לא עוד מאורות סמים: הכנסת מקדמת חוק שיפתור את מצוקת המקלטים המשותפים

אירועי 7 באוקטובר תפסו לא רק את המערכת המדינית והצבאית לא מוכנה, אלא גם את האזרחית. אזרחים רבים גילו ברגע האמת, עם האזעקה הראשונה, כי המקלט בבניין המשותף שבו הם גרים רחוק מלהיות שמיש או תקין. מקלטים רבים שימשו מחסנים, בחלקם התגוררו אנשים עם או בלי אישור, והם הפכו עם השנים ללא ראויים לשהייה, אפילו קצרה.

"הסתובבנו בשכונות והיינו בהלם", מספר ל"שקוף" יונתן קישינובסקי, מיוזמי פרויקט "עיר מקלט" שפעל יחד עם מנכ"ל הבינוי והשיכון לשעבר, אביעד פרידמן, שהניע את ההליך לקידום החקיקה. "זו לקונה מאוד רצינית בחוק, הסתובבנו בשכונות והיינו בהלם. ברור היה שזה משהו שבלי פיקוח שהוא מלמעלה רשותי, בלי חקיקה בכנסת, זו תופעה שפשוט תחזור על עצמה".

"בחלק מהמקלטים מצאנו מאורות סמים ומספרות", מספר קישינובסקי, שניהל את הפעילות הארצית של המתנדבים. "הרבה מקלטים היו נעולים אחרי שאחד השכנים השתלט עליהם והפך אותו לנכס שלו או ליחידת השכרה".

קישינובסקי מוסיף כי זו הייתה "פדיחה רצינית שאנחנו מגיעים לאירוע כזה של מלחמה, תסריט שהוא לא איזו הפתעה גדולה, וזה המצב בשטח, זה לא הגיוני. הפרדוקס היה שהרבה פעמים אמרו 'יש ועד בית, הבניין אחראי', אבל בסוף כשאתה מסתובב בארץ, אז הרבה מאוד מהבניינים המשותפים האלה נמצאים בשכונות שגם ככה הן שכונות יותר חלשות מבחינה סוציו אקונומית". לבעיה הזאת נדרשו קודם כל ארגונים אזרחיים שיזמו פרויקט כמו "עיר מקלט" שפעל למיפוי, ניקוי ושיפוץ של אלפי מקלטים פרטיים בשכונות מוחלשות בשיתוף עמותת "עושים שכונה" ומועצת המכינות הקדם צבאיות. ותכנית "מקלטים מוארים", שמטרתה הייתה ליצור פעילות חברתית-קהילתית, מבוססת מתנדבים, באמצעות פעילויות מגוונות לכל הגילים.

בשבוע שעבר אושרה בקריאה טרומית במליאה הצעת חוק משותפת לחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה במטרה לפתור את המצב. מדובר בהצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), שיזמו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו) וזאב אלקין (הימין הממלכתי) – ששמו הוסר מההצעה לאחר מינויו לשר הממונה על מנהלת השיקום. ההצעה מסדירה את האחריות לפיקוח על הרשויות המקומיות, כך שיוכלו לפקח על מקלטים משותפים ומקלטים במפעלים הנמצאים בשטחן, באמצעות תמריץ כלכלי – הן יוכלו להטיל קנסות על ועדי בניין או מפעלים אם יימצאו ליקויים שלא יתוקנו, והכסף ילך לרשויות.

בדברי ההסבר נכתב כי "הצעת חוק זו נועדה להסמיך את הרשות המקומית לערוך ביקורות במקלטים המצויים בשטח שיפוטה, וכן להורות על תיקון הליקויים שנמצאו. עוד מוצע לאפשר לרשות מקומית העורכת ביקורת כאמור בתקופה בה הוכרז על מצב מיוחד בעורף, להטיל קנס כספי במקרים בהם לא נשמעו להוראותיה בעניין תיקון הליקויים. הקנסות שייגבו ישולמו לקופת הרשות המקומית, זאת בכדי לתמרץ רשויות להגביר את האכיפה בתחום".

ההצעה קיבלה את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יהיו בהסכמת משרד הביטחון ובתיאום עם משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד השיכון לצורך הגעה לנוסח מוסכם. חברי הכנסת פורר ואזולאי הציגו אותה, ושר מינהלות השיקום בדרום ובצפון, אלקין (הימין הממלכתי) השיב מטעם הממשלה, וכעת היא תובא לוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תדון בהצעה – חוץ וביטחון או ועדת הפנים.

יוזמי ההצעה ככל הנראה יעדיפו שההצעה תגיע לוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותו של ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שם צפויה להם קבלת פנים מרוככת. ח"כ אזולאי ציין בהציגו את ההצעה כי הוא רוצה להודות לחברו לסיעה, שר הפנים משה ארבל, שאמר שידאג לקדם את ההצעה בוועדה המסועפת למשרדו: "כשהגיעה אליו ההצעה הזאת, הוא מייד שחרר ואמר: 'אין שום בעיה, זו הצעה טובה'. זה יעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, לוועדת הפנים, ואני מבקש גם ממנו שיקדם את זה. זה חוק חשוב, חוק מציל חיים, ולא נצטרך לרוץ אחרי החוק הזה".

אולם, יתכן וועדת הכנסת בראשותו של אופיר כץ (ליכוד), תכריע לטובת ועדת חוץ וביטחון, בראשותו של חברו לסיעה, ח"כ יולי אדלשטיין. שם, ליוזמי החוק צפויה כנראה התנגדות קשה יותר, שכן עמדת משרד הביטחון, שבוועדה זו כנראה יותר קשובים אליה, היא שכלל אין צורך בהצעת חוק זו.

השר אלקין אמר זאת במפורש כשהציג את עמדת הממשלה: "בדף התשובה הרשמי מטעם הממשלה, שכתבו לי ממשרד הביטחון, יש פה פסקה שמסבירה שאולי בכלל לא צריך את החוק, כי הסמכויות קיימות (לפי חוק הג"א, ע"ל). זאת הייתה גם העמדה שמשרד הביטחון הציג בוועדת שרים לחקיקה". אלקין הוסיף בהלצה כי "אני מאחל הצלחה לשני היוזמים במשא ומתן שצפוי להם מול משרד הביטחון, שלפי התשובה הזאת אני כבר מניח שהוא יהיה לא פשוט".

למלא את הוואקום

בניגוד למקלטים השכונתיים השייכים לרשויות המקומיות, ולכן אמורים להיות תחת פיקוח ותחזוקה שוטפת של הרשויות (גם במקרה זה התברר כי לא תמיד המקלטים היו שמישים), במקלטים בבניינים משותפים וגם במקומות העבודה מי שאמור להיות אחראי על כך הוא נציג מטעם המקום או ועד הבית.

לפי חוק הג"א (סעיף 19 ו'-4) וחוק המקרקעין, האחריות לתחזוקת המקלט המשותף בבניין ועל השמירה עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת, חלה על בעלי הדירות באמצעות ועד הבית. אם לא קיים ועד בית או במקרה שוועד הבית לא פועל למילוי תפקידו, באפשרות הדיירים לפנות למפקח על רישום המקרקעין כדי שימנה אדם חיצוני בתשלום לשמש כוועד בית, והתשלום יוטל על כל בעלי הדירות בבניין. בנוסף, חוק הג"א מקנה סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות המקומית, לעניין ההחזקה התקינה של המקלט המשותף בבניין מגורים.

בפועל נוצר ואקום. דוח מבקר המדינה משנת 2020, שעסק בהיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) – ביקורת מעקב, הציג נתונים משנת 2018, לפיהם ליותר מרבע (28%) מהתושבים בישראל – 2.6 מיליון תושבים אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. מתוכם 50 אלף תושבים המתגוררים עד 9 ק”מ מגבול הצפון ו-231,650 תושבים המתגוררים עד 40 ק”מ מגבול רצועת עזה. כמו כן, למרות שעל המקלטים הציבוריים כאמור יש פיקוח מצד הרשויות המקומיות, נכון ל-2019 – בארץ 12,601 מקלטים ציבוריים, מתוכם 2,494 (20%) אינם כשירים.

האזהרה של המבקר

כבר בימים הראשונים למלחמה, מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קיים סיורים בדרום ובצפון הארץ, והצביע על ליקויים משמעותיים רבים. במהלך סיור ביישובי קו העימות בצפון, שנערך כשבוע וחצי לאחר 7 באוקטובר, הוא התייחס לבעיות השונות בהן הוא נתקל כמו היעדר תאורה, שירותים במצב לא טוב, הצפות וכו'. הוא הוסיף כי בהרבה מהמקרים מדובר באוכלוסיית ותיקות הבאות ממצב כלכלי חברתי נמוך, ואמר כי "נדרשת מעורבות ממשלתית כדי להשמיש את המרחבים המוגנים והמקלטים באזורי קו העימות בצפון ובדרום".

חודש למלחמה המבקר כתב במסמך לראש הממשלה את מגוון הליקויים שמצא, בו התייחס גם לבעיות המקלטים. "מסיורי במעלות-תרשיחא נראו מקלטים בבתים משותפים שמצבם לא מאפשר שהות בהם בשל מצב תחזוקתי ירוד ביותר המתבטא בהיעדר חשמל ובזרימת מי ביוב ברצפת המקלט".

המבקר התייחס לכך שהבעיות שהתגלו בנוגע למקלטים הלא תקינים אינן חדשות, וכי נכתבו על ידי המבקר בעבר דוחות שעסקו בכך. "עלה בבירור כי תוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו, כי פערי המיגון והמקלוט נותרו בעינם, וכי ההמלצות שצוינו בדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא מאוגוסט 2020 לא יושמו".

בתחילת המלחמה חלק מהעיריות פעלו להשמשת מקלטים פרטיים. כך למשל בעיריית חיפה השקיעו כ-6.5 מיליון שקלים מתקציב משרד הבינוי והשיכון ותרומות, במימון טיפול במקלטים פרטיים, במקביל לתחזוקה של המקלטים הציבוריים. בעיריית אשקלון לקח קצת יותר זמן עד להשגת התקציב שהגיע ממשרד הביטחון, אך גם שם פעלו לשיפוץ והשמשת מקלטים משותפים. בעיריות אחרות פעלו באופן נקודתי לניקוי ופינוי מקלטים פרטיים ע"י "סיירת מקלטים" – מתנדבים שעברו מקריאה לקריאה שהתקבלה בנושא.

ההצעה מתחילה את קידומה לעבר ספר החוקים בתקופה בה קיימת הפסקת אש עם חיזבאללה, הפסקה שכרגע לא ברור טיבה. גם אם תמשך הפסקת האש, שאולי תביא לימים שקטים ולביטול הצורך המיידי במרחבים מוגנים בחלק מהאזורים, יש לפעול לטובת הסדרת הפיקוח על המקלטים – אם בחקיקה ואם באכיפה של חקיקה קיימת.