חוק החסינות מתקדם: חברי הכנסת יוכלו לחמוק בקלות מחקירות פליליות

הצעת חוק החסינות של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), שמטרתה למנוע מרשויות אכיפת החוק לחקור חשדות לפלילים בקרב 120 נבחרי הציבור, צפויה להגיע לוועדת הכנסת ולהתקדם לקראת חקיקה. חודשיים לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את קידום הצעת החוק וחרף התנגדות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ועדת הכנסת תתכנס ביום שלישי בשבוע הבא, לדיון ראשון בהצעה כהכנה לקריאה ראשונה. יו"ר הוועדה הוא אופיר כץ מהליכוד, אך הוא

• קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

לפי התיקון לחוק החסינות, "אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי", חברי הכנסת יוכלו לאשר או לדחות בקשות של רשויות אכיפת החוק לחקור את פעילותם. יידרש רוב מיוחד של 90 מחברי וחברות הכנסת, שני שליש, כדי לאשר למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד אחד הח"כים או לקיים דיון משפטי בתביעה אזרחית נגדם. בנוסף, האכיפה תתבצע רק אם הכנסת אישרה כי המעשה שהוביל לחקירה או להגשת תביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת.

ההשלכות של חוק הינן פגיעה משמעותית במניעת שחיתות בכנסת, במיוחד בקרב חברי הקואליציה שמהווים רוב וצפויים להגן זה על זו. בנוסף, אם ההצעה תעבור כלשונה, חקירות סמויות נגד חברי כנסת לא יוכלו להתקיים, נוכח הצורך בהצבעה ואישורן במליאה. 

היועצת המשפטית לממשלה ביקרה את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), וטענה כי היא הופכת את החסינות "דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות". לדברי היועמ"שית, "ההצעה יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי". 

הצעת החוק אושרה בחודש שעבר במליאה עם 57 חברי כנסת שהצביעו בעד ו-53 נגד. בין המתנגדים גם חברי הכנסת מהקואליציה מסיעת הימין הממלכתי: זאב אלקין ושרן השכל. מועד ההצבעה אף שונה, לאחר שיו"ר הימין הממלכתי הודיע שלא יתמוך בהצעה והקואילציה חששה שלא תשיג רוב להעברתה.

עמדת היועמ"שית נמסרה על ידי עו"ד אביטל סומפולינסקי לשר המשפטים, יריב לוין (ליכוד), שם כתבה כי "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי המשקל של שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק. הסטת האיזונים באופן כה מהותי, מעניקה לחברי הכנסת זכויות יתר משמעותיות ביותר בהליך פלילי או אזרחי המוגש נגדם, החותרות נגד התכליות שבבסיס מוסד החסינות".

עוד נכתב כי "גם בקביעת הרף הגבוה של קבלת החלטה פוזיטיבית של 90 חברי הכנסת לשם פתיחה בהליך פלילי או אזרחי, יש כדי להעניק דה-פקטו הגנה החורגת מתחולת החסינות המהותית , וכן להעלות חשש של עריצות בכנסת".

שקמה ברסלר נגד גוטליב 

בימים אלו דן בית המשפט המחוזי בלוד בתביעת לשון הרע שהגישה פעילת המחאה שקמה ברסלר נגד ח"כ גוטליב. האחרונה השיבה לבית המשפט כי היא מבקשת לסלק את התביעה בהתקיים לטענתה חסינות מהותית. לאחר מכן, הגישה את הצעת החוק.

חברת הכנסת אפרת רייטן (העבודה) פנתה לפני ההצבעה במליאה ליועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, וטענה כי בגלל שמתנהל בבית המשפט הליך נגד גוטליב, היא מצויה בניגוד עניינים, ולכן לא יכולה לקדם את ההצעה.

"חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו ענין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזו", כתבה רייטן. "נוכח האמור, אבקש כי היועצת המשפטית לכנסת או ועדת האתיקה יודיעו לח"כ גוטליב, בטרם ההצבעה הצפויה ביום רביעי הקרוב, כי היא מנועה מלקדם את ההצעה שבנדון ולהעלותה להצבעה זאת נוכח ענינה האישי בה, כפי שמורים כללי האתיקה".

בתגובה לכך, יועמ"שית הכנסת קבעה כי לגוטליב אין מניעה לקדם את ההצעה, כי ההצעה תחול רק לעתיד ולא על הליכים שכבר תלויים ועומדים בבית המשפט או על חקירות פליליות שנפתחו.

"עמדתי היא שעל חברת הכנסת גוטליב לערוך גילוי נאות במליאת הכנסת טרם ההצבעה על הצעת החוק שיזמה, ומשום שהיא היוזמת של הצעת החוק, עליה בנוסף להתחייב לכך שככל שהצעת החוק תעבור בקריאה הטרומית, במהלך הליך החקיקה ייקבע כי ההסדר לא יחול על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או על חקירות פליליות שנפתחו", כתבה אפיק, אך סייגה וציינה שזה "נכון לעכשיו", וכי "בחינת הסוגיה גם בהקשר האתי תימשך על ידי גם בהמשך הליכי החקיקה ובהתאם לגיבוש הצעת החוק והסדריה בדיוני הוועדה".