עתירה: בן-גביר עובר על החוק, מסתיר התכתבויות עם שוטרים בוואטסאפ

השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר וראש המטה שלו, חנמאל דורפמן, מסרבים למסור מידע על התכתבויות וואטסאפ שקיימו – לכאורה בניגוד לחוק – עם שוטרים ומפקדים במשטרת ישראל, תוך עקיפת המפכ"ל. בעתירה שהוגשה היום (15.8) בית-המשפט נדרש לחייב את המשרד למסור את המידע חרף סירובם. לטענת מגיש העתירה, עורך-הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, המשרד מחויב לתעד את ההתכתבויות ולמסור אותן גם אם הן מתבצעות באמצעות המכשירים האישיים של השר וראש המטה.

הרקע לעתירה הוא שורה של עדויות על התערבויות חריגות ובלתי חוקיות לכאורה של בן-גביר בעבודה השוטפת של משטרת ישראל, כחלק מניסיון מתמשך להכפיף את הארגון למנגנון הפוליטי של השר. אחת העדויות היא על המפכ"ל לשעבר, קובי שבתאי, שחשף כי בן-גביר הורה לקצינים בכירים למנוע אבטחה על שיירות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, בניגוד למדיניות הממשלתית הרשמית.

בחודש אפריל השנה הגיש עו"ד בן-מאיר בקשת חופש מידע שבה דרש מהמשרד לביטחון לאומי למסור מידע בסיסי על התכתבויות שקיימו השר בן-גביר וראש המטה דורפמן עם שוטרים מאז הקמת ממשלת נתניהו השישית ב-29 בדצמבר 2022. בן-מאיר ביקש לקבל את שמות השוטרים שעמם התכתבו בן-גביר ודורפמן ואת המועדים שבהם בוצעו ההתכתבויות – למעט ההתכתבויות עם המפכ"ל שבתאי. "יובהר: איני מבקש לקבל כל מידע על תוכן ההודעות", ציין.

במשרד לביטחון לאומי לא השיבו לפניה במשך ארבעה חודשים, ואז דחו את הבקשה באופן גורף. הנימוק: ההתכתבויות הן "מידע אישי" של בן-גביר ודורפמן, וכלל אינן נמצאות בחזקתו של המשרד.

תשובתה של גלית צוברי, הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד לביטחון לאומי, ניתנה רק לאחר שעו"ד בן-מאיר עתר לבית-המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לחייב את המשרד לציית לחוק ולהשיב לבקשת חופש המידע. בעתירה שהוגשה היום נדרש בית-המשפט לחייב את בן-גביר ודורפמן למסור את המידע חרף סירובם. לטענת עו"ד בן-מאיר, המשרד מחויב לתעד את ההתכתבויות ולמסור אותן גם אם הן מתבצעות באמצעות המכשירים הפרטיים של השר וראש המטה.

משטרת בן-גביר

הבחישה העמוקה של בן-גביר בעבודת המשטרה תוארה בתחקיר שפִרסם בחודש יוני כתב "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר. אחד הגילויים המרכזיים בתחקיר הוא שהשר מתעקש לקיים ראיונות קבלה עם קצינים בכירים וזוטרים שמועמדים לקידום ודורש מהם לשרת אותו, לכאורה בניגוד לחוק. "איך תיישם את המדיניות שלי?", נשאל קצין בכיר אחד במקרה שתואר בתחקיר. "זה ניסיון שלו להראות לכל הקצינים במשטרה מי באמת המפכ"ל ומי הבוס", הסביר איש משטרה אנונימי ששוחח עם "הארץ".

תחקיר "הארץ" תיאר התערבות של השר בן-גביר גם בראיונות קבלה עם קצינים בכירים וזוטרים

הפרת החוק אינה זרה לבן-גביר: הרקורד שלו כפעיל ימין קיצוני כולל הרשעה בשלל עבירות, כולל תמיכה בארגון טרור, "כך", שאליו גם השתייך כחבר. בנוסף, גליון עבירות התנועה שלו כולל עשרות עבירות שתועדו. בן-גביר המשיך להפר את החוק גם אחרי שמונה לשר האחראי על המשטרה. בחודש מרץ 2023, על רקע המחאה נגד ההפיכה המשטרית, הורה בג"ץ לבן-גביר להפסיק לתת הנחיות למשטרה בנוגע לפיזור הפגנות. בן-גביר לא ציית להוראה, ובינואר 2024 הוציא בג"ץ צו ביניים שקבע שוב שמדובר בהתנהלות אסורה.

