אוחנה מסרב לבקשות הח"כים הערבים לפנות לשר הביטחון בשאילתות דחופות

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) לא אישר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות להפנות ולו שאילתה דחופה אחת לשר הביטחון במהלך הכנסת ה-25. כך עולה מבדיקת הפרלמטר של "שקוף". 

מספר השאילתות הדחופות שאישר היו"ר להפנות למשרד הביטחון הוא, מלכתחילה, נמוך מאוד: חמש בלבד. זאת בהשוואה ל-17 שאילתות שאישר יו"ר הכנסת ה-24 מיקי לוי (יש עתיד) בפרק זמן מקביל. אלא שמתוך חמש השאילתות שאישר אוחנה, שלוש אושרו לח"כים מהקואליציה ואף לא אחת אושרה לח"כ מסיעה ערבית.

כלי השאילתה (רגילה, דחופה או ישירה) נועד לסייע לחברי הכנסת בפיקוח על עבודת משרדי הממשלה, באמצעות העמדת שאלות הנוגעות לנושאי האחריות של המשרדים ותוך חיוב משרדי הממשלה להשיב תוך פרק זמן מוגדר. 

עבור האופוזיציה בכלל, והסיעות הערביות בפרט, מדובר בכלי חיוני לבירור עובדות הנוגעות לעבודת הממשלה. לכן, בהשוואה לקואליציה, האופוזיציה משתמשת בכלי זה הרבה יותר. זאת, בין היתר, לאור העובדה שלחלק מחברי הקואליציה גישה ישירה – בלתי אמצעית – לשרים.

מבין חברי האופוזיציה, מי שמפנים את מספר השאילתות הרב ביותר למשרדי הממשלה הם חברי הכנסת מהסיעות הערביות. מתוך 587 השאילתות שהוגשו עד כה בכנסת ה-25 (רגילות ודחופות), חברי הכנסת מהסיעות הערביות הגישו 225 שאילתות – 38% מכלל השאילתות, ושיעור הגדול פי ארבעה ממספר חברי הכנסת שיש לסיעות אלה במשכן. כך עולה מבדיקת הפרלמטר.

ואולם, למרות מספר ההגשות הגבוה, מיעוט קטן מבין השאילתות שהגישו הסיעות הערביות היו דחופות – שאילתות המחייבות את אישורו של יו"ר הכנסת, העולות במליאה באותו שבוע בו אושרו (פירוט אודות ההבדלים בין סוגי השאילתות בבוקסה למטה). גם ביחס לכלל השאילתות הדחופות שאישר היו"ר אוחנה, 74, אחוז השאילתות שאושרו לסיעות הערביות היה נמוך – שמונה שאילתות בסך הכל המהוות 11% מכלל השאילתות הדחופות שאושרו. 

אתר הכנסת אינו מפרט כמה בקשות לשאילתות דחופות הוגשו ליו"ר הכנסת בסך הכל, ומטעם איזה סיעות. ועם זאת, העובדה שהח"כים מהסיעות הערביות מגישים שאילתות רבות כל כך (רגילות, דחופות וישירות), לצד העובדה כי יו"ר הכנסת אוחנה ממעט לאשר להן שאילתות דחופות, ובפרט כשמדובר בכאלה המופנות ישירות לשר הביטחון – מצביעה על דפוס בעייתי. 

בתגובה לפניית "שקוף" נמסר מלשכת יושב ראש הכנסת אוחנה כי "הסיעות הערביות בכנסת מהוות כ-8% מכלל סיעות הבית. מספר השאילתות שאושרו לחברי כנסת מטעמן מתוך כלל השאילתות שאושרו לכל חברי הכנסת עומד על 12% (9 מתוך 75 שאושרו עד היום) — משמע 4% מעל לייצוגם בכנסת. יו"ר הכנסת ישתדל להקפיד לאשר להם שאילתות ביחס דומה לחלקם בכנסת כדי להלום את עקרון היחסיות". 

