גם מתקפת טילים לא תעצור את ממשלת נתניהו מקידום פינוק נוסף לערוץ 14

מתקפת הטילים המתוכננת על ישראל, המלחמה בגבול הדרומי והצפוני ואפילו היציאה לפגרה, לא עוצרות את קואליציית נתניהו מהמירוץ לאישור "חוק השוחד הקטן" שעתיד לעלות מחר (כלומר, היום אחרי חצות) להצבעה במליאה ולהעניק הטבות נוספות לערוץ 14.

לפני שבועיים העבירה הקואליציה את "חוק השוחד הגדול" (תיקון מס' 49 לחוק הרשות השנייה), המאריך את הפטור שניתן לערוץ 14 כבר ב-2018 מהחובות הרגולטוריות המוטלות על מתחריו, הטבה מצטברת בסך של עשרות מיליוני שקלים.

פעולה אפקטיבית של האופוזיציה עיכבה את אישור "חוק השוחד הקטן" (תיקון מס' 7 לחוק הפצת שידורים), שעתיד להעניק לערוץ 14 פטור מתשלום להפצה בעידן פלוס (כ-2 מיליון שקל בשנה), מחילת החוב שהצטבר כששידר בערוץ בלי לשלם (כמיליון שקל) ופטור מחובת הפצה של השידור החי לפלטפורמות חיצוניות (הטבה שיכולה להגיע למיליוני שקלים בשנה, בהתאם להסכמים עם הפלטפורמות).

אלא שבממשלת נתניהו לא הסכימו לדחות את החקיקה למושב הכנסת הבא ומתכוונים להשלים את החקיקה למרות היציאה לפגרה, ולמרות הנוהג כי במהלך פגרה חוקים עולים להצבעה רק בהסכמה של האופוזיציה.

את הבהילות של ממשלת נתניהו להשלים את החקיקה אפשר להסביר בקלות: ערוץ 14 מתפקד בפועל כערוץ תעמולה ממשלתי ושופר של דף המסרים של רה"מ בנימין נתניהו. הוא צמח למעמדו הנוכחי, כמתחרה על המקום השני בטבלת הרייטינג, אחרי שנים של הטבות מצד ממשלות נתניהו.

כדי להתנער מהביקורת על כך שמדובר במתת ותמורה, ניתנו חלק מההטבות בחוק הנוכחי גם לערוצים אחרים, אולם אז נוצר הצורך לממן את מתן השירות הממשלתי בחינם. כורח זה הוא למעשה המטרה המוכחשת הנוספת של החוק: פגיעה בתאגיד השידור, שהעלויות העודפות יועמסו עליו.

חיסול השידור הציבורי הוא המטרה המוצהרת של שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) מאז נכנס לתפקידו בשנה שעברה. העברת החוק שישית את התשלום של הערוצים לעידן פלוס על התאגיד, יהיה תקדים מבחינת קרעי והפעם הראשונה בה יצליח לשלוח את ידו לתקציב שאמור להיות נעול מפני השפעה פוליטית.

בכך מגלם "חוק השוחד הקטן" את האסטרטגיה הכפולה של נתניהו במלחמתו בתקשורת החופשית: עידוד פלטפורמות תעמולה באמצעות כוחו השלטוני והחלשת כלי תקשורת שאינם תלויים בו.

בימין-הממלכתי עדיין חושבים

"חוק השוחד הקטן" עתיד לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת החל מהיום אחרי חצות. החוק, בשמו המלא "הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7) (הוראות לעניין דמי הפצה)", הוגש על-ידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד). זאת בהתאם לנוהג בממשלת נתניהו השישית לקדם נושאים שנויים במחלוקת באמצעות הצעות חוק פרטיות, על מנת להימנע מחובות שונות הכרוכות בהצעה ממשלתית. בפועל, מי שמלווה ומקדם את החוק הוא השר קרעי.

לנוסח הצעת החוק הנוכחית הוגשו 88 הסתייגויות מטעם סיעות האופוזיציה – העבודה, יש עתיד, המחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל, רע"ם. מי שלא העלו הסתייגויות נפרדות לחוק הן סיעות האופוזיציה ישראל-ביתנו והימין-הממלכתי.

כפי שפורסם ב"עין השביעית" בשבוע שעבר, ח"כ זאב אלקין מהימין-הממלכתי הצביע בעד החוק בקריאה הראשונה. בימין-הממלכתי אמרו בתגובה ל"עין השביעית" כי הסיעה עתידה לקיים דיון לגבי עמדתה בנוגע לחוק. כשביקשנו לדעת כעת אם הדעה התגבשה לקראת ההצבעה הצפויה, לא קיבלנו תשובה.

במהלך הדיונים על הצעת החוק בוועדת הכלכלה, ניסו יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד), השר קרעי וח"כ קלנר לטשטש את מטרתו העיקרית של החוק – הענקת הטבות לערוץ 14, אך היא עמדה בכל זאת במרכז השיח בוועדה. הנוסח הסופי של הצעת החוק שומר על מטרתו המקורית, גם אם כדי לרכך את הביקורת ניתנו חלק מההטבות לערוצים נוספים.

אם יעבור החוק, כלל הערוצים יחויבו להפיץ את שידוריהם במערך עידן פלוס ויקבלו פטור מתשלום דמי ההפצה. הפטור אמור היה להינתן בתחילה רק ל"ערוצים זעירים", שם הקוד שניתן לפני שנים לארבעה ערוצים (ערוץ 14, ערוץ 9, הלא-טיוי וערוץ 24), על מנת להסוות את ההטבות הממשלתיות לערוץ 14.

בלחץ הדיונים בוועדת הכלכלה, נוספו גם הערוצים המסחריים להטבה, אולם רק הערוצים ה"זעירים" ייהנו מפטור מהחובה להפיץ בחינם את השידור החי שלהם בפלטפורמות חיצוניות. חובה זו היא שהביאה את ערוץ 14 לפרוש מעידן פלוס לאחרונה, במטרה למקסם את הרווח מחוזה ההפצה עם סלקום טיוי.

בנוסף, החוק קובע פטור רטרואקטיבי מתשלום דמי ההפצה בעידן פלוס. מדובר למעשה במחילת חוב המוערך בכמיליון שקל שחייב ערוץ 14 לקופה הציבורית, זאת אחרי שלא שילם לעידן פלוס על ההפצה מאז תחילת המלחמה.

הישג קטן לאופוזיציה

הצעת החוק נועדה מראש להיות זמנית, משום שהשר קרעי מצהיר על כוונתו לסגור את מערך עידן פלוס ולהחליפו באפקליציה שעלות תפעולה זולה עשרות מונים.

לפי נוסח הצעת החוק שהונח היום על שולחן הכנסת, תוקפו של החוק (שהפך להוראת שעה) יקוצר, והוא יפקע ב-31 בינואר 2025 במקום ב-31 במרץ. ל"עין השביעית" נודע כי קיצור פרק הזמן בחודשיים התקבל לאור הבנה בין יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן ובין חברי הכנסת יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ועופר כסיף (חד"ש).

תוקף החוק קוצר בתמורה לכך שהשניים יסירו הסתייגויות של ח"כ עופר כסיף, שעליהן הכריז ח"כ יוראי להב "נושא חדש", מהלך טכני שאמור היה לכפות על יו"ר ועדת הכנסת ועל יו"ר ועדת הכלכלה את כינוס ועדותיהם לדיון נוסף שתוכנן במקור ליום חמישי שעבר. הדיל בין הצדדים חסך לחברי ועדות הכנסת והכלכלה הגעה למליאה בפגרה ליום דיונים נוסף כדי להסיר את ההתנגדויות, ובתמורה קוצר מועד הוראת השעה בחודשיים.

במידה והיו מתכנסות הוועדות, ההסתייגויות