ערכת שאלות לפוליטיקאים

כשהשומרים חוצים את הסף

השופט אלרון קרא תיגר על נוהל הסניוריטי ברגע מכריע בהפיכה המשטרית, יועמ"שית הכנסת אפיק התגייסה לעזרת הממשלה בהגנה על חוקי ההפיכה • ומה יעשו המוני שומרי הסף שאיש לא מכיר את שמם, ומתלבטים כיצד לנהוג?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השופט יוסף אלרון ויועמ"שית הכנסת שגית אפיק (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
השופט יוסף אלרון ויועמ"שית הכנסת שגית אפיק (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ב-30.8 השופט יוסף אלרון הציג את עצמו כמועמד לנשיאות בית המשפט העליון, ובכך קרא תיגר על נוהג הסניוריטי שהיה קיים מאז קום המדינה – אף שאין לו עיגון בחוק – לפיו מתמנה לנשיא השופט הוותיק ביותר. הפרשנים חלוקים אם מדובר בעמדה עקרונית-לגיטימית של השופט אלרון לגבי הנוהג, או שמדובר ב"סגירת חשבון" עם השופט יצחק עמית, שאמור להתמנות לנשיא הבא. שניהם מסוכסכים עוד מזמן כהונתם יחד בבית המשפט המחוזי בחיפה.

יהא אשר יהא המניע של השופט אלרון, אין ספק שהודעתו התקדימית הגיעה ברגע קריטי שבו מערכת המשפט נאבקת על עצמאותה מול "הרפורמה המשפטית". חברי הממשלה והעומד בראשה בנימין נתניהו מעוניינים לבחור את השופטים שידונו הן בעתירות נגד ההפיכה המשטרית והן בתיקי האלפים והנספחים שלהם ובערעורים הצפויים לגביהם בהמשך. ברקע גם מתנהל קמפיין פייק ניוז של תומכי הממשלה נגד השופט עמית, המציג אותו כ"שתול" של השמאל.

שומרת סף נוספת שנראה שחצתה את הסף היא יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק. היועמ"שית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, הודיעה לבג"ץ כי היא תומכת בדחיית כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות, עוד אחד מחוקי ההפיכה, מאחר ש"חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי".

לעומת זאת, היועמ"שית של הכנסת עו"ד אפיק ביקשה מבג"ץ לא להתערב בנימוק תמוה כי "המניע לכינונו של חוק היסוד המתקן אכן היה פרסונלי, אולם תכליתו אינה פרסונלית". כלומר, לפי אפיק, בג"ץ צריך להעלים עין מהמניע הפרסונלי של נתניהו לחוקק חוק שיהפוך את הוצאתו לנבצרות לכמעט בלתי אפשרית, אף אם יעשה שימוש עברייני בתפקידו או כלל לא יהיה כשיר נפשית ופיזית, מאחר שהחוק ממלא לקונה קיימת בחוק. השאלה אם לגיטימי וחוקי למלא לקונה באמצעות חקיקה אנטי-דמוקרטית פחות מעניינת אותה. למעשה, התגובה שהגישה אפיק היא הגרסה המשפטית המנומסת יותר של התגובה שהגיש נתניהו עצמו, בה נכתב שאין לבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד מאחר ש"בישראל לא התקבל שלטון אליטות".

עמדה לא סבירה

שלושה שבועות קודם, בניגוד לעמדת בהרב-מיארה, אפיק הצטרפה לעמדת הממשלה בנושא ביטול עילת הסבירות. בתחילת יולי, כשהצעת החוק הקיצונית הזו נידונה בכנסת, דווח שבקואליציה עוד חששו שאפיק לא תסכים לייצג את הכנסת בעתירות הצפויות. לא רק שהחששות התבדו, אלא שבתגובתה לבג"ץ אפיק ניסתה לשכנע את השופטים בהתייתרות הצורך בביטול החוק באמצעות הקמה בעתיד של מנגנון פיקוח פרלמנטרי על הממשלה ונבחרי הציבור – במקום הפיקוח של בתי המשפט. ספק אם אפילו מעריציו האדוקים של נתניהו, שמאמינים לכל מילה והיפוכה היוצאות מפיו, מאמינים שהכנסת שכבר נמצאת תחת שליטתו המוחלטת – תקים מנגנון עם שיניים שיגביל את ממשלתו.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בדיון בבג"ץ בעניין חוק הסבירות הבהיר נציג היועמ"שית לממשלה שהיא "לא הצליחה למצוא פרשנות לחוק שתנטרל את השפעתו השלילית, בלי לבטלו". לעומתו, נציגה של אפיק בדיון טען כי עדיף לפרש את החוק באופן מצמצם מאשר לבטלו. זאת, אף שיו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן ונציג הממשלה עו"ד אילן בומבך הבהירו במפורש בתגובות שהגישו ובדבריהם בדיון שזו לא הייתה "כוונת המחוקק" וכי לא ניתן להבין את הנוסח הגורף של החוק כמותיר פתח לביקורת כלשהי מכוח עילת הסבירות על נבחרי ציבור.

אף שמהערות השופטים השמרנים בהרכב נראה שפתרון "ביניים" כזה קוסם להם, ברור שמדובר רק בדחיית הדיון על אפשרות ביטול החוק למועד מאוחר ונוח יותר לממשלה. למשל לאחר שזו תשלים גם את חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, או שתצליח בלעדיו לעצב הרכב שופטים נוח יותר בבג"ץ, ולו בשל פרישת חלק מהשופטים שמזוהים עם ה"אגף הדמוקרטי".

יהא אשר יהא המניע של אפיק, אין צל של ספק שהיא מסייעת לקידום ההפיכה המשטרית ומקלה על מלאכתם של השופטים בבית המשפט העליון המעוניינים לדחות את כל העתירות או למצוא פתרונות פרשניים מאולצים שלא יתנו מענה אמיתי. ממילא ידוע מראש שאין לממשלה ולקואליציה שום כוונה לקיים אותם, דבר שהתחדד לאחר שאלה הודיעו כי לא יסכימו לשום התערבות של בג"ץ, בנימוק שעצם הדיון בבג"ץ בחוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות וכי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה".

עולה החשש שבהינתן שבהרב-מיארה כבר לא נהנית מאמון הממשלה, וככל שבג"ץ יסכים עם הממשלה וידחה את עמדתה של היועמש"ית לממשלה בכל העתירות בעניין חוקי ההפיכה המשטרית, יגדל הסיכוי שהיא תחליט להתפטר ביוזמתה. במקרה כזה, לא יהיה מפתיע אם עו"ד אפיק תהיה בין המועמדות המובילות להיכנס לתפקיד היועמ"שית לממשלה.

השומרים שאתם לא מכירים

לעומת אלרון ואפיק, ישנם שומרי סף אחרים שכן נאבקים על שמירת האינטרס הציבורי ומנסים לבלום את מימוש ההפיכה המשטרית, לכל פחות בגזרה שבאחריותם. דוגמה לכך היא ראשת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים, שהשר דוד אמסלם פועל להדיחה, מסית כלפיה ומאיים עליה. לאחרונה היא אמרה בכנס כי "המתקפות המתמשכות עלי הן לא קלות. לא אשקר. אני קמה כל בוקר לשדה קרב, אבל אעמוד כחומה בצורה על עמדותיי", והתחייבה כי "לא יהיו פה הדחות פוליטיות כל זמן שאני בתפקיד".

למרות הצהרותיה האמיצות, בדומה לבהרב-מיארה, גם לגבי עו"ד רוזנבוים לא ברור כיצד היא תוכל להמשיך בתפקידה אם בג"ץ יאשר את פיטורי יו"ר הדואר ויאפשר מינויים פוליטיים נוספים שהיא מתנגדת להם.

המקרים של אלרון ואפיק מוכיחים שדרושה הכרעה מהירה במאבק נגד ההפיכה המשטרית. בכל יום שעובר עלולים להיות עוד שומרי סף שיחצו במעשיהם ובמחדליהם את הסף לעבר ההפיכה.

אין נוסחה מדויקת ל"כמות ואיכות" שומרי הסף שדרוש שיצטרפו להפיכה כדי להפוך אותה לעובדה מוגמרת, וגם לא איזה שילוב שלהם עלול להביא לנקודת האל-חזור. כך למשל, מה יהיה תוצר השילוב הבא: מינוי מפכ"ל חדש בידי השר איתמר בן גביר, פרישת נשיאת העליון אסתר חיות יחד עם התפטרות היועמ"שית לממשלה בהרב-מיארה?

המקרים של אלרון ואפיק מוכיחים שדרושה הכרעה מהירה במאבק נגד ההפיכה המשטרית. בכל יום שעובר עלולים להיות עוד שומרי סף שיחצו במעשיהם ובמחדליהם את הסף לעבר ההפיכה.

מה יוכרע אז בבג"ץ בהרכב בראשותו של השופט אלרון בעתירה שתוגש נגד החלטה של המפכ"ל החדש לעצור את ההפגנות ההמוניות נגד ההפיכה המשטרית בנימוק – שכבר כיום חוזרים ומשמיעים חברי הקואליציה והממשלה – כי ההפגנות גורמות לפגיעה בשירותים חיוניים לציבור, בכלכלה וביציבות המדינה?

