עתירה: מערכת אכיפת החוק מטייחת עבירות פליליות של השר גולדקנופף

המשטרה, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה מטייחים עבירות פליליות שביצע לכאורה שר השיכון, יצחק גולדקנופף – כך נטען בעתירה שהוגשה אתמול (שני) לבג"ץ. העותרת, התנועה לטוהר המידות, מתבססת על תחקירים עיתונאיים שהעלו חשד להתנהלות פלילית של גולדקנופף בשנים שלפני מינויו לשר, שבהן ניהל רשת מוסדות חינוך גדולה שפועלת במגזר החרדי. פעילי התנועה מנסים כבר יותר משנתיים לגרום למשטרה לחקור את החשדות נגד גולדקנופף, אך ללא הצלחה.

במרכז העתירה עומד מידע שנחשף בתחקיר של כתב "הארץ" חיים לוינסון, שלפיו עמותה שגולדקנופף ניהל מכרה לנכדה שלו דירה בבית-שמש במחיר נמוך במיוחד, ופעלה בניגוד לחוק כשהסתירה את הזיקה ביניהם מרשם העמותות. העמותה, "עמותת גני ילדים ומעונות יום בית יעקב ירושלים", מגלגלת יותר מ-200 מיליון שקל בשנה – סכום שרובו ככולו מגיע מתקציב המדינה ומרשויות מקומיות.

תחקיר של כתב "דה-מרקר" גור מגידו תיאר את רשת העמותות שניהל גולדקנופף כ"מפעל ג'ובים" ו"מכבסת כספים" שאִפשרו לו למשוך שכר של מאות אלפי שקלים בשנה, להעסיק לפחות 16 בני משפחה, ובמקביל להפנות תקציבים שמנים לחברות עסקיות של בני משפחה אחרים.

בדצמבר 2022, מיד אחרי פרסום התחקירים, נציגי התנועה לטוהר המידות פנו לפרקליט המדינה עמית איסמן בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד גולדקנופף. בהמשך הגישו תלונה פלילית, ופנו גם ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולניצב יגאל בן-שלום, שכיהן כמפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה. בתנועה טוענים שיש לחקור את גולדקנופף בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות נוספות.

"ראוי כי תיערך בדיקה מעמיקה כיצד חשד חמור לפלילים נגד שר בכיר בממשלה ממוסמס ומטויח על ידי מי שאמון על מערכת אכיפת החוק"

שתי עתירות קודמות שהגישה התנועה נדחו מנימוקים טכניים, בין היתר בטענה שהיועמ"שית ופרקליט המדינה עדיין שוקלים אם יש מקום לפתוח בחקירה. בעתירה הנוכחית, שעליה חתומים עורכי הדין אביה אלף, בעז ארד ועומר מקייס, מתואר כיצד פנו נציגי התנועה שוב ושוב לבכירי מערכת אכיפת החוק ונענו בהתעלמות או בתגובות לקוניות.

ככל שהזמן עבר, ההאשמות שהטיחו נציגי התנועה נעשו חריפות יותר. "גרירת הרגליים בחקירה זו סופה להסב נזק חמור לחקירה עד כדי שיבושה, ולסכל את האפשרות להגיש כתב אישום בטרם התיישנות העבירות", כתבו ברצף של מכתבים ששלחו לראש אגף החקירות בן-שלום. בספטמבר האחרון פרש בן-שלום משירותו במשטרה והוחלף בידי ניצב בועז בלט.

"מעבר לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי מצד פרקליטות המדינה בעניין מסוים זה", כתבו נציגי התנועה לפרקליט המדינה איסמן ב-2023, "ראוי כי תיערך בדיקה מעמיקה: כיצד זה חשד חמור לפלילים נגד שר בכיר בממשלה ממוסמס ומטויח על ידי מי שאמון על מערכת אכיפת החוק במשך תקופה כה ארוכה, תוך גרירת רגליים וזלזול בוטה בחובה המוטלת על פרקליטות המדינה להורות על המשך ההליך הפלילי בתום חקירה".

במכתב ששלחו לאיסמן בספטמבר 2024 הוסיפו: "רוצים אנו להניח כי מי שאמון על קבלת ההחלטה בדבר העמדת השר גולדקנופף לדין יביא בין שיקוליו את המסר הציבורי הרע שבאי העמדה לדין של נושא משרה בתאגיד ציבורי המיטיב עם בני משפחתו על חשבון קופת הציבור. ככל שהינך סבור כי מכירת דירה על ידי עמותה הממומנת מכספי הציבור לנכדתו של מנהלה הינה בגדר התנהגות שראוי להתירה, העומדת בגדריו של החוק, נא אמור זאת".

איסמן לא הגיב להאשמה, והסתפק במכתב תגובה קצרצר שבו נמסר שהסוגיה נמצאת ב"הליך בחינה וטיפול על ידי הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות", וכי אין ביכולתו למסור פרטים נוספים.

העותרים מציינים כי עד היום, יותר משנתיים אחרי פרסום התחקירים העיתונאיים והפניות הראשונות למערכת אכיפת החוק, לא התקבל מענה מספק לדרישה לחקור את גולדקנופף. כעת הם דורשים מבג"ץ להוציא צווים שיאלצו את איסמן ובהרב-מיארה לספק הסברים להתנהלותם ויאפשרו לשופטים להתערב ולהורות על פתיחה בחקירה.

לעיון בעתירה של התנועה לטוהר המידות: