולינסקי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – שתיהן היו תמימות דעים בנוגע לבעייתיות ההצעה ודיברו על הקשיים העולים מהנוסח שאושר בטרומית.

עוד לפני הדיון, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה ביקרה את הצעת החוק של ח"כ גוטליב, וטענה כי היא הופכת את החסינות "דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות". לדברי היועמ"שית, "ההצעה יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".

אסטרחן, היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, כתבה בחוות דעת על ההצעה כי "ההסדר המוצע יכול להביא לכך שהלכה למעשה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקיים הליך משפטי נגד חברי הכנסת, ללא קשר לשאלה אם המעשים האסורים קשורים למילוי התפקיד".

היא התייחסה לכך שההצעה תביא למניעת קיום חקירות סמויות בידי רשויות אכיפת החוק נגד חברי הכנסת, וזה יוביל לפגיעה במיצוי הדין אם נדרש עם חבר הכנסת או עם גורמים איתם פעל.

אסטרחן הצביעה על כך שההצעה יכולה להביא התייצבות של תובעים נגד חברי כנסת גם כאשר מדובר בתביעות בעניינים פעוטים, כמו אדם הטוען שלחבר הכנסת קיים חוב כלפיו או בן זוג של חבר כנסת הרוצה לתבוע אותו בבית משפט לענייני משפחה – הם יצטרכו להתייצב בפני הכנסת ולהציג את טענותיהם לפיהן התביעה אינה קשורה למילוי תפקידו של חבר הכנסת.

במהלך הדיון חברי הכנסת מהאופוזיציה שבו ואמרו כי הם לא מורמים מעם, ומדובר בהצעה שתפגע באמון הציבור בחברי הכנסת. מנגד טענה חברת הכנסת גוטליב כי אין לה אמון במערכת המשפט ולכן יש לקדם את ההצעה. "הצעת החוק שלי מדייקת, אומרת שמקום שבו טוען אדם שמעשה של חבר כנסת לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו, יש דברים מובהקים כמו רצח ושוחד אבל יש דברים שלא ברורים, מי יחליט על זה? מערכת אכיפת החוק? לתפיסתי לא, השופטים? לא. מליאת הכנסת תקבע. אני רוצה שחברי כנסת מימין ומשאל יהיו סוברניים לבצע את עבודתם".

"הצעת החוק לא הופכת עיר מקלט לעבריינים, היא רק מזכירה לכם ולמערכת המשפט שאם זה כל כך ברור אל תפרשו את זה בניגוד למה שכתוב בחוק", הוסיפה גוטליב. "בכל הכבוד זו הצעת חוק חשובה, קריטית, מעשה גדול ברמה היסטורית".

אסטרחן וסומפולינסקי התייחסו לקושי בכך ש"הכנסת מחוקקת לעצמה", וגוטליב אמרה שזה דבר מקומם להגיד. אסטרחן הסבירה כי ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע תביא להפסקת חקירות פליליות והליכים אזרחיים המתנהלים נגד ח"כים, וכדי למנוע ניגוד עניינים, הסדר הצעת החוק צריך להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה.

המשנה ליועמ"שית לממשלה התייחסה לכך והבהירה כי "גם אם החוק יהיה תקף בכנסת הבאה זה לא מנטרל את הקושי שהכנסת מחוקקת חוק לעצמה. בהרבה פעמים כשחברי כנסת נדרשו לדון בעניינים שקשורים לעצמם הוקמה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא במנותק משיקולים פוליטיים. הצעת החוק הזאת היא רביזיה על מוסד החסינות. התוצאה המעשית של המנגנון בהצעת החוק היא שחברי כנסת יהיו חסינים מהגשת תביעות אזרחיות וחקירות".

המשנה ליועמ"שית אמרה גם כי התוצאה המעשית של החוק הוא שחברי הכנסת יהיו חסינים מפני העמדה לדין פלילי והגשת תביעות אזרחיות, בתגובה גוטליב טענה כי "אתם רוצים לסתום את הפה שלנו", ובהמשך אמרה כי "אתם מנסים להפריע לחברי הכנסת לבצע את עבודתם".

בין חוות הדעת שהוגשו לקראת הדיון קיים גם מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בו פרופ' סוזי נבות וד"ר מורן קנדלשטיין-היינה התייחסו לקשיים החוקתיים בהצעת החוק. "המנגנון המוצע מאפשר לחברי הכנסת ליהנות מחסינות כמעט מוחלטת מפני הליכים פליליים ואזרחיים". זה יוביל, כך נכתב, לפגיעה באמון הציבור בכנסת ויהפוך אותה ל"עיר מקלט" עבור חברי כנסת, "במקום לשמש דוגמה ומופת לשלטון החוק ולמנהל תקין. ללא אפשרות לחקור חברי כנסת ולבחון את מעשיהם, לא ניתן יהיה לאכוף עליהם את החוק".

גם במכון מבקרים את היעדרה של ועדה ציבורית שתבחן את השינויים בחוק, וכתבו כי "העובדה כי תיקון זה – המציב את הכנסת בניגוד עניינים מובנה – מקודם ללא בחינה מקצועית של ועדה ציבורית, יוצרת קושי ממשי בפן ההליכי ומחריפה את הפגיעה באמון הציבור בכנסת ובנבחריו, מעבר לפגיעה הטמונה בו נוכח תוכנו של התיקון המוצע".

טרם נקבע דיון המשך להצעה.