הגנה על שרתי מחשב ומסרון אזהרה לתושבים: כך נערכים בבאר שבע לגלי חום קיצוניים

בסיומו של השבוע השני של החופש הגדול, תושבי באר שבע קיבלו מסרון חריג לטלפון שלהם מהעירייה. "בימים הקרובים צפוי שרב כבד ועומסי חום בכל רחבי הארץ", נכתב בהודעה. "אנחנו חוזרים על ההנחיות להתמודדות עם ימי השרב והקיץ החמים". בתחתית ההודעה צורפו לינקים למסמכים שכוללים הנחיות להתמודדות עם עומס החום הקרוב. "ריכזנו מספר הנחיות שיכולות להציל חיים", הסבירו, ופירטו שורה של צעדים כמו איך להתגונן מפני החום, ועד שמירה על בעלי החיים. 

המסרון הזה הוא חלק מפרוטוקול, "נוהל חום עירוני", שיצרו בעירייה ומטרתו להנחות את האגפים השונים כיצד להתמודד עם מזג אוויר קיצוני, ולסנכרן את גופי החירום בעיתות מזג אוויר קיצוני. 

כך למשל, בחג שבועות האחרון העירייה דחתה את אירוע "אפטר שבועות" שתוכנן להתקיים בעיר העתיקה וכלל  ג'אגלינג, ג'ימבורי, בועות סבון ומוזיקה אלקטרונית, וזאת בשל עומס החום הכבד. בימים שבהם מזג האוויר קיצוני, אגפי העירייה שעובדיהם מסיירים בשטח מונחים לפעול בשעות מסוימות ולהתמגן מפני השמש. 

נוהל החום מסדיר גם את תחום התשתיות – ומבקש לוודא שבטווח הקצר חוות השרתים למשל לא תיפגע, המזגנים יפעלו והשירות הדיגיטלי לתושב ימשיך לתפקד. לטווח הרחוק, נוהל החום מבקש להסדיר את החומרים שמגינים על התשתיות התת קרקעיות שלא יתפרקו בעומסי חום כבדים. 

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הנוהל מסדיר גם את הקשר עם התושב, החל מהתרעות לפי שיטת הרמזור, דרך סגירה של פארקים בימי חום קיצוני ועד התמודדות עם אוכלוסייה פגיעה כמו מונשמים, סיוע לרכישת מזון ותרופות לקשישים, ומקלטי קור. 

פרופ' עדי וולפסון, תושב באר שבע, מומחה קיימות ופעיל סביבה, שיזם את המהלך מול הרשות, סיפר כי החל לגבש את הרעיון לפני בערך שנתיים וחצי, אז המל"ל הגדירה את משבר האקלים כאיום. "חשבתי שזו הזדמנות לפנות לעירייה ולגבש כלים להתמודדות", שיתף. הוא שלח מכתב לראש העירייה רוביק דנילוביץ', ולמנכ"לית היוצאת אבישג אבטובי, "והבהרתי שחשוב שנערך בזמן". 

וולפסון ערך מסמך שכולל את פירוט הסיכונים, את השפעותיהם, ואיך הגופים השונים והאגפים בעירייה יכולים להיות קשורים לנושא הזה. "בהמשך, ועדת החירום של העירייה הובילה את המהלך וכינסה לשולחן עגול את כל הגורמים הרלוונטיים", הוא מתאר. "תוך ארבעה חודשים מהרגע ששלחתי את המכתב, נוהל החום יצא לדרך". 

הנוהל הוא למעשה ייחודי בארץ והחל לפעול בעירייה עוד לפני שזו השלימה את תוכנית ההיערכות למשבר האקלים. למעשה, נוהל החום יצר בסיס מוצק שעליו אפשר היה להרכיב תוכנית מוצלחת. "לאור משבר האקלים הפוקד את העולם, החליטה העירייה להציב נושא זה על סדר היום ולהיערך עם תוכנית אב לאקלים ומתן מענים לטווח הקצר והארוך", אמרה ל"שקוף" מנכ"לית העירייה, אבטובי.