לעתירה של עו"ד בן-מאיר צורף מכתב רשמי ששלח המפכ"ל לשעבר שבתאי ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. המכתב נשלח בחודש מאי השנה ונחשף בחדשות 13 בחודש יוני. שבתאי מתאר בו שלושה מקרים בוטים שבהם ניסה השר בן-גביר לכפות את מדיניותו בעניינים מבצעיים. בן-גביר הגיב לפרסום המכתב וטען ששבתאי משקר, אך לא הכחיש את העובדות הבסיסיות.

בשני מקרים שמוזכרים במכתב ניסה בן-גביר למנוע אבטחה משטרתית משיירות סיוע הומניטרי שעשו את דרכן משטח ישראל לרצועת עזה. במקרה שאירע בינואר גילה שבתאי שבן-גביר קיים שיחת ועידה בנושא עם ניצב אבשלום פלד ועם מפקד מחוז הדרום אמיר כהן. פלד, שמכהן כיום כמפכ"ל זמני, היה המועמד של בן-גביר להחלפת שבתאי אך נאלץ להסיר את מועמדותו על רקע תיק עבירות בנייה שנפתח לו וקשריו עם ראש מועצה שהורשע בלקיחת שוחד.

לדברי המפכ"ל, בן-גביר עקף אותו בניסיון למנוע אבטחה משטרתית על שיירות הסיוע ההומניטרי. כשמחה על כך נענה באיום

לדברי שבתאי, כשמחה על עקיפתו בפני בן-גביר הוא נענה באיום. "בשיחתי עם השר לביטחון לאומי, נאמר לי על-ידי השר כי המשימה היא משימה שבתחום אחריות צה"ל ולא משטרת ישראל. הבהרתי לשר כי מדובר במשימה של משטרת ישראל, והשר מחה בפני והבהיר כי יהיו לכך השלכות", נטען במכתב.

התקרית השנייה אירעה בחודש מאי. "בעת נסיעה של השר לאזור שדרות הבחין השר ככל הנראה בכוחות משטרה המאבטחים את השיירות. השר ניגש לשוטרים ולקצינים בשטח והבהיר להם את התנגדותו לפעילות זו", כתב שבתאי ליועמ"שית.

בתקרית אחרת שאירעה בחודש מאי כוח משטרתי פיזר באלימות מאות חרדים שפרצו לקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון לרגל ל"ג בעומר אף שהאזור הוכרז כשטח צבאי סגור מחשש להפגזות. "מאמצעי התקשורת התברר לי כי השר שוחח עם מפקד מחוז צפון ועם מפקד מג"ב וסיכם עם מפקד מג"ב על 'השעיית' חלק מהשוטרים המעורבים. שיחה זו התייחסה כאמור להתנהלות המשטרה באירוע קונקרטי, ישירות מול המפקדים וללא תיאום איתי וללא ידיעתי", כתב שבתאי.

"בשולי הדברים אציין כי הן לשר והן למפקד מג"ב אין סמכות להשעות את השוטרים, ודאי בטרם בירור האירוע, ועל כן בתיאום עם מפקד מג"ב הנחיתי כי השוטרים לא יושעו אלא יורחקו מפעילות מבצעית עד לקיום בירור בנושא", הוסיף.

לדברי עו"ד בן-מאיר, העדויות על התנהלות השר בן-גביר, יחד עם ההוראה המפורשת של בג"ץ, מחדדות את העניין הציבורי שיש בחשיפת המידע על ההתכתבויות שלו ושל ראש מטהו עם שוטרים. "ככל שהשר וראש המטה שלו יצרו קשר ישיר עם קצינים במשטרת ישראל שלא באמצעות מפכ"ל המשטרה, הרי שהם פעלו בחריגה מהותית מהסמכות שיש להם ובניגוד לעקרון חוקיות המינהל, ותוך הפרת הוראות החוק והפרת צו של בית-המשפט העליון", כתב בן-מאיר בעתירה.

"מועדי ונמעני ה'שיחות' דרך התכתבות במסרים מיידיים הם בגדר מידע ציבורי, ללא קשר למקום הפיזי שבו הן נשמרות, ויש חובה למסור לעותר את המידע לגביהן. השיחות אינן שיחות של שני אנשים פרטיים אלא שיחות של שר לביטחון לאומי עם משרתים במשטרת ישראל. שניהם עובדי ציבור, ועל שניהם חלות הוראות החוק וחוק חופש המידע. במיוחד יפים הדברים נוכח שאם אכן התקיימו שיחות כאמור, עצם עריכתן מהווה הפרה של החוק ופעולה של השר לביטחון לאומי בחריגה מסמכות".

תגובותיהם של בן-גביר, דורפמן והמשרד לביטחון לאומי טרם הוגשו לבית-המשפט.