ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

 "טוב מאוחר מלעולם לא": יוקם פורום זיהום אוויר משותף למשרדי הבריאות והגנת הסביבה

בניגוד למתבקש, במשך שנים המשרדים לא עבדו בשיתוף פעולה באיסוף נתונים רלוונטיים, ניתוח מידע ופניות, וקבלת החלטות מדיניות בצורה מתואמת. כעת יוקם גוף שידון באופן הטיפול בזיהום שגובה מחירים בריאותיים וכלכליים גבוהים. פעילי סביבה ומומחים בתחום בירכו על המהלך

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בתי הזיקוק בחיפה (צילום: שיר טורם)

משרד הבריאות מוביל פורום ייחודי מסוגו שידון בסוגיות של זיהום אוויר בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. אחרי שנים שבהן לא היה קשר רשמי בין המשרדים בנושא זיהום אוויר, למעט אירועים ספציפים – כעת המשרדים ממסדים זרוע משותפת שתפעל לטובת בריאות הציבור. 

דוח של ארגון הבריאות העולמי מהשנים האחרונות קבע שבישראל יש פי ארבעה חלקיקים נשימים עדינים מעל ההמלצה. אפשר לטעון כי מדובר בגרגירי אבק, סחף רוחות ממדבר סהרה, אלא שתחנות הניטור ברחבי הארץ מציירות תמונה אחרת. תושבים רבים שמתגוררים ליד תעשיות מזהמות ומתקנים מזהמים סובלים מחלקיקים שנכנסים למערכת הנשימה והדם ופוגעים בבריאות. רק בשבוע שעבר פורסם מחקר משותף למשרד הבריאות והגנת הסביבה  שקובע כי קיים קשר בין חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים במהלך ההיריון לבעיות בהתפתחות העובר והלידה, כמו משקל נמוך ומומים.

לזיהום יש מחיר, לא רק בתחלואה, אלא גם עלויות למשק. דוח מרשם הפליטות האחרון של המשרד להגנת הסביבה קבע כי עלות הזיהום של התעשיות בישראל, ללא גזי חממה, מגיע לסכום דימיוני של כמעט 5.5 מיליארד שקל בשנה למשק (5,442,445,975). פרופ' ניר בקר, חוקר מהמכללה האקדמית תל-חי, בדק ומצא כי העלויות למשק של הזיהום במפרץ חיפה, בשל תחלואה ותמותה עודפת, נאמדות בכ-1.36 מיליארד שקלים לשנה ולפי נתוני ה-OECD,  בשנת 2019 לבדה מתו בישראל כ-2,400 בני אדם בגלל זיהום אוויר. לשם ההשוואה, באותה השנה נהרגו בתאונות דרכים במדינה 355 בני אדם.

פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה מהמכללה האקדמית סמי שמעון, אמר כי "בעוד שהקשר בין איכות הסביבה ובריאות הציבור ידוע וברור – משרדי הבריאות והגנת הסביבה לא שילבו עד כה כוחות במאמץ להפחית את הזיהום ואת השלכותיו". לדבריו, פורום מומחים משני המשרדים יכול להוביל ללמידה משותפת, לדיוק והידוק הרגולציה בתחום ועוד, ובסופו של דבר להציל חיים. "על כך אומרים טוב מאוחר מאשר לעולם לא".

בין 20 התעשיות המזהמות בארץ (תעשיות שאינן קשורות תחבורה) לפני מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, אפשר למצוא את תחנות הכוח הגדולות, בתי הזיקוק שבחיפה, מפעלי ים המלח, רותם אמפרט ומפעל "נשר" שברמלה. בשנים האחרונות פרסמנו שורה של כתבות ותחקירים שעוסקות בתעשיות אלה ובהעדר הקשר שבין שני המשרדים. כך למשל, במשרד הבריאות עוסקים כבר שנתיים בבדיקה בריאותית בסביבת מפעל "נשר" שברמלה, אולם במשרד להגנת הסביבה לא הכירו את הממצאים הראשונים של המחקר

המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה לשעבר, ד"ר סיניה נתניהו, שמנהלת כיום את התכנית להערכת השפעות סביבה ובריאות בארגון הבריאות העולמי באירופה, ציינה כי "פורומים לקידום נושאי סביבה ובריאות על בסיס עובדתי ומדעי יכולים לקדם משמעותית הסכמות ופעולות חוצות מגזרים כאשר הם מורכבים מקשת בעלי העניין שתורמים לאיסוף הנתונים וניתוח המידע. פורומים דומים קיימים במדינות כמו צרפת ובלגיה". 

לדבריה, ארגון הבריאות העולמי – אזור אירופה מקדם במשך 35 שנים תהליך אירופי לסביבה ובריאות עם 53 מדינות אזור אירופה של הארגון במטרה לעודד שיתופי פעולה מסוג זה. "כ-24% בממוצע גלובלי של תמותה בטרם עת שיכולה להימנע משויכת לחשיפה סביבתית", אמרה. "מכאן שאין דרך אחרת אלא ליצור פלטפורמות לתאום, שיתוף פעולה, תקשורת רציפה ובניית יכולות מקצועיות על מנת למנוע תמותה וחולי הקשורים בחשיפה סביבתית". 

בשנת 2016 בעקבות החלטת ממשלה, המשרד להגנת הסביבה הגיש טיוטת תוכנית לאומית לבריאות וסביבה. אלא שהתוכנית טרם יצאה אל הפועל. "הדבר נכון גם לתחומים נוספים כמו איכות מים, חשיפה לכימיקלים, שינוי אקלים וכולי, נושאים אשר כבר נתנו עליהם את הדעת בטיוטת התכנית הלאומית לבריאות ובסביבה בעקבות החלטת הממשלה בנושא", סיפרה. "פורומים לשיתוף פעולה יכולים גם לבחון קידום ניתוח היבטים בריאותיים בהערכת השפעה סביבתית באופן שיכול להציע פעולות על מנת למנוע תחלואה ותמותה בפרויקטים ותכנון עתידיים".

במשרד הבריאות אישרו את הפרטים: "פורום אויר נקי הוא פורום שמוקם בימים אלו, ביוזמת משרד הבריאות, במטרה להסדיר את הצורך בקבלת החלטות המבוססות על מידע של אנשי מקצוע ממשרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרדים נוספים רלוונטיים. מטרת הפורום היא הבניית שיתוף הפעולה בנושא, איסוף נתונים רלוונטיים, ניתוח נתונים ופניות, וקבלת החלטות מדיניות בצורה מתואמת".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. בהמשך לפרסום של מרכז מחקר
    ומידע של הכנסת לגבי חשיפת חריגות חמורות בפליטת dioxins&pcb ממתקני בז"ן ממפרץ חיפה
    ודוחות של מבקר המדינה בנושא הרעלת המים ושרשרת המזון

    חשוב לציין כי dioxin&pcb הם חומרים רעילים ומסרטנים ברמת חשיפה ארצית ppt

    כיום חשוב יותר מתמיד ללחוץ על משרד הבריאות ומשרד הגנ"ס לפרסם מכרזים וקול קורא לניטור dioxin&pcb במזון סביבה נוזלי גוף

    חשוב לציין כי מעבדות מחקר וחברות מסחריות בארץ מחכות למכרזים וקול קורא בתחום ניטור dioxin&pcb

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,845 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!