יהודים יוכלו לרכוש קרקעות ברמאללה? ועדת השרים תדון בראשון בהצעה

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס ביום ראשון לדון בעתיד 27 הצעות חוק. בין הצעות החוק שיועלו, ידונו חברי הוועדה בהצעתו של ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) – הצעת חוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון. לפי ההצעה, יבוטל "החוק הירדני" – חוק השכרת ומכירת נדל"ן לזרים, שנחקק ע"י השלטון הירדני בשנת 1953. חוק זה בא למנוע רכישת קרקעות ביהודה ושומרון ע"י זרים – אנשים שאינם בעלי אזרחות ירדנית או ערבים. כדי שיהודים יוכלו בכל זאת לרכוש נכסים באזור, נחקק ב-1971 חוק העוקף זאת, וכעת, ח"כ סולומון מציע לבטל את החוק המקורי.

לכל הצעות החוק שיעלו לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון

ההצעה, שהונחה כבר ביוני ורק כעת מקודמת, מגיעה על רקע הכרזתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השבוע – לפיה שנת 2025 תהיה שנת החלת הריבונות הישראלית על כל שטחי יהודה ושומרון. ההכרזה נעשתה במקביל להיבחרו של דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב. 

סיפוח זוחל?

בעבר סמוטריץ', ראש מפלגתו של סולומון, ניסה להגיש הצעות חוק דומות, אך החקיקה לא התקדמה והן נותרו על שולחן הכנסת. כמו כן, לפני כשנתיים עמותת רגבים עתרה לבג"ץ לביטולו של "החוק הירדני", אך שופטי בג"ץ דחו את העתירה, "בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית".

בדברי ההסבר נכתב כי "מציאות זו, הקובעת מגבלות על הזכות של אזרח מדינת ישראל לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון רק בשל היותו אזרח ישראלי, אינה מתקבלת על הדעת", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "אי לכך מוצע לקבוע בחקיקה ראשית כי כל אדם יהיה רשאי לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון, כמו בכל מקום אחר".

טרם ידועות העמדות של משרדי הממשלה. ארגוני חברה אזרחית שנלחמים במהלכיו של סמוטריץ' להחלת ריבונות, הבהירו שזו מטרת ההצעה. חגית עופרן, מצוות מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו", הסבירה ל"שקוף" כי מדובר בסוגיה שהמתנחלים מנסים לשנותה מזה זמן רב, וכי ההצעה תאפשר להם להתיישב בתוך היישובים הערבים. "החוק הזה עלול להביא אותנו למצב שבו מתנחלים יתחילו להשתלט על אדמות נרחבות, ונמצא אותם מתנחלים לא רק בתוך חברון, אלא גם בתוך רמאללה או בתוך בית לחם ושכם".

לדעת עופרן הצעת החוק היא התחלה של אותו ניסיון החלת ריבונות. "מתאימים את המערכת המשפטית בשטחים למערכת החוקית בישראל. זו כמובן הפרה של הדין הבינלאומי, שאומר שמעצמה כובשת אסור לה לשנות חקיקה בכלל, אלא אם כן זה לטובת התושבים בשטחים או שמדובר בצורכי ביטחון". בנוסף, מעבר למשמעויות הפוליטיות, ההצעה עלולה לסבך את הממשלה משום שהיא נוגעת לסוגיות משפטיות בינלאומיות הנוגעות לקרקעות ביו"ש, סוגיות שעלולות להביא למחלוקות וגינויים.

גל חקיקה לטובת המשרתים

נוסף להצעה של ח"כ סולומון, בוועדת השרים ימשיכו לדון בהצעות חוק הקשורות במתן הטבות למשרתי המילואים וחיילי הסדיר. מדובר בגל שהולך ומתגבר להטבות נקודתיות, במקביל לזעם הציבורי סביב הצלחת המפלגות החרדיות למנוע חוק גיוס שיקל על משרתי המילואים ויכניס ציבור חדש למילוי התפקיד. כך למשל תעלה לדיון הצעת חוק קדימות בתור לחיילים, של ח"כ משה פסל (ליכוד). לפי ההצעה, לוחמים בשירות סדיר או בשירות מילואים יקבלו קדימות בתור. כמו כן, מוצע להחיל את הזכאות לקדימות בתור גם על בני זוגם של לוחמים אלו, כאשר הוכרז על מצב מיוחד בעורף, לפי חוק ההתגוננות האזרחית.

הצעה של האופוזיציה מבקשת לקדם את נושא הטיפול הנפשי לחיילים, על רקע התגברות תופעות פוסט טראומה ואף התאבדויות. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), של חבר הכנסת מיש עתיד: משה טור פז וראש סיעתו יאיר לפיד, מציעה שכל לחייל או חיילת ששירתו בתפקיד לוחם תהיה זכאות לתמיכה רגשית אשר תינתן לאורך מספר שנים לאחר שחרורו ע"י איש טיפול מוסמך.

הצעה נוספת מהאופוזיציה – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – זכאות משרתי צבא ההגנה לישראל מקרן "ממדים ללימודים"). על ההצעה חתומים כלל חברי הכנסת מסיעת המחנה הממלכתי, ולפיה ישונו ההטבות להן זכאים חיילים משוחררים, בין היתר: במקום שבכל שנת לימודים יקבל חייל משוחרר הזכאי לכך 85% משכר הלימוד השנתי במוסדות להשכלה גבוהה, 100% משכר הלימוד השנתי ימומן עבורו בכל שנת לימוד החל מהשנה הראשונה. בנוסף, גם יתר החיילים ולא רק לוחמים, יהיו זכאים להטבות במסגרת תכנית "ממדים ללימודים".

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בוועדת השרים והחקיקה חברים 10 שרים, בראשם שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), וחבריה עוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת, ולמעשה, קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.