המספרים בתשובתו של אוחנה מעט גבוהים יותר, וייתכן שהם מבוססים על מידע פנימי שלא עודכן עדיין במערכת שבאתר הכנסת. כך או כך מדובר באחוזים נמוכים.

לצד זאת, תגובתו של אוחנה לא לוקחת בחשבון את העובדה כי הח"כים מהסיעות הערביות מגישים משמעותית יותר שאילתות. לבסוף, אוחנה מתעלם מכך שבימים בהם הוא עצמו היה באופוזיציה, לסיעות האופוזיציה אושרו 60% מכלל השאילתות הדחופות ולקואליציה 40%.

כשאוחנה היה באופוזיציה

לפי תקנון הכנסת, מותר ליו"ר לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע. ועם זאת, בהשוואה לכנסת הקודמת, אוחנה נוטה לאשר אותן פחות.

בדיקת הפרלמטר מעלה כי בכנסת הקודמת אושרו 146 שאילתות דחופות – 19% ממספר השאילתות הרגילות והדחופות שהוגשו. לעומת זאת, בכנסת הנוכחית אושרה הגשת 74 שאילתות דחופות בלבד – 13% מממספר השאילתות הרגילות והדחופות שהוגשו. 

למרות שבכנסת הנוכחית, כמו בכנסת הקודמת, חברי האופוזיציה מגישים יותר שאילתות ביחס של 4 ל-1 מאשר חברי הקואליציה, יו"ר הכנסת אוחנה מאשר שאילתות דחופות של אנשי קואליציה מול אופוזיציה ביחס של 1:1. כלומר, העובדה שחברי האופוזיציה מגישים יותר שאילתות, כמו גם שעיקר עבודת הפיקוח על הממשלה אמורה להתבצע באופן טבעי על ידי חברי אופוזיציה, אינה מהווה עבור יו"ר הכנסת הנוכחי עילה לאשר להם יותר שאילתות דחופות. 

בכנסת הקודמת, בה כיהן אוחנה כחבר כנסת מטעם האופוזיציה, היחס במספר השאילתות שהוגשו (רגילות ודחופות) בין אופוזיציה לקואליציה היה דומה לנוכחי (1:4). ואולם, יו"ר הכנסת לשעבר לוי אישר שאילתות דחופות ביחס של 3:2 לטובת חברי הכנסת מהאופוזיציה – לא מספיק עדיין, אך יחס טוב משל אוחנה.

דוגמאות מכאן ומכאן

איזה סוג שאילתות הפנו הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה לשר הביטחון יואב גלנט (הליכוד), ואיזה אישר היו"ר אוחנה כדחופות? כמה דוגמאות להמחשה:

ב-16 בינואר 2023 אושר לח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) להגיש שאילתה דחופה לשר הביטחון בנושא: "סכנת השמדה למזבח יהושע בהר עיבל שבשומרון". סון הר-מלך ביקשה לדעת מה בכוונת שר הביטחון לעשות לאור "תוכנית של הרשות הפלסטינית לבנייה של עשרות מגרשים על מרבית שטח מזבח יהושע בהר עיבל". 

ב-28 ביוני 2023 אושרה שאילתה דחופה של ח"כ ארז מלול (הליכוד) בנושא: "הסרטון הפוגעני של חיילי צה"ל". מלול התייחס לסרטון של חיילים בג'נין שבו הם נצפים אומרים בערבית: "שלום לתושבי ג'נין, אלוהים עומד לצד פלסטין. שישראל תלך לעזאזל, יאללה לתת בראש". 

לעומת זאת, שתי בקשות לשאילתות דחופות שהפנתה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) לגלנט נענו בשלילה מצד יו"ר הכנסת. הראשונה, שאילתה שכותרתה: "גירוש התושבים במסאפר יטא". שאילתה זו התייחסה לגירוש של 1,300 תושבי שמונה כפרים לטובת שטח אש 918, בדרום הר חברון. 

עוד בקשה לשאילתה דחופה שהגישה ח"כ תומא סלימאן לשר הביטחון הייתה בנושא: "צו הגבלת תנועה". לדברי חברת הכנסת בשיחה עם "שקוף", השאילתה עסקה בצווי הגבלת תנועה נגד אזרחים ערבים, כמו איסור לצאת מחוץ לעיר שלהם בשעות מסוימות. ואולם, גם זו לא אושרה על ידי היו"ר אוחנה כדחופה. 

"סיכוי קלוש עד אפסי"

התופעה אינה ייחודית ליו"ר אוחנה. מבין 17 שאילתות דחופות שאישר יו"ר הכנסת הקודם לוי להפנות למשרד הביטחון, רק אחת אושרה לח"כ מהסיעות הערביות. אלא שבמקרה זה, מדובר היה בח"כ מהקואליציה: ח"כ סעיד אלחרומי (רע"ם). נושא השאילתה: "מיגון האוכלוסייה הבדואית בדרום". 

הדפוס הזה – של דחיית רוב מוחלט, אם לא כל, בקשה לשאילתה דחופה המופנית לשר הביטחון – משפיע על פעילות הח"כים מהסיעות הערביות. חלק מחברי הכנסת מחליטים מלכתחילה שלא להגיש בקשה לשאילתה דחופה בנושאים ביטחוניים, ובוחרים תחת זאת להגיש את השאילתה כרגילה או ישירה.

"מהניסיון שלי אין טעם להגיש שאילתות שיידחו על הסף", מודה ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) בשיחה עם "שקוף". "הנושאים הדחופים המעסיקים את האזרחים הערבים, מהעלייה בפשיעה, תעסוקה ועד היעדר תשתיות, לא מאושרים בשגרה, אז על אחת כמה וכמה במצב חירום". 

חלק מחברי הכנסת לא רק שלא מנסים להגיש שאילתות דחופות למשרד הביטחון אלא מוותרים על הגשת שאילתות דחופות בכלל, לאור העובדה שרוב הבקשות נוטות להידחות ממילא.

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הגיש בכנסת הנוכחית 36 שאילתות רגילות, ארבעה מתוכן למשרד הביטחון, אולם אף לא בקשה אחת לשאילתה דחופה. "אני לא טורח בכלל להגיש שאילתות דחופות כי הסיכוי ששאילתה כזאת תתקבל הוא קלוש עד אפסי", הוא אומר בשיחה עם "שקוף". "אני מעדיף לשלוח שאילתות רגילות וישירות וללחוץ על המשרדים השונים לקבלת תשובה בהקדם".

מיעוט כרוני

אף שחברי הכנסת מהאופוזיציה מבקשים לאשר יותר שאילתות דחופות, בהשוואה לחבריהם מהקואליציה, יו"ר הכנסת מקפיד שלא לאשר להם יותר בקשות. אולם מי שמופלות יותר מכולן הן הסיעות הערביות, המהוות "מיעוט כרוני" בפרלמנט הישראלי – קבוצת אוכלוסין המודרת באופן קבוע ממוקדי קבלת ההחלטות. 

הפעם היחידה בהיסטוריית מדינת ישראל בה לקחה מפלגה ערבית חלק בקואליציה הייתה בכנסת הקודמת, במסגרת "ממשלת השינוי" של בנט-גנץ, בה סיעת רע"ם חברה לקואליציה. 

בידי חברי כנסת המהווים "מיעוט כרוני" כלים מעטים לקידום האג'נדות של בוחריהם. כלי השאילתה הוא אחד המרכזיים שבהם. אישור שאילתות דחופות לחברי כנסת ערבים, אמורה להיות, על כן, בעדיפות עבור יו"ר כנסת שמעמד הכנסת וחבריו חשובים לו.