דוח משרד הבריאות מדאיג את תושבי סביבת "נשר": "המספרים מאששים את מה שהרגשנו"

תושבי רמלה והסביבה סערו השבוע בעקבות ממצאים חדשים של משרד הבריאות הנוגעים לאוכלוסיה שבקרבת מפעל "נשר". מדובר בדוח שבחן סוגים שונים של תחלואה בקרב התושבים באזור. עיקר הממצאים, אותם חשפנו לראשונה ב"שקוף", מתארים שיעור גבוה של אשפוזים בשל תחלואה נשימתית מדרום למפעל, לשם על פי רוב נושבת הרוח.

"המידע הרשמי על תחלואת התושבים מגיע בעיכוב אדיר ומאשש את ההרגשה של רבים מאיתנו", אמר ל"שקוף" בני רגיל, תושב קיבוץ גזר וממובילי פורום תושבים למען אוויר נקי. "אנו מחכים לפעולה משמעותית מצד הרגולטורים שתמגר את הזיהום האדיר מ'נשר' לרמות מקובלות בעולם המפותח ותתן לנו אופק של חיים נורמליים יותר בצל המפעל הכי מזהם בישראל".

פרופ' חיים כהן, פעיל סביבתי, כימאי ותושב בית חשמונאי, קורא כבר 20 שנה לרשויות לערוך סקר מקיף בתחלואה בדרכי הנשימה ובמיוחד בילדים. "אני מכיר את מפעל 'נשר' בשל עבודתי כחוקר בנושאים קשורים לזיהום אוויר ושימושי אפר תוצרי שריפה, וכן את תהליך ייצור המלט שבו שכולל סיכונים סביבתיים", אמר. "ברור כי הנזק לילדים בגיל הרך יהיה גבוה יותר משמעותית מאשר למבוגרים, זאת כיוון שילדי הגיל הרך רגישים הרבה יותר והריאות נמצאות בשלבי התפתחות וזה דיני נפשות".

לדבריו, רק סקר אפידמיולוגי "בנושא שכיחות מחלות דרכי הנשימה בגיל הרך יאמת את הנזק האפשרי שקיים לילדי הגיל הרך. כל זמן שלא בוצע סקר כזה אין שום בטחון שהמפעל לא גורם נזקים בריאותיים משמעותיים לתושבים". עוד הוסיף כי "המפעל נמצא באיזור אורבני של כמה רשויות. הזיהום שנפלט באוויר נישא עם הרוח בעיקר לכיוון יישובי המועצה האזורית גזר הדרומיים אבל גם לאחרים, לכן הצפי הוא שהנזק הבריאותי יהיה בעיקר לתושבים אלו".

"לתושבי גזר מגיע לנשום אוויר נקי", אמרה יו"ר ועדת איכות הסביבה של המועצה, רונית ויתקון ברקאי לאור חשיפת הדוח. "הממצאים שהעביר משרד הבריאות נותנים תמונה חלקית מאוד ועם זאת מספיק מדאיגים ומחייבים המשך בדיקה מעמיקה יותר של מצב התחלואה בסביבת המפעל. נמשיך לפעול כוועדה ובמועצה מול כל הגורמים להבטחת בריאותנו".

"הנתונים קשים", אמרו בזעם פרננדו אריאל פרננדז וחזי משה, תושבי רמלה ומראשוני המאבק נגד זיהום האוויר בעיר. "אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ואנחנו מצפים מהרשויות לא להוריד את הרגל מהגז, לקחת אחריות על הנזק הבריאותי שנעשה בעיר שלנו ובסביבה במשך השנים ולהמשיך את הבדיקה עד סופה ולמצוא את המקור הוודאי לתחלואה", אמרו. לטענתם, שנים ארוכות שהם מתמודדים כמעט לבד עם המלחמה בזיהום ורק לאחרונה הם מתחילים לראות ולהרגיש מעט אופטימיות. "המודעות הציבור גדלה, התקשורת התגייסה והצטרפו אלינו פעילי סביבה ופעילים חברתיים". 

במשך שנתיים משרד הבריאות עבד על הדוח ואמור היה לדווח על ממצאיו לוועדת הפנים והגנת הסביבה, כפי שדרש יו"ר הוועדה בשעתו, ח"כ וליד טאהא (רע"ם), במהלך דיון בכנסת על מפעל "נשר". אלא שהממצאים נחשפו לציבור רק בעקבות פניית "שקוף", ואם לא די בזה, לאחר פרסום הכתבה התברר כי במשרד הבריאות העבירו את הדוח לאחרונה לח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בלבד במענה לשאילתא שהגיש ואיש לא טרח לעדכן את הציבור או הוועדה. 

"נשר הוא מפעל מזהם עם שורה ארוכה של חריגות ולהן השלכות ישירות על בריאות הציבור", אמר ח"כ להב הרצנו המכהן גם כיו"ר השדולה הסביבתית בכנסת. לאחר חשיפת "שקוף", הוא העביר את הנתונים המלאים לתושבים. "על הממשלה לוודא שהמפעל לא חורג מרמות הזיהום המותרות ופועל בשקיפות אל מול תושבי האזור", אמר. "אמשיך לפקח בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותי על פעילות המפעלים למען שמירה על בריאות הציבור ומשאבי הטבע". 

גם במשרד להגנת הסביבה לא הכירו את המסמך. "המשרד להגנת הסביבה פנה בשבוע שעבר למשרד הבריאות לבירור הנושא ולקבלת הדוח", אמרו. "ככל שיתקבל העתק מדוח זה, הוא ייבחן על ידי הצוות המקצועי של המשרד".

הנתונים המלאים נחשפים

מהממצאים העיקריים של הדוח עולה פער בין אשפוזים בשל תחלואה נשימתית בין היישובים שמדרום ל"נשר" לישובים שמצפון ל"נשר" בין השנים 2017 ו-2021. "קיימת מגמה שבה ישנו שיעור אשפוזים עבור תחלואה נשימתית גבוה יותר ביישובים הממוקמים דרומית לכיוון הרוח", הבהירו בדוח והתייחסו לישובים באר יעקב, בית חשמונאי, גמזו, יד רמב"ם, ישרש, כפר שמואל, מצליח, נען, סתרייה ועזריה. "אותה מגמת ממצאים לגבי יישובים גדולים הסמוכים למפעל נשר", כתבו על רמלה ולוד. "שיעורי ממוצע אשפוז עקב תחלואה נשימתית הם גבוהים לעומת שיעורי ממוצע של היישובים הצפוניים". 

לקריאת הדוח המלא של משרד הבריאות:

על הדוח חתומה בשם צוות העבודה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. "מפעל נשר ממוקם בסמיכות ליישובים קטנים וגדולים", הסבירה במסמך. "מתוך נתוני המשרד להגנת הסביבה ידוע כי הרוח נושבת בעיקר לכיוון דרום, ולכן סביר להניח שזיהום אוויר רב יותר נישא לכיוון דרומי ביחס למפעל נשר". עוד הבהירה כי במשרד הם בחנו את הפוטנציאל לחשיפה והשפעות בריאותיות באוכלוסיה שמתגוררת בסמוך למפעל, מתוך בין היתר נתוני המשרד להגנת הסביבה, פירוט התהליכים במפעל והיקף הפעילות ונתוני הניטור הזמינים. 

לשיטתם "ברור כי קיים סיכוי לחשיפת האוכלוסייה לחומרים העלולים לגרום לתחלואה עקב פעילות המפעל". עוד כתבו כי "על סמך נתונים אלו, ישנו פוטנציאל לפגיעה בבריאות התושבים אשר מערבת מערכות הגוף שונות לרבות, מערכת הנשימה, המערכת החיסונית, ההורמונלית, המערכת הלבבית וכלי הדם, מערכת העצבים, וכן תחלואה בסרטן ופגיעה בהתפתחות העובר, ילדים ובני נוער".

למרות התוצאות ומסגור הבדיקה, משרד הבריאות לא קבע באופן חד משמעי את הסיבה להיקף התחלואה, ואף הוסיף מגבלות שהקשו על הבדיקה ועלולות להשפיע על תוצאותיה: כך למשל, חלק מהיישובים קטנים מדי בשביל דגימה סטטיסטית. עוד כתבו כי חלק מהנתונים מאוד ישנים, "ואינם מעודכנים לתקופה האחרונה". במשרד אף הבהירו כי אין ברשותם מידע קריטי כמו הרגלי עישון ותזונה, נטיות גנטיות למחלה מסוימת או חשיפה במקום העבודה שעלולים להשפיע על התוצאות. 

גם בשנת 2020 נמדדו פערים, אולם הם היו מצומצמים בהשוואה לשנים אחרות וכן יש לזכור כי מדובר בשנת הקורונה שבה הציבור עטה מסיכות והסתגר בבתים.

אלא שלצד הנתונים הדרמטיים, קיים גם קושי גדול בהמשך הבדיקה. במשרד הבריאות לא הצליחו להפיק מידע ברור הנוגע לתמותת ילדים עד גיל ארבע ועד גיל 19, בשנים 2019-2020 "מתוך מידע הקיים במשרד הבריאות מעלים כי לא ניתן להסיק מסקנות לגבי הבדלים ביישובים הדרומיים לעומת הצפוניים מכיוון שהחישוב מבוסס על מספר מאוד קטן של מקרים בשני האזורים".

קושי נוסף עסק בקשר שבין זיהום שאופייני למפעל ולאוטיזם וזאת כי לטענתם ביטוח לאומי לא מעביר נתונים על היישובים הקטנים בשל סודיות רפואית, אלא מספר כללי ממנו לא ניתן לייצר השוואה ביחס ליישובים בצידו השני של המפעל. עוד ציינו כי טרם התקבלו נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע ללידות וכן כי בימים אלה משרד הבריאות "נמצא בשלבי סיכום של נתוני תמותה בכלל האוכלוסייה. לאחר סיום עיבוד הממצאים נשלים דיווח בדוח", כתבו.