ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מורים, זה בידיים שלכם: כך תצילו את התלמידים מהפייק ניוז

מול הררים של חדשות כזב ותוכן שיווקי בתקשורת - חובה לצייד את התלמידים במיומנויות צריכת תקשורת מגיל צעיר • המדריך המעשי לחשיבה ביקורתית של "שקוף" מציע דוגמאות, משחקים והסברים פשוטים שיכולים לשמש בשיעורי תקשורת, חינוך ואזרחות • איך להתגבר על מניפולציות והטיות ולמה אסור לצרוך חדשות רק ברשתות החברתיות? טור מאת תומר אביטל, כותב הספרון, לפתיחת שנת הלימודים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כיתה בירושלים ביום הראשון ללימודים, 1 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

מורים יקרים, הנה משהו שאתם חייבים לדעת: כ-1,500 מומחים עולמיים קבעו השנה כי הסכנה המיידית הגדולה ביותר לאנושות ב-2024 היא פייק ניוז. לפי דוח הסיכונים הגלובליים של WEF, דיסאינפורמציה עקפה השנה מלחמות, קיטוב, ואפילו את משבר האקלים. אצל צעירים הסכנה גדולה במיוחד כי הם נחשפים לחדשות בפלטפורמות שבהן פייק ניוז ומניפולציות נפוצות כמו סימני פיסוק. 

החדשות הטובות הן שיש לנו נשק רב עוצמה להילחם חזרה – אתם. המומחים תמימי דעים: הפתרון היחיד לטווח הרחוק הוא ללמד חשיבה ביקורתית מגיל צעיר. כן, מורות ומורים, במיוחד לאזרחות ולתקשורת, ממלאים תפקיד מכריע יותר מאי פעם. אתם יכולים להקנות לתלמידים את המיומנויות לצרוך חדשות בביקורתיות כך שלא יעבדו עליהם. 

יש מדינות שכבר משקיעות בכך: בפינלנד, למשל, אוריינות תקשורתית היא חלק מתוכנית הלימודים מגן חובה. התוצאה? תושבי פינלנד מדורגים כבר חמש שנים ברציפות כבעלי היכולת הגבוהה ביותר להתמודד עם מיסאינפורמציה. ישראל? במקום 32 מתוך 47 מדינות.

ארבע הצעות מיידיות לגבור על הפייק

איך ללמד קריאה ביקורתית? פרסמתי השנה ב"שקוף" מדריך מעשי לקריאה ביקורתית. הוא חינמי, נגיש לציבור הרחב ומכיל "הוראות הפעלה": כיצד לצרוך תקשורת בצורה ביקורתית וחכמה. תוכלו למצוא בו כלים לזיהוי מניפולציות, כתבות קנויות ופרסומות סמויות. תגלו איך משקרים לנו דרך גרפים, כיצד לצרוך בבטחה פרשנויות פוליטיות וחדשות בוואטסאפ, אילו הטיות עצמיות מערפלות את חוש השיפוט שלנו ועוד. זה קריטי: עצם הכרת שיטות ההטעיה – מפחית את יעילותן. 

לקריאת המדריך המלא – לחצו על התמונה:

עמותת קדמה לשוויון בחינוך אף הציעה את המדריך כעת כחלק מלימודי אקטואליה לצד מערכי שיעור משובחים לבתי ספר.

שימו לב, הלימודים יכולים להיות הרפתקה מהנה ואינטראקטיבית. הנה ארבע הצעות:

1. שחקו יחד את המשחקים המופיעים בספרון, בהם התלמידים הופכים לעורכי עיתון או צריכים לזהות את האינטרסים של בעלי כלי התקשורת דרך משחק זיכרון.

2. צפו עימם בכתבה ובסופה קיימו דיון. תשאלו: אילו נקודות מבט מוצגות? מה נעדר מהכתבה? מהם מקורות המידע שעליהם היא נשענית? איזה ייצוג ניתן לממשלה ואיזה לאופוזיציה? למיטיבי לכת: בדקו יחד מי הבעלים של העיתון/הערוץ, ואז שוחחו על האינטרס שלו.