חשוב לזכור גם ששומרי הסף אינם רק נשיאת בית המשפט העליון או היועמ"שית לממשלה שהמתקפות עליהן מסוקרות בתקשורת הישראלית והבינלאומית וזוכות לגינויים מצד אישי ציבור, פוליטיקאים מהאופוזיציה ובכירים לשעבר.

מדובר באינספור עובדים בשירות הציבורי, החל ממנהלים זוטרים, מבקרים פנימיים, רואי חשבון ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות ממשלתיות, עורכי דין ביחידת התביעות המשטרתית ופרקליטים זוטרים במחוזות השונים, ועד לשופטים בבית משפט השלום שדנים למשל במעצרים מההפגנות נגד ההפיכה המשטרית. את השמות של רובם הציבור הישראלי כלל אינו מכיר.

המשכורות של רוב העובדים בשירות הציבורי אינן יכולות להצדיק לבדן את עמידתם בסחף ההפיכה או מול מתקפות אישיות יומיומיות עליהם ועל בני משפחותיהם ברשתות החברתיות וברחוב. הדבר היחיד שיש להם הוא בעיקר אמונתם האישית בחשיבות של שמירה על ערכים ומשטר דמוקרטיים. ועם זה, כמו שאומרים, לא הולכים למכולת.

בתהליך של הפיכה משטרית, כל שומר סף, "גדול" או "קטן", עושה חשבון אישי ומהמר. בין היתר, האם הוא מסכים או לא עם ההפיכה מבחינת ערכיו האישיים? האם הוא יוכל לשרוד בתפקיד אם יישאר "נייטרלי"? האם יודח אם יתנגד לה או יקודם וירוויח אם יצטרף אליה? כיצד הדבר עלול להשפיע על חייו ועל חיי משפחתו? וגם מה הסיכוי שההפיכה אכן תתממש או תיבלם? האם כדאי לנקוט עמדה בשלב שבו עדיין לא ברור אם ההפיכה תושלם?

אסור לתת לנתניהו להכתיב את קצב האירועים ולהאמין שיהיה בסדר בעת שייתכן שמתרחשים תהליכים מאחורי הקלעים שהציבור כלל אינו מודע להם. לא צריך להמתין להודעה רשמית של נתניהו על גניזת ההפיכה המשטרית, אלא חובה להגביר את הלחץ הציבורי כדי שהגניזה שלה תבוצע לאלתר.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

3 תגובות

  1. אתם כותבים שיועמ"שית הכנסת אפיק התגייסה לעזרת הממשלה בהגנה על "חוקי ההפיכה".
    זה ניראה טקסט כמו של שאר ערוצי התבהלה, שקרים והנדסת תודעה.
    העיקר שאתם מחרטטים על תיקשורת מוסרית והוגנת.
    ולחשוב שלרגע חשבתי לתרום לכם כסף.
    בושה!

  2. ממשלת החורבן הזו נשענת על "רוב" שיש לה בציבור דרכו מחפשת לעגן לא רק הימלטות מדין של הנאשם ה"מכהן" כרוה"מ כרגע, אלא לעגן את אחיזתם בשלטון לשנים קדימה בחקיקת חוקים מצוצים מן האצבע או מן התורה. זהו מאבק אמיתי לא רק על שלום הדמוקרטיה וקיומה כי אם על המשך מדינת ישראל כמדינת מרבית אזרחיה שרובם כרגע חילוניים, למרות שצביון ממשלת החרפה הזו הוא ימני קיצוני חרדי ומשיחי. מפלגת הליכוד שהיא חרפה בפני עצמה, מלאה בחדלי אישים קומבינרים שבינם לבין שליחי ומשרתי ציבור כהגדרתם, נמצאת בעיניהם רק הקומבינה הגזל והנזק. ההסטוריה עוד תדבר רבות על משפחת הסרטן הממאיר הזו נתניהו, שגדול בניה מת בקרב, ואחר חירב מדינה. מקווה שיוצאי חלציו וחלצי אשתו השיכורה, יזכו לדורות רבים של יחס מוקצים מחמת המיאוס. משפחה רקובה וממאירה המחרבת מדינה על יושביה!

  3. זה בסדר גמור. תוך כמה שנים בודדות נהיה מרוקו. משם זה התחיל, לא? מש באה גם כל התיכה ב"מהפכה המשפטית" שרוב תומכיה לא ידעו אפיו איך לומר את המילים הללו עד שמטורפי הקואליציה לא התחילו בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,151 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.