כך הפעילו צה"ל, הממשלה והתקשורת מבצע הונאה על הציבור הישראלי

לפני ימים אחדים, עם כניסת כוחות צה"ל לשטח לבנון לראשונה זה 18 שנה, ציטטו כתבים צבאיים הערכות צה"ליות לפיהן המבצע החדש, המכונה "חיצי הצפון", לא יימשך זמן רב. "שבועות קצרים", היתה הערכה שצוטטה בידי כתבת צבאית אחת. כתב אחר ציטט גורם צבאי שאמר: "אנחנו פועלים כך שהלחימה לא תימשך יותר מכמה שבועות".

המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות, אולם צבא פועל לפי תוכניות הכוללות גם הערכה של משך הזמן בו תימשך הלחימה עד להשגת היעדים. הערכות כאלו הן קריטיות על מנת לשקול את הצורך בעצם היציאה למלחמה או בהחלטה על אופייה. למרות זאת, או אולי דווקא בגלל זאת, יש מי שמעוניינים להסתיר את ההערכות הללו – לא כדי להטעות את האויב אלא כדי להערים על שותפים פוליטיים, על הציבור או על שניהם.

התקשורת, פעם אחר פעם, משתפת פעולה עם מי שמעוניינים להטעות את האזרחים בישראל, בין אם מדובר בדרג המדיני, הביטחוני או שניהם גם יחד. ערב יציאה למלחמה, מגישה התקשורת הערכות מגומדות לגבי היקף הלחימה הצפוי ומשכה. כתבים צבאיים, פרשנים פוליטיים, עורכים בכירים – חשופים להערכות האמיתיות אך מבכרים לשווק גרסאות אופטימיות שלהן.

סקירה של הפרסומים בתקשורת הישראלית בשבועות הראשונים שאחרי טבח ה-7 באוקטובר והיציאה למלחמת עזה, מדגימים כיצד העיתונאים הישראלים התגייסו לתרגיל ההונאה של רה"מ נתניהו, שר הביטחון גלנט וצמרת צה"ל, נגד הציבור הישראלי.

לא מדובר בבדיקה ממצה, יתכן גם שהיו צדיקים בסדום, אולם היא מעניקה תמונה רחבה למדי של ההתייחסות התקשורתית לסוגיה. הבדיקה נעשתה על סמך מילות חיפוש (במנועי חיפוש, רשתות חברתיות וארכיוני מבזקים) וכן באמצעות סקירה של שידורים מהתקופה הרלוונטית בערוצי החדשות המרכזיים.

ממרחק הזמן ובקצב האירועים המבהיל של השנה האחרונה, קשה לזכור, אך פלישה קרקעית וכיבוש עזה לא היו גזירת גורל. נתניהו עיכב את כוחות צה"ל על הגבול במשך כמעט שלושה שבועות ובזירה הפוליטית נשקלו אפשרויות שונות, מתונות יותר בהיקף או בעיתוי.

"ישראל בצומת קשה: או עסקה להחזרת כל החטופים, או חיסול חמאס. אין גם וגם", סיכם זאת רונן ברגמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" ו"ידיעות אחרונות" במאמר שפירסם ב-26 באוקטובר, ערב הכניסה הקרקעית לרצועה. "אין אפשרות ביניים, וכמו ימין ושמאל – שתי הדרכים מנוגדות זו לזו, הפוכות בכיוון, בתוצאה, בברירה, מאפסות אחת את השנייה. למעשה, אלה אפילו לא שתי אפשרויות, אלא ברירה ושלושת-רבעי, שאוטוטו תיהפך לברירה וחצי, ואז תתפוגג כליל".

אם הציבור היה יודע שההערכות האמיתיות לגבי מחיר המלחמה, משכה וסיכוייה הן חמורות עשרת מונים מאלו שנאמרו לו, האם היתה משתנה ההחלטה של הדרג המדיני והביטחוני? האם ישראל היתה בוחרת בהחזרת החטופים?

מלחמת שולל

הדוגמה המפורסמת ביותר לתרגיל הטעייה שכזה לפני יציאה למלחמה היא כמובן מלחמת לבנון הראשונה. מלחמה שהוצגה לציבור כמבצע מוגבל בשטח ובזמן – "מבצע שלום הגליל" לטיהור 40 קילומטרים סמוכים לגבול – והיתה בפועל קמפיין צבאי שהגיע עד לפאתי ביירות. "אורנים קטן" הפך ל"אורנים גדול" ונוכחות צבאית ומדממת של כמעט שני עשורים בדרום לבנון.

במקרה של מלחמת לבנון הראשונה, תרגיל ההונאה החל בתוך הצמרת הישראלית, עת שר הביטחון אריק שרון הונה את ראש הממשלה מנחם בגין, ונמשך בתקשורת ("שקט, יורים" היתה כותרת המאמר המכונן שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ביום הפלישה). אולם בכל הנוגע למלחמת עזה הנוכחית, הצמרת הישראלית, הן המדינית והן הביטחונית, היתה מודעת באופן מלא למחיר הצפוי, הן מבחינת חללי צה"ל, הן מבחינת הרג אזרחים והן מבחינת משך המלחמה.

הקביעה הזו אינה נשענת על מבצע ריגול מתוחכם במטה הכללי. נתניהו עצמו היה מי שהדליף את הפרטים של מחיר המלחמה כבר ב-2014, על מנת להטות את דעת הקהל שדרשה אז את כיבוש רצועת עזה, ופירסם אותם שוב באוטוביוגרפיה שלו ב-2022.

ב-5 באוגוסט 2014, בעיצומו של המבצע הצבאי בעזה שקיבל את השם "צוק איתן", פירסם אודי סגל, אז עיתונאי חדשות 2, את תוכנה של מצגת צה"לית אשר פירטה בפני חברי הקבינט המדיני-ביטחוני של אותם הימים את המחיר הצפוי אם יחליטו להורות על כיבוש רצועת עזה ומיטוט החמאס.

על אמיתותה של המצגת ניתן ללמוד מתגובת הצנזורית הראשית דאז, סימה ווקנין-גיל, שאמרה כי הפרסום לא עבר את הצנזורה, פגע בביטחון המדינה ודרשה לפתוח בגינו בחקירה פלילית. כיום, עשור שנים אחרי שפורסמה, המצגת ההיא הוכחה כהערכה מדויקת הרבה יותר מההערכות שנשמעו בשבועות הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה הנוכחית.

"אם אנחנו כובשים את עזה", אמר סגל, "זו סכנה ממשית להסכמי השלום עם מצרים וירדן. אלפי פלסטינים הרוגים, רבים חפים מפשע. ייקח שנים רבות לבנות אחיזה מודיעינית ממשית, עד אז יהיה כאוס מוחלט. טיהור הרצועה, אם בכלל, מעשרות אלפי כלי הנשק, חומרי נפץ, נ"ט, טילים, רקטות, ו-20 אלף מחבלים צפוי להימשך חמש שנים. מאות רבות של הרוגים לצה"ל במהלך ההשתלטות ואחריה, חיילים חטופים או גופות בידי חמאס, עשרה מיליארד שקלים עלות ישירה למשק על שליטה מלאה של עזה".

נתניהו חזר ותיאר את אותן הערכות בספרו "ביבי" שיצא לאור ב-2022: "לאור הדרישות הפומביות החוזרות ונשנות של בנט בתמיכת ליברמן לכבוש את הרצועה, כינסתי את הקבינט. ביקשתי מהרמטכ"ל להציג את תכנית הכיבוש הקרקעי ואת המחיר שתגבה בחיי אדם. לאחר מכן ביקשתי ממשרד הביטחון להעריך את המשאבים שיידרשו לניהול עזה בתום המלחמה. האמנתי שהמחיר בחיי אדם ובמשאבים לא הצדיק פעולה כזו".

המחיר של פלישה קרקעית, המשיך וכתב נתניהו "היה כרוך בהרס חלקים נרחבים של עזה וברבבות הרוגים אזרחים. אחרי שישראל תחריב את שלטון החמאס היא תיאלץ לשלוט בשני מיליון עזתים לזמן בלתי ידוע. לא הייתה לי שום כוונה לעשות זאת".

אם כן, ההערכה הפסימית בדבר מחיר המלחמה, משכה ותוצאותיה, הפכה פומבית כבר לפני עשור; היא מוכרת היטב לנתניהו שהדליף אותה לתקשורת ופירסם אותה בעצמו מאוחר יותר; כמובן ידועה לראשי הצבא שם התגבשו ההערכות; ומוכרת היטב גם לתקשורת שדיווחה עליה בהרחבה.

ובכל זאת, בדיקת "העין השביעית" מעלה כי בימים הראשונים שלאחר טבח ה-7.10, ואף כעבור כמה שבועות עם פלישת הכוחות הרגליים הראשונים לרצועה, בתקשורת הישראלית נשמעו הערכות בדבר מלחמה שתימשך רק כמה שבועות, לכל היותר כמה חודשים.

אף גורם, רשמי או לא רשמי, הזכיר אפשרות שדומה בכלל לתחזית הרשמית שהגיש צה"ל לממשלה לפני עשור. אף גורם לא הזהיר ולא הכין את הציבור לאפשרות שגם שנה לאחר פרוץ המלחמה כוחות צה"ל עדיין יוותרו בעזה ללא כל אופק לסיום המערכה.

הערכות החסר האופטימיות רווחו בתקשורת הישראלית, הן בהודעות של נתניהו, גלנט ודובר צה"ל, הן בתדרוכים אנונימיים, הן על ידי עיתונאים והן על ידי מומחים למיניהם באולפנים. היתה להם בוודאי השפעה על ההחלטה שעמדה בפני מקבלי ההחלטות בשבועות שלאחר הטבח ולפני הכניסה הקרקעית לרצועה, לבחור בהצלת החטופים ברצועה או בשיקום הכבוד הישראלי הפגוע ונקמה מיידית במחבלי החמאס.

דובר צה"ל: שבועות ארוכים

כיצד התייחסו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט וצה"ל למשך הצפוי של המערכה, שב-27 באוקטובר לבשה צורה של תמרון קרקעי וכניסת כוחות צה"ל לרצועה?

בצהרי ה-7 באוקטובר פירסם ראש הממשלה נתניהו הצהרה ראשונה לתקשורת, סרטון קצר בן 45 שניות בטוויטר שנפתח במילים "אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה". "הוריתי על גיוס מילואים נרחב", אמר ראש הממשלה, "ולהשיב מלחמה שערה בעוצמה ובהיקף שהאויב לא הכיר".

מאוחר יותר באותו יום פירסם הצהרה נוספת לתקשורת בה אמר כי "המלחמה הזאת תיקח זמן" אך לא סיפק תיאור זמן מלבד "ימים מאתגרים לפנינו". גם מטרות המלחמה היו מעורפלות ונוסחו כנקמה, השמדת יכולות חמאס והפיכת המקומות מהם הוא פועל לעיי חורבות.

סוגיית משך המלחמה שזה עתה פרצה נדחקה לשולי הדיווחים בתקשורת הישראלית. כלי התקשורת התמקדו במאורעות חסרי התקדים שפקדו את המדינה מאותו הבוקר, בלחימה שעדיין נמשכה בשטח ישראל ובניסיון לעכל את המצב החדש שבו עשרות רבות של אזרחים נחטפו מביתם ונלקחו לשבי חמאס.

לאורך כל השבועות הראשונים של המערכה נמנעו במכוון הגורמים הרשמיים  – מנתניהו ועד צה"ל – מלנקוב במועד לסיומה.

ב-16.10, לדוגמה, אמר דובר צה"ל דניאל הגרי בתדרוך היומי כי "בשבועות הקרובים נצטרך לנהל שגרת חיים לצד המלחמה", אך לא ציין האם אחרי השבועות הקרובים יוכלו אזרחי המדינה לנהל שגרת חיים ללא מלחמה לצדם.

שלושה ימים אחר-כך, ב-19.10, התבטא שר הביטחון יואב גלנט בסוגיה. "זו תהיה מערכה קשה. היא לא תימשך יום ויומיים – היא תימשך זמן", אמר ושוב נמנע מלנקוב בהערכה כללית אפילו למועד הסיום.

ב-20.10 שב והתייחס דובר צה"ל לשאלת משך המערכה וגם הפעם הקפיד לדבר בכלליות: "המלחמה עתידה להימשך עוד שבועות ארוכים", אמר.

ב-29.10, יומיים אחרי שצה"ל נכנס לרצועת עזה בפעולה קרקעית עם כוחות גדולים, התבטא בני גנץ, הפעם כחבר קבינט המלחמה. כמו הגורמים הרשמיים האחרים, גם הוא דיבר במונחים מעורפלים: "אין במלחמה הזו מהלך מנצח, אלא תהליך שבו ננצח. השלמתו המלאה, כולל שיקום יישובי הנגב המערבי, תיארך זמן רב".

תדרוכים אנונימיים: שבועות ארוכים עד חודשים

במקביל להודעות הרשמיות ולהצהרות לתקשורת, העבירו גורמים מדיניים וביטחוניים עלומים הערכות באמצעות תדרוכים אנונימיים לתקשורת. ההערכות הללו היו מעט יותר מפורטות אולם גם בהן לא הועלתה האפשרות שגם כעבור שנה סופה של המלחמה לא ייראה באופק.

כבר ב-8.10, כשמחבלי חמאס עוד נמצאו בשטח ישראל, העלתה מגישת המהדורה המרכזית של תאגיד כאן, מיכל רבינוביץ', את השאלה האם בדרג המדיני יודעים להגיד מה צפוי לאחר סיום בלימת המתקפה של חמאס. הכתבת המדינית גילי כהן השיבה. "המסר שמוצג ומועבר לדרג המדיני, מה שהשרים ומקבלי ההחלטות שומעים", אמרה, "זה שההיערכות היא ללחימה ממושכת שיכולה להגיע אפילו לשבועות".

ב-9.10, אחרי שצה"ל השיג שליטה בשטחי המדינה והחל להתכונן לתקיפה משמעותית יותר בתוך רצועת עזה, סיפקה הכתבת הצבאית של "ישראל היום" לילך שובל ציטוטים מפי אדם שכונה "גורם מדיני בכיר", שם קוד המשמש פעמים רבות את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הגורם המדיני ציין כי המלחמה תימשך ימים ארוכים", כתבה שובל, "אולי אפילו שבועות ארוכים".

ב-14.10, במוצאי השבת הראשונה שלאחר הטבח, פרסם הפרשן הצבאי של "ישראל היום" יואב לימור טור תחת הכותרת "בצבא מאמינים: המלחמה בעזה צפויה להימשך 'שבועות, אולי חודשים'". בגוף הטקסט ייחס לימור את ההערכה הזו לקציני צה"ל ששוחחו עם הכוחות שאמורים להיכנס קרקעית לרצועה.

כעבור יום נוסף, ב-15.10, נשמעה הערכה דומה מפי מואב ורדי, ראש תחום החוץ בחטיבת החדשות של כאן, שאותה הביא מפי "גורמים המעורבים בקבלת ההחלטות במערכה הזאת", אשר התייחסו לדבריו ליעד מוגבל יחסית של הכרעת חמאס.

"כדי להשיג את היעדים של המבצע הזה מול חמאס יש צורך באמת במערכה שתימשך שבועות. לא שבוע ולא שבועיים, שבועות", אמר ורדי. ורדי הוסיף כי "בשביל לנקות את עזה מכל אמצעי לחימה צריך לעשות מבצע דרמטי, חריש עמוק, שהוא כמו חומת מגן בעזה, שייקח שנים ארוכות", אולם, לדבריו באותה העת, "לא זה היעד".

למחרת, ב-16.10, פרסם אריאל כהנא, פרשן "ישראל היום" לתחום המדיני וארה"ב, טור תחת הכותרת "זו תוכנית הפעולה של ישראל". על סמך מקורותיו המדיניים פרסם הפרשן כי "ייתכן שהליך הכניסה יארך שבועות, ואפילו חודשים" עד למיטוט המערך הצבאי והשלטון האזרחי של חמאס.

עמיתו לעיתון יואב לימור כתב במקביל דברים דומים, על סמך מקורותיו בצבא. "צה"ל נערך למבצע ממושך בעזה, שעשוי להימשך חודשים", פרסם הפרשן הצבאי. "ההערכה היא שזה משך הזמן שיידרש כדי להכריע את הזרוע הצבאית של חמאס וליטול ממנו את היכולת השלטונית, כדי לעצב מציאות חדשה בין ישראל לרצועה".

ב-19.10, כמעט שבועיים לאחר פרוץ המלחמה וכשהפלישה הקרקעית לעזה מתקרבת, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לאישור המערכה הקרקעית. הכתבת המדינית גילי כהן דיווחה בכאן 11 כי "ההערכה שתוצג בפני הקבינט שתהיה מדובר בלחימה ממושכת שיכולה אפילו להימשך חודשים".

בעיתון "בשבע" פרסם באותו הבוקר אסף משניות כי "בצמרת הצבא בטוחים כי היעד של השמדת חמאס, שאפתני ככל שנשמע, בהחלט ניתן להשגה. יחד עם זאת ראשי המערכת סבורים כי לא ניתן להשיג את היעד במערכה קצרה, ומכינים את הצבא ללחימה שעשויה להימשך פרק זמן ארוך, שנע בין שבועות לחודשים".

ב-22.10, דיווח יואב לימור ב"ישראל היום" כי "בצמרת המדינית-ביטחונית סבורים כי מדובר במערכה שתימשך כמה חודשים, כאשר חלקה הראשון יוקדש להשתלטות על השטח וההמשך לפגיעה שיטתית בתשתיות המבצעיות והשלטוניות של חמאס".

כעבור יומיים, ב-24.10, דיווח יואב זיתון ב-ynet כי "גורמי ביטחון מעריכים כי המלחמה תארך לפחות שלושה חודשים".

ב-29.10, לאחר כניסת צה"ל לרצועה, הביאה לילך שובל לקוראי "ישראל היום" הערכה ולפיה "המלחמה תיארך לפחות כמה חודשים". גם יוסי יהושוע, עיתונאי "ידיעות אחרונות", דיווח כי "זאת תהיה מערכה ארוכה, שעלולה להימשך חודשים".

הערכה לפיה גם שנה אחרי פרוץ המלחמה לא יהיה סימן ליציאת צה"ל מהרצועה ויכולותיו הצבאיות של חמאס לא יושמדו, כפי שאכן קרה, לא הצלחנו למצוא.

יומיים אחר-כך, ב-31.10, דיווח יואב לימור כי “גם האופטימיסטים ביותר מקרב מפקדי צה"ל סבורים שיידרשו לכל הפחות שבועות אחדים כדי לפגוע משמעותית ביכולת המבצעית והשלטונית של חמאס”. את התחזית של הפסימיסטים ביותר שמר לימור לעצמו.

מומחים: שבועות עד חודשים

משעות הבוקר של ה-7.10 ועד היום מלאים אולפני החדשות ברצף אינסופי של ראשים מדברים. הראשים, בדרך כלל של מומחים לענייני צבא, מתבקשים לפרש את המציאות ולספק הערכות מלומדות על הצפוי לבוא. ההפתעה הכבירה בהיקף ועוצמת מתקפת חמאס לפני שנה, בניגוד לתחזיות מערכת הביטחון, תרמה לכך שבאולפנים לא נמצאו מתנדבים רבים למסור הערכה בדבר מועד סיום המערכה. ובכל זאת מדי פעם צצו הערות לגבי העתיד. לפעמים אפילו ניסוח השאלה הבהיר את גבולות האפשר.

קרן מרציאנו, שהגישה את המהדורה המרכזית במוצאי השבת השחורה, שוחחה במהלכה עם זוהר פלטי, לשעבר ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון. פלטי הבהיר כי צפויים עוד שיגורים רבים מעזה בימים ובשבועות הקרובים. "אתה אומר זה סיפור של שבועות?", תהתה מרציאנו. "ברור", השיב פלטי, ולא הוסיף האם המלחמה צפויה להימשך גם מעבר לטווח זה.

מואב ורדי טען באותו הערב בכאן 11 כי "למוטט את הזרוע הצבאית של חמאס זה אומר פעולה שתיקח חודשים כנראה, פשוט תיקח חודשים, עלולה לקחת חודשים". בהמשך דבריו הסתייג ואמר שפעולה כזו תימשך "חודשיים-שלושה" אולם אז תעלה מעצמה השאלה מי מחליף את שלטון חמאס ברצועה.

ב-13.10, כמעט שבוע אחרי פרוץ המלחמה, נשאל האלוף (במיל') גדי שמני באולפן כאן 11 מה צפוי לקרות לאחר הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה והאם ריאלי לחשוב שניתן לחסל את הכוח הצבאי של חמאס בשבוע-שבועיים. "ממש לא", השיב מפקד אוגדת עזה לשעבר, "זה לא יהיה שבוע שבועיים. אם רוצים לעשות את זה זה חודשים". בהמשך דייק: "אני מדבר על סדר גודל של בין שלושה חודשים חצי שנה, אם באמת רוצים לעשות את זה".

ב-19.10 התראיין יו"ר מפלגת העבודה יאיר גולן לפודקאסט של ליאור קודנר ב"הארץ", והעניק תחזית ריאלית יותר, יוצאת דופן בנוף התקשורתי הכללי. "אני מניח שאנחנו עכשיו נהיה עדים לחודשים ארוכים לפחות…" עד לחיסול האיום של חמאס, אמר גולן. לדבריו, אם המטרה היא הרס התשתית הצבאית של ארגון הטרור הרי שיהיה צורך ב"מבצעי המשך" אשר "ילוו אותנו שנים קדימה", עד שיקום כוח פוליטי אחר ברצועה.

ערב כניסת כוחות צה"ל לרצועה ניסתה את מזלה גם המיסטיקנית מחדרה גל אלאור, שטענה כי "המלחמה תימשך עד סוף חודש ינואר תחילת מזל דלי, בחודש ינואר אני רואה את סיום המלחמה. תהיה הפוגה אחרי מאבק בלחימה ועצירת המלחמה לאחר שהושגו המטרות ויעדים בעזה". כמה ימים אחר כך סבר הצדיק רבי אליהו אבוטבול כי המלחמה תסתיים בפסח, אחרי הטלת פצצת אטום.

לא ראוי ללעוג למיסטיקנים. לפי הערכה מה-24.10 של בית ההשקעות המכובד מיטב "המלחמה תארך כ-60 יום".

האמת: רק באנגלית

בעוד ראש הממשלה וחברי הקבינט, ראשי צה"ל והמומחים הצבאיים שמילאו את האולפנים, הכינו את הציבור הישראלי למלחמה של כמה שבועות, אולי כמה חודשים, היו גם מי שקיבלו הערכה שונה בתכלית. הערכה פסימית אף יותר מהמצגת שחשף אודי סגל בזמן "צוק איתן". זה קרה בתקשורת הזרה.

ב-21.10, שבועיים לאחר השבת השחורה ועוד לפני שצה"ל החל בפעולה הקרקעית ברצועה, דיווחה כתבת ה"ניו-יורקר" סוזן גלאסר, כי בכירים אמריקאים בסביבת הנשיא ג'ו ביידן שמעו במהלך ביקורו בישראל מפי עמיתיהם הישראלים תחזית לפיה המלחמה בעזה "עלולה להימשך עד עשר שנים".

למעשה, אודי סגל עצמו הצהיר ב-12.10 כי לדעתו המחיר של כיבוש הרצועה שפירטה המצגת שפרסם ב-2014 – "יהיה גבוה עוד יותר". הוא אמר זאת באנגלית, ל"ניו-יורק טיימס".

סגל צדק. כזכור, לפי אותה מצגת מלפני עשור, מחיר כיבוש הרצועה יהיה מאות חיילים הרוגים, 10,000 אזרחים פלסטינים הרוגים ועלות של 10 מיליארד שקל. כיום, שנה לתוך הלחימה, צה"ל מדווח על 727 חללים, לפחות 20 אלף אזרחים פלסטינים הרוגים, ונגיד בנק ישראל מעריך את עלות המלחמה בכ-250 מיליארד שקל.

היה גם מי שפירסם הערכה ריאלית יותר של משך המלחמה. ב-19.10 פרסם גידי וייץ, הכתב החוקר של "הארץ", הערכה כי המלחמה תארך שנה: "המלחמה הזאת עלולה להיות דומה באורך למלחמת השחרור, יותר מאשר למלחמת יום הכיפורים או לצוק איתן. מצדו, שהיא תימשך עם הפסקות עד הקיץ הבא. זה יבטיח שהוא לא יצטרך להעיד במשפט, שיגווע מול האתגרים שהוא ייקח על עצמו. הוא מקווה שבזמן שיחלוף הציבור ישכח את ההלם שהוא חווה כעת והזעם שלו ישכך".

וייץ לא נסמך על מקורות צבאיים אלא על "אדם המכיר היטב את נתניהו". יותר משהיתה זו תחזית ביטחונית, היתה זו הערכה פסיכולוגית. אפילו וייץ לא האמין למקור שלו: "קשה לראות את ההערכה הזו מתממשת", כתב.

היום, ב-7.10.2024, שנה לטבח, מחיר המלחמה רק הולך ומאמיר, שם ללעג את ההערכות, התחזיות והפרשנויות של גורמי הביטחון, הפוליטיקאים, העיתונאים והפרשנים באולפנים. המלחמה ברצועה עודנה משתוללת, חמאס לא מוגר, החטופים עודם נמקים במנהרות. רק מצבו הפוליטי של נתניהו הולך ומתחזק.