3. הזמינו אותם לחשוב בעצמם כעיתונאים. למשל, הציבו בפניהם דילמה: האם תסכימו לפרסם הקלטה בלעדית ורלוונטית, אם המקור ערך אותה בהתאם לאינטרס שלו והיא מספרת סיפור חלקי בלבד? לסיום, תוכלו להשתמש בקטעים ממהדורות 11 ו-12 מתוך טור של עורכת "שקוף" שממחיש את הסוגיה. תוכלו להמשיך את השיחה לאחריות של כל אחד ואחת מהם בפרסום פוסטים ברשתות החברתיות.

4. צפו יחד בפאנל, בדיון באחד מערוצי הטלויזיה. ואז דונו: האם יש עוד דעות בנושא שנדון, ולא רק שני קצוות? 

ה"איזון הקדוש" באולפנים לעתים דווקא מעוות את המציאות. במציאות נדירים הוויכוחים שאין בהם דרך אמצע. לכן שאלו את התלמידים אחרי הצפייה: האם באמת יש רק שני קצוות, או שיש דעות נוספות שלא מיוצגות? 

הם אוהבים מדע בדיוני? הראו להם את הסצנה הקצרה ממלחמת הכוכבים שבה אנאקין סקייווקר אומר לאובי ואן קנובי: "או שאתה איתי או שאתה אויב שלי". תשובתו: "רק מי שמשרת את הצד האפל של הכוח מאמין באמיתות מוחלטות". השתמשו בכך כדי להצית דיון על כמה חשוב דיבור מסתייג והטלת ספק. חשיבה עצמאית דורשת עבודה – בניגוד לצפייה בסדרה או בסרט, במהלך צריכת חדשות עלינו להפעיל מסננים ולהיות ערניים.

כל אחד והאמת שלו?

אתם, המורים, מחזיקים את המפתח לעתיד הדמוקרטיה שלנו. אל תתנו לו להחליק לכם מהידיים. ועוד דבר – אל תתנו להם לברוח לרשתות החברתיות. לא מעט צעירים מבינים שהתקשורת עמוסת הטעיות ובורחים לרשתות ולטלגרם. זה פתרון מפתה אך בעייתי. הפייק-ניוז משתולל שם יותר מבכל מקום אחר. הדין והחשבון של מתווכי המידע ברשתות – אפסי. מי שמרוויחים מהאדישות ומ"תסמונת בת היענה" הם החזקים והמושחתים ביותר – כך הם יכולים לפעול ללא ביקורת והרחק מעין הציבור.

למזלנו, יש כאמור אפשרות אחרת: כן לצרוך חדשות, ובמקביל להכיר את המניפולציות שכלֵי תקשורת מבצעים עלינו. להצטייד בכלים לבדיקת אמינות המידע שבו תיתקלו וללמוד טכניקות לצריכת חדשות ביקורתית. 

"אם אי אפשר לדעת מה נכון, אנשים הולכים על מה שהם מרגישים שנכון, כל אחד ו'האמת שלו'. זה עלול להיות הסוף שלנו כאנושות", מזהירה פרופ' רותי מאיו מהאוניברסיטה העברית. "חברה לא יכולה לשרוד מצב שבו אין הסכמה על עובדות. אנשים רוצים להאמין במה שמתאים להם, ומתעלמים מהעובדות. חייבים לעצור, להבין שיש מציאות".

חשיבה ביקורתית היא לא מותרות, היא חגורת בטיחות בעולם של מידע מוטעה. היא מאפשרת לתלמידים להעריך באופן עצמאי את אמינות המידע, לזהות הטיות, ולהבחין בין עובדות לדעות. לכן מורים יקרים, זה השיעור החשוב ביותר שתוכלו השנה ללמד את תלמידיכם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

2 תגובות

  1. אתה מכיר פרסומת אחת שדוברת אמת ?

    שלח לי רשימת הפרסומות דוברות האמת ( קצרה כנראה )

    כאלה אנחנו ובלתי אפשרי לשנות הרגלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק