ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אוחנה מסרב לבקשות הח"כים הערבים לפנות לשר הביטחון בשאילתות דחופות

יו"ר הכנסת ממעט לאשר לח"כים מהקואליציה והאופוזיציה להפנות שאילתות דחופות למשרד הביטחון, אך מי שמודרים באופן קבוע הם הח"כים מהסיעות הערביות • למרות שכמעט 40% מהשאילתות הרגילות והדחופות, בכלל הנושאים, נשלחות מטעם הח"כים הערבים, רק 11% מהשאילתות הדחופות שזוכות לאישורו של אוחנה מגיעות מסיעות אלה • הפרלמטר של "שקוף"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, החודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) לא אישר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות להפנות ולו שאילתה דחופה אחת לשר הביטחון במהלך הכנסת ה-25. כך עולה מבדיקת הפרלמטר של "שקוף". 

מספר השאילתות הדחופות שאישר היו"ר להפנות למשרד הביטחון הוא, מלכתחילה, נמוך מאוד: חמש בלבד. זאת בהשוואה ל-17 שאילתות שאישר יו"ר הכנסת ה-24 מיקי לוי (יש עתיד) בפרק זמן מקביל. אלא שמתוך חמש השאילתות שאישר אוחנה, שלוש אושרו לח"כים מהקואליציה ואף לא אחת אושרה לח"כ מסיעה ערבית.

כלי השאילתה (רגילה, דחופה או ישירה) נועד לסייע לחברי הכנסת בפיקוח על עבודת משרדי הממשלה, באמצעות העמדת שאלות הנוגעות לנושאי האחריות של המשרדים ותוך חיוב משרדי הממשלה להשיב תוך פרק זמן מוגדר. 

עבור האופוזיציה בכלל, והסיעות הערביות בפרט, מדובר בכלי חיוני לבירור עובדות הנוגעות לעבודת הממשלה. לכן, בהשוואה לקואליציה, האופוזיציה משתמשת בכלי זה הרבה יותר. זאת, בין היתר, לאור העובדה שלחלק מחברי הקואליציה גישה ישירה – בלתי אמצעית – לשרים.

מבין חברי האופוזיציה, מי שמפנים את מספר השאילתות הרב ביותר למשרדי הממשלה הם חברי הכנסת מהסיעות הערביות. מתוך 587 השאילתות שהוגשו עד כה בכנסת ה-25 (רגילות ודחופות), חברי הכנסת מהסיעות הערביות הגישו 225 שאילתות – 38% מכלל השאילתות, ושיעור הגדול פי ארבעה ממספר חברי הכנסת שיש לסיעות אלה במשכן. כך עולה מבדיקת הפרלמטר.

ואולם, למרות מספר ההגשות הגבוה, מיעוט קטן מבין השאילתות שהגישו הסיעות הערביות היו דחופות – שאילתות המחייבות את אישורו של יו"ר הכנסת, העולות במליאה באותו שבוע בו אושרו (פירוט אודות ההבדלים בין סוגי השאילתות בבוקסה למטה). גם ביחס לכלל השאילתות הדחופות שאישר היו"ר אוחנה, 74, אחוז השאילתות שאושרו לסיעות הערביות היה נמוך – שמונה שאילתות בסך הכל המהוות 11% מכלל השאילתות הדחופות שאושרו. 

אתר הכנסת אינו מפרט כמה בקשות לשאילתות דחופות הוגשו ליו"ר הכנסת בסך הכל, ומטעם איזה סיעות. ועם זאת, העובדה שהח"כים מהסיעות הערביות מגישים שאילתות רבות כל כך (רגילות, דחופות וישירות), לצד העובדה כי יו"ר הכנסת אוחנה ממעט לאשר להן שאילתות דחופות, ובפרט כשמדובר בכאלה המופנות ישירות לשר הביטחון – מצביעה על דפוס בעייתי. 

בתגובה לפניית "שקוף" נמסר מלשכת יושב ראש הכנסת אוחנה כי "הסיעות הערביות בכנסת מהוות כ-8% מכלל סיעות הבית. מספר השאילתות שאושרו לחברי כנסת מטעמן מתוך כלל השאילתות שאושרו לכל חברי הכנסת עומד על 12% (9 מתוך 75 שאושרו עד היום) — משמע 4% מעל לייצוגם בכנסת. יו"ר הכנסת ישתדל להקפיד לאשר להם שאילתות ביחס דומה לחלקם בכנסת כדי להלום את עקרון היחסיות". 

המספרים בתשובתו של אוחנה מעט גבוהים יותר, וייתכן שהם מבוססים על מידע פנימי שלא עודכן עדיין במערכת שבאתר הכנסת. כך או כך מדובר באחוזים נמוכים.

לצד זאת, תגובתו של אוחנה לא לוקחת בחשבון את העובדה כי הח"כים מהסיעות הערביות מגישים משמעותית יותר שאילתות. לבסוף, אוחנה מתעלם מכך שבימים בהם הוא עצמו היה באופוזיציה, לסיעות האופוזיציה אושרו 60% מכלל השאילתות הדחופות ולקואליציה 40%.

סוגי השאילתות
שאילתה רגילה – קבלת תשובה במליאת הכנסת. לשר עומדים 21 ימים להשיב או להודיע על סירוב להשיב. כל ח"כ יכול להגיש 30 שאילתות במושב.
שאילתה דחופה – מתוך מכסת 30 השאילתות הרגילות אפשר להגיש שאילתה דחופה, המחייבת את אישורו של יו"ר הכנסת. שאילתה דחופה עולה במליאת הכנסת בשבוע בו אושרה, ועל השר להשיב עליה תוך יומיים. יו"ר הכנסת יכול לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע.
שאילתה ישירה – התשובה נמסרת ישירות לחבר הכנסת ובכתב. השר חייב להשיב עד 21 יום מהגשת השאילתה. בכל מושב מותר לח"כ להגיש 80 שאילתות ישירות.

כשאוחנה היה באופוזיציה

לפי תקנון הכנסת, מותר ליו"ר לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע. ועם זאת, בהשוואה לכנסת הקודמת, אוחנה נוטה לאשר אותן פחות.

בדיקת הפרלמטר מעלה כי בכנסת הקודמת אושרו 146 שאילתות דחופות – 19% ממספר השאילתות הרגילות והדחופות שהוגשו. לעומת זאת, בכנסת הנוכחית אושרה הגשת 74 שאילתות דחופות בלבד – 13% מממספר השאילתות הרגילות והדחופות שהוגשו. 

למרות שבכנסת הנוכחית, כמו בכנסת הקודמת, חברי האופוזיציה מגישים יותר שאילתות ביחס של 4 ל-1 מאשר חברי הקואליציה, יו"ר הכנסת אוחנה מאשר שאילתות דחופות של אנשי קואליציה מול אופוזיציה ביחס של 1:1. כלומר, העובדה שחברי האופוזיציה מגישים יותר שאילתות, כמו גם שעיקר עבודת הפיקוח על הממשלה אמורה להתבצע באופן טבעי על ידי חברי אופוזיציה, אינה מהווה עבור יו"ר הכנסת הנוכחי עילה לאשר להם יותר שאילתות דחופות. 

בכנסת הקודמת, בה כיהן אוחנה כחבר כנסת מטעם האופוזיציה, היחס במספר השאילתות שהוגשו (רגילות ודחופות) בין אופוזיציה לקואליציה היה דומה לנוכחי (1:4). ואולם, יו"ר הכנסת לשעבר לוי אישר שאילתות דחופות ביחס של 3:2 לטובת חברי הכנסת מהאופוזיציה – לא מספיק עדיין, אך יחס טוב משל אוחנה.

על מה התבססנו?
אתר הכנסת מנגיש לציבור מידע אודות השאילתות הרגילות והדחופות, שעליהן השרים צריכים לתת תשובה במליאת הכנסת. לצד זאת, השאילתות הישירות – המועברות ישירות מחבר הכנסת לשר, ואינן מקבלות מענה במליאה – אינן נגישות לציבור הרחב, ופרטיהן לא מפורסמים.
מערכת "שקוף" בדקה כמה שאילתות רגילות ודחופות הוגשו בכנסת ה-25, בין 29 בדצמבר 2022 עד 17 במרץ 2024. ההשוואה לכנסת ה-24 הייתה עבור התאריכים 23 במרץ 2021 עד 1 ביולי 2022.
נתונים אחרים שאינם נגישים לנו: מספר הבקשות לשאילתות דחופות שהגישו הח"כים ליו"ר, ומטעם איזה סיעות. רבות מהשאילתות שלא קיבלו אישור כדחופות, מוגשות לבסוף כרגילות.
לאור העובדה כי הנתונים המלאים על כלל השאילתות הדחופות שהוגשו ליו"ר הכנסת אינם גלויים, בטענתנו אנו נשענים על סבירות סטטיסטית נגזרת מהגשת כלל השאילתות.

דוגמאות מכאן ומכאן

איזה סוג שאילתות הפנו הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה לשר הביטחון יואב גלנט (הליכוד), ואיזה אישר היו"ר אוחנה כדחופות? כמה דוגמאות להמחשה:

ב-16 בינואר 2023 אושר לח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) להגיש שאילתה דחופה לשר הביטחון בנושא: "סכנת השמדה למזבח יהושע בהר עיבל שבשומרון". סון הר-מלך ביקשה לדעת מה בכוונת שר הביטחון לעשות לאור "תוכנית של הרשות הפלסטינית לבנייה של עשרות מגרשים על מרבית שטח מזבח יהושע בהר עיבל". 

ב-28 ביוני 2023 אושרה שאילתה דחופה של ח"כ ארז מלול (הליכוד) בנושא: "הסרטון הפוגעני של חיילי צה"ל". מלול התייחס לסרטון של חיילים בג'נין שבו הם נצפים אומרים בערבית: "שלום לתושבי ג'נין, אלוהים עומד לצד פלסטין. שישראל תלך לעזאזל, יאללה לתת בראש". 

ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

לעומת זאת, שתי בקשות לשאילתות דחופות שהפנתה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) לגלנט נענו בשלילה מצד יו"ר הכנסת. הראשונה, שאילתה שכותרתה: "גירוש התושבים במסאפר יטא". שאילתה זו התייחסה לגירוש של 1,300 תושבי שמונה כפרים לטובת שטח אש 918, בדרום הר חברון. 

עוד בקשה לשאילתה דחופה שהגישה ח"כ תומא סלימאן לשר הביטחון הייתה בנושא: "צו הגבלת תנועה". לדברי חברת הכנסת בשיחה עם "שקוף", השאילתה עסקה בצווי הגבלת תנועה נגד אזרחים ערבים, כמו איסור לצאת מחוץ לעיר שלהם בשעות מסוימות. ואולם, גם זו לא אושרה על ידי היו"ר אוחנה כדחופה. 

"סיכוי קלוש עד אפסי"

התופעה אינה ייחודית ליו"ר אוחנה. מבין 17 שאילתות דחופות שאישר יו"ר הכנסת הקודם לוי להפנות למשרד הביטחון, רק אחת אושרה לח"כ מהסיעות הערביות. אלא שבמקרה זה, מדובר היה בח"כ מהקואליציה: ח"כ סעיד אלחרומי (רע"ם). נושא השאילתה: "מיגון האוכלוסייה הבדואית בדרום". 

הדפוס הזה – של דחיית רוב מוחלט, אם לא כל, בקשה לשאילתה דחופה המופנית לשר הביטחון – משפיע על פעילות הח"כים מהסיעות הערביות. חלק מחברי הכנסת מחליטים מלכתחילה שלא להגיש בקשה לשאילתה דחופה בנושאים ביטחוניים, ובוחרים תחת זאת להגיש את השאילתה כרגילה או ישירה.

ח"כ אחמד טיבי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"מהניסיון שלי אין טעם להגיש שאילתות שיידחו על הסף", מודה ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) בשיחה עם "שקוף". "הנושאים הדחופים המעסיקים את האזרחים הערבים, מהעלייה בפשיעה, תעסוקה ועד היעדר תשתיות, לא מאושרים בשגרה, אז על אחת כמה וכמה במצב חירום". 

חלק מחברי הכנסת לא רק שלא מנסים להגיש שאילתות דחופות למשרד הביטחון אלא מוותרים על הגשת שאילתות דחופות בכלל, לאור העובדה שרוב הבקשות נוטות להידחות ממילא.

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הגיש בכנסת הנוכחית 36 שאילתות רגילות, ארבעה מתוכן למשרד הביטחון, אולם אף לא בקשה אחת לשאילתה דחופה. "אני לא טורח בכלל להגיש שאילתות דחופות כי הסיכוי ששאילתה כזאת תתקבל הוא קלוש עד אפסי", הוא אומר בשיחה עם "שקוף". "אני מעדיף לשלוח שאילתות רגילות וישירות וללחוץ על המשרדים השונים לקבלת תשובה בהקדם".

מיעוט כרוני

אף שחברי הכנסת מהאופוזיציה מבקשים לאשר יותר שאילתות דחופות, בהשוואה לחבריהם מהקואליציה, יו"ר הכנסת מקפיד שלא לאשר להם יותר בקשות. אולם מי שמופלות יותר מכולן הן הסיעות הערביות, המהוות "מיעוט כרוני" בפרלמנט הישראלי – קבוצת אוכלוסין המודרת באופן קבוע ממוקדי קבלת ההחלטות. 

כמה שאילתות הגישו הסיעות השונות בין 16 באוקטובר 2023 עד 16 בינואר 2024 (מתוך פרלמטר קודם)

הפעם היחידה בהיסטוריית מדינת ישראל בה לקחה מפלגה ערבית חלק בקואליציה הייתה בכנסת הקודמת, במסגרת "ממשלת השינוי" של בנט-גנץ, בה סיעת רע"ם חברה לקואליציה. 

בידי חברי כנסת המהווים "מיעוט כרוני" כלים מעטים לקידום האג'נדות של בוחריהם. כלי השאילתה הוא אחד המרכזיים שבהם. אישור שאילתות דחופות לחברי כנסת ערבים, אמורה להיות, על כן, בעדיפות עבור יו"ר כנסת שמעמד הכנסת וחבריו חשובים לו. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

2 תגובות

  1. וכהרגלי בשבוע האחרון
    עבור השיחרר של כל החטופים לסיים את המלחמה!
    להסיג את צה"ל. מהרצועה.
    אפשר להוסיף חמאסניקים אסורים במידה.

    ההצעה הזאת צריכה להיות פומבית!! ומפורשת. לכל העולם ובמיוחד לתושבי עזה❗

    להשמיד את החמאס גם כאשר נכבוש את רפיח יקח שנים במיקרה הטוב. כפי שמתברר בצפון עזה. וכפי שהבריטים לא הצליחו להשמיד את ה-IRA במשך עשרות שנים של שליטה בצפון אירלנד למרות אוכלוסיה שחלקה אהד את הבריטים. הנכסים של החמאס שנשמיד בחאן יונס יוכלו להיבנות מחדש תוך שנים ספורות, ואין עדיין באופק שום גוף שיחליף את החמאס מלבד צה"ל.
    צה"ל זה שליטה בעזה ופעולות טרור וגרילה ודם של חיילים. במצב הזה אין טעם להמשיך את המלחמה מלבד עבור החטופים.
    לכן סיום המלחמה תמורת כל החטופים זאת עסקה סבירה. אם החמאס חוזר למצב של לפני טבח סוכות כאשר חצי עזה הרוסה ועשרות אלפי פלסטינים מתים זה בהחלט ניצחון ישראלי.
    אם החמאס יסרב אז לפחות בעיניי העולם הוא מקבל במקומנו את תפקיד האיש הרע.
    בכל מקרה מדוע שיחתום על עסקה שכוללת הבטחה שהמלחמה תימשך עד חיסול החמאס? מה הרווח שלו?
    שחרור כל החטופות והחטופים קודם לחיסול החמאס שלא יקרה בשנים הקרובות.

  2. מדגים שוב את הדעה של הליכוד של היום על דמוקרטיה. זהה למפלגות אחדות במאה שעברה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.