אל תיפלו לספין הפצ"רית

נפתח בעובדות: לפי כתב האישום אשר הוגש בפברואר 2025, חמישה חיילי צה"ל מואשמים בשני אישומים: "חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא" וכן "התעללות בנסיבות מחמירות בצוותא". כתב האישום מתאר ביובש את מסכת ההתעללות האלימה שביצעו החיילים ב-5 ביולי 2024 בבסיס שדה תימן, בעצור כפות ומכוסה עיניים שהיה תחת חסותם.

שניים מהנאשמים, מלווים בכלבה, "הרימו את ידיו האזוקות למעלה והצמידו אותן לקיר. יתר הנאשמים ניצבו בסמוך. מייד לאחר מכן, נמצא העצור על הרצפה, מתנועע ומתפתל, כשהנאשמים עומדים מסביבו, ולעיתים רוכנים מעליו", מתאר כתב האישום את ההתעללות, שגם תועדה (למרות שהנאשמים ניסו להסתיר אותה מהמצלמות).

"החל משלב זה, ובמשך 15 דקות לערך, הנאשמים בעטו בעצור, דרכו עליו, עמדו על גופו; הכו ודחפו אותו בכל גופו, לרבות באמצעות אלה; גררו את גופו על הרצפה; והפעילו כלפיו 'אקדח טייזר' (נשק הלם חשמלי), לרבות בראשו", בשלב מסוים הצמידו הנאשמים את הכלבה לעצור.

"תוך כדי ביצוע המעשים האמורים נפל כיסוי העיניים של העצור, ולאחר מכן אחד מהנאשמים דקר את העצור בעכוזו באמצעות חפץ חד, אשר חדר בסמוך לפי הטבעת של העצור, וגרם לו לקרע בדופן הרקטום שלו. לאחר מכן, אחד מהנאשמים פקד על העצור להכניס לפיו אלה". בכל אותו זמן המשיכו כלל הנאשמים להכות ולחשמל את העצור.

"לאורך המתואר לעיל, זעק העצור זעקות כאב", מתאר כתב האישום, שמציין גם את רשימת פציעותיו של העצור וביניהן שבע צלעות שבורות, ריאה מנוקבת וקרע ברקטום. כתוצאה מכך העצור נדרש לאשפוז, ניתוחים וליווי רפואי ממושך.

מסיבה כזו או אחרת, אם בגלל שפונה לקבלת טיפול רפואי אזרחי ואם בשל חומרת הפציעות, התגלגל הסיפור והגיע לרשויות האכיפה הצבאיות. במשטרה הצבאית חששו כנראה מהתנגדות שתסכל את החקירה, ובסוף יולי 2024 פשט כוח משטרה צבאית על בסיס שדה תימן בניסיון לעכב לחקירה את אותם חיילים.

החשדות התאמתו, ובתגובה פרצו מהומות אלימות בין חיילי הבסיס למשטרה הצבאית. בהמשך התקבצו סביב הבסיס הצבאי מפגינים רבים, ביניהם שרים וחברי כנסת, וניסו למנוע את מעצר וחקירת החיילים. חלקם אף פרצו לבסיס. עבירות אלו, חלקם על ידי נבחרי ציבור, של ניסיון לשבש חקירה ופריצה לבסיס צה"ל, נמצאות בחקירה משטרתית שמתנהלת לאיטה, תוך שחלק מן החשודים מסרבים להתייצב לחקירה.

עד כאן, תיאור תמציתי ויבש של שתי פרשיות פליליות חמורות. אבל איכשהו, ולא במקרה, מוקד העניין בשיח הציבורי בישראל מאז חשיפת פרשת שדה תימן הייתה הפצ"רית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי. דמות אלמונית בתפקיד רחוק מאור הזרקורים, שספק אם הציבור הרחב יודע לנקוב בשמות קודמיה בתפקיד.

כבר עם פרוץ האירוע, מכונת הרעל סימנה אותה כאויבת ישראל מעצם תעוזתה לחקור את פרשת ההתעללות החמורה "באמצע מלחמה", כולל הסתה פרועה והפצת שקרים גמורים (למשל, שהעצור הוא "מחבל נוח'בה". בפועל, מדובר בשוטר פלסטיני שכבר שוחרר מזמן לרצועה, בעוד מחדל של הפרקליטות).

בתגובה למסע ההסתה השקרי ("לינץ'", כפי שהגדיר אותו במדויק ינון מגל, מכוכבי ערוץ 14), החליטה הפרקליטה הצבאית לפרסם קטע קצר מתיעוד ההתעללות. במקום ללכת בדרך המלך ולהפיץ את התיעוד בהודעה לעיתונות, כפי שנעשה בתיקים אחרים דבר יום ביומו, בהחלטה טפשית ושגויה נמסר "אוף רקורד" לחדשות 12 סרטון המתעד רגעים ספורים מהפשע החמור שבוצע בבסיס.

בתגובה לפרסום התיעוד המפליל של חיילי צה"ל החל קמפיין הסתה נוסף, לפיו מדובר בסרטון "ערוך, מבושל ושקרי", זאת למרות שמדובר בתיעוד אותנטי של ההתעללות. הוא החל בכאן 11 והופץ משם לרחבי מכונת הרעל. הנרטיב העיקרי של המכונה היה כי מדובר ב"עלילת דם נגד חיילי צה"ל". הפצ"רית סומנה כמסייעת לאויב ופוגעת בתדמית ישראל בעולם. בוגדת.

כך, בזמן שטרם מוצה הדין עם חיילי צה"ל שתועדו כשהם מתעללים התעללות מזעזעת בעציר כפות וחסר ישע, ובזמן שנבחרי ציבור שבחרו להפר את החוק ולגבות עבריינות פלילית מסרבים אפילו להתייצב לחקירה, מכונת הרעל קיימה משפט שדה ציבורי נגד הפצ"רית, בו היא משמשת בתפקיד התליינית (שאר התפקידים נותרו בלתי מאויישים).

משפט השדה הגיע לשיאו בימים האחרונים, עם החשיפה כי הסרטון הודלף לחדשות 12 מהפרקליטות הצבאית וכי הפצ"רית חשודה בכך שעברה עבירה פלילית כשניסתה להסתיר זאת והגישה תצהיר כוזב בעניין לבית המשפט. אז יצאו מדעתם כל הברגים במכונת הרעל.

לא ניתן כאן לפרט אפילו חלק מקטן מתוכנו של מסע ההסתה, שכלל אינספור פרסומים ברשתות החברתיות, בקבוצות הווטסאפ והטלגרם, אצל אנשי התקשורת המסורים לנתניהו בתקשורת המרכזית ובפלטפורמות התעמולה המוקדשות כולן להדהוד דף המסרים הממשלתי.

כך למשל, על קצה קצהו של המזלג, יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה הנאשם, פרסם מחדש ציוץ בו נכתב כי העצור מושא ההתעללות היה "מחבל נוחבה" (הוא לא), כי "שידלו אותו לתפור תיק ללוחמי צה"ל" (במציאות, הפרקליטות אפילו לא גבתה ממנו עדות קודמת ואיפשרה לשחרר אותו לרצועה, מה שחיבל אולי ללא הופכין באפשרות לנהל את התיק), וכי מדובר במעשה בגידה, שקרה משום ש"הם בגדו בשבעה באוקטובר. זה היה המניע".

ינון מגל, מי שהגדיר עצמו "כלי להעברת מסרים" של נתניהו, צייץ ש"הנקודה המרכזית בפרשה היא: חשיפת המאפיה. חשיפת הקרטל. חשיפת ציפוף השורות של כל מערכת המשפט, כולל בגץ, כולל היועמשית כולל הפרקליטות, על חשבון לוחמי צה"ל, עם ישראל ומדינת ישראל, ועוד בזמן מלחמה".

מסע ההסתה כלל כמובן גם את מי שמתריעים עליה, כמו למשל בציוץ של תומכת נתניהו כנרת בראשי: "הפצרית בגיבוי מלא של בג"ץ והיועמשית ובמעטפת תקשורתית מושחתת ורקובה, הובילה גל אנטישמי בעולם שסיכן ועודנו מסכן כל יהודי בכל חור בעולם. עכשיו המושחתת שולחת את אנשיה הרקובים מהתקשורת ומחוצה לה לפמפם כמה מסיתים נגדה".

גם שרים בממשלת נתניהו מצאו לנכון להסית נגד הפצ"רית ולהפיץ את הספין של "עלילת הדם" נגד חיילי צה"ל ו"בגידה במדינה" של מי שהעזו לחשוף את מעשיהם.

השרה מירי רגב, שבעצמה יצאה בעור שיניה לאחרונה מחקירה משטרתית, צייצה: "תפרו תיק ללוחמים שלנו, פגעו בביטחון המדינה ובשמה של ישראל בעולם כולו!  […] זו עלילת דם", וגם שר הביטחון, פעם אחד התפקידים הבכירים במדינה והיום משרדו של ישראל כץ, כתב שוב ושוב, ושוב, כי תומר-ירושלמי והפרקליטות הצבאית הפיצו "עלילת דם נגד חיילי צה"ל".

כנראה שעוצמת קמפיין ההסתה נגד הפצ"רית, והצלחת הספין לפיו היא הסיפור ולא המתעללים והפורצים, אפשרה הפעם, בשונה מפעמים קודמות, גם לראש הממשלה עצמו, אבי מכונת הרעל והספינים, לוותר לרגע על מרחב ההכחשה שלו ולטעון בקולו שלו בישיבת הממשלה השבוע כי "האירוע בשדה תימן גרם לנזק תדמיתי עצום למדינת ישראל ולצה"ל, לחיילים שלנו. זה אולי הפיגוע ההסברתי הקשה ביותר שמדינת ישראל חוותה מאז הקמתה, אני לא זוכר אירוע ממוקד בעוצמה כזו". לא ההתעללות החייתית היא הבעיה, אלא זה שהגויים יודעים עליה.

נדגיש כי אין ספק שמסירת תצהיר כוזב לבית המשפט היא עבירה פלילית ויש למצות את הדין עם הפצ"רית. אי אפשר ואסור לסבול משרתי ציבור שקרנים, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שעומדים בראש מערכת משפטית. מדובר בחשדות חמורים ומעשה ששומט את הקרקע מתחת ליסודות האמון במערכת המשפט.

משרתי ציבור, גם אם זוטרים, וגם סתם בני אדם באשר הם בני אדם, המתאספים סביב עצור חסר אונים הנתון תחת חסותם ומתעללים בו התעללות ברברית, עושים מעשה חמור פי כמה וכמה. באקלים התקשורתי שיצרה כאן מכונת הרעל, הם לא סופגים אפילו שבריר מהשיח ציבורי בו מוצפת הפצ"רית.

להיפך: שרים, חברי כנסת ואנשים המכנים עצמם עיתונאים מגנים עליהם, מגבים אותם וממשיכים לטעון כי מדובר בעלילת דם ובסרטון מבושל שפוברק כדי להאשימם, בעוד שבמציאות, בפברואר האחרון הוגש נגדם כתב אישום חמור ומבוסס על תיעוד וראיות מוצקות. הדלפת תיעוד העבירה לתקשורת ומתן עדות שקר לבית המשפט לא משנים את המציאות הזו. גם לא ההבדל במיקום הדקירה בעכוזו של העצור.

אולם מי שחושב שהספין של התמקדות בעבירת הפצ"רית וההסתה נגדה מטרתו היא הסטת הדיון והקשב מהעבירות החמורות הרבה יותר של חיילינו, חושב בקטן. לא מדובר בלאומנות או ניסיון טיוח. מטרת הספין הזה, כמו רבים קודמים לפניו, וההסתה הפרועה שמלווה אותו, היא פירוק מערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית המגנה על האזרחים מפני שיכרון הכוח של השלטון.

כל הקמפיין המסית הזה של מכונת הרעל נגד הפצ"רית הוא חלק מקמפיין הענק, רב-השנים, של בנימין נתניהו, משפחתו ותומכיו, שמטרתו להנחיל בתודעה הישראלית כי בישראל שולט "דיפסטייט" שמטרתו למנוע מנתניהו את השלטון.

היום זו הפצ"רית, לפני כן היה זה ראש השב"כ, לפניו הרמטכ"ל ומעל כולם עומדת במרכז המטרה של מכונת הרעל היועצת המשפטית לממשלה והרשות השופטת כולה. אז אל תפלו לספין של הפצ"רית, הדיפסטייט והעובדות האלטרנטיביות, ושימו לב טוב טוב מי אלו שמפיצים אותו בשיח הציבורי.