לדבריה, לתהליך היו שותפים כל אגפי העירייה וממלאי תפקידים בעירייה. "הנוהל נותן מענה לקשת רחבה של סיכונים בתחומים שונים, כמו סכנות בריאותיות, בעיקר בקרב ילדים, בעלי חיים וצמחייה ואוכלוסיות מוחלשות ומענים לעובדות ועובדי השטח בעירייה. לצד אלה הנוהל מסדיר תקשורת זמינה עם גופי החירום וההצלה, וכן תקשורת שוטפת והסברה לציבור הרחב מבעוד מועד".

ראשיתו של המהלך לא כלל תקציב ייעודי או גיוס כספים, אלא רק התגייסות ראשונית. "הכל היה פנימי, מתוך הפעילות השוטפת של הרשות", אמר וולפסון. "בסופו של דבר זו החלטה של תעדוף של כוח אדם ושעות". ומתוך ההבנה הזו, צמחו גם תקציבים: כך למשל, הרשות החליטה שתקצה תקציב לגנרטורים לבתי אבות למקרה של הפסקת חשמל ממושכת בשל עומס על המערכת. אותם בתי אבות ישמשו את תושבי השכונה למקלטי קור בעיתות חירום. 

להצטרפות לרשימת התפוצה של "הגחלילית" – הניוזלטר הירוק של שקוף

"נוהל חום מציג רמזור בהתאם לגלי החום והקור והיקפם", מסבירה אבטובי. "ובכפוף לכך הועברו הנחיות ונבנה מערך של כלים וכללים ברורים במטרה למזער ככל הניתן את השפעות מזג האוויר הקיצוני על חייהם של התושבים. מבחינתנו, זה היה צעד ראשוני אמנם, אבל גם אמירה וראשיתה של תוכנית עירונית המודעת למשבר ונערכת בהתאם".

וולפסון מספר כי הבין גם בזמן אמת שהנוהל אמור לשמש בסיס ידע גם לרשויות אחרות. "היה לי חשוב שזה יקרה ב'קוד פתוח'", אמר. "כבר כשהכנתי את המסמך, הצעתי לגורמים שונים להפיץ אותו ולא ראיתי שיתוף פעולה. רק כשהעלתי פוסטים התעניינו ושאלו. "אני יכול לומר שכחלק מאותה התפיסה, כשאנחנו סיימנו את התהליך הפצנו את הנוהל לכל הרשויות בארץ, למל"ל ולעוד גורמים. כמו כן ערכנו מפגש בנושא עם רשויות שונות. כשהתפרסם נוהל החום קיבלנו הרבה פניות, נציגי עיריה פגשו נציגים מהמל"ל. בסופו של דבר זו היתה המטרה שלי. אולי לא פתחו לי את הדלת מראש, אבל זה קורה עכשיו. יש עוד רשויות שעוסקות בנושא או מכינות נוהל או דברים חלקיים. זה משמח וזו המטרה בסוף".

"חשוב להגיד שיש משמעות אדירה לזה שהנוהל נכתב בתוך העירייה ובשיתוף של כולם ולא על ידי גורם חיצוני", סיכם וולפסון. "כי בעצם באגפים השונים העלו נושאים רלוונטיים, נקודתיים שרק אנשים שעוסקים בזה ביומיום יכולים לחשוב עליהם ולא מישהו מבחוץ, כמו למשל רשימת שמות של מונשמים שיש לדאוג להם במקרה של הפסקת חשמל".

בכל שבוע נספר ב"עיר מקלט" על היוזמות הירוקות שצומחות ליד הבית, ברשויות המקומיות על ידי ובשביל התושבים. יש לכם סיפורים על יוזמות סביבתיות מקומיות? יוזמים פרויקט להכנת השכונה לשינוי האקלים? כתבו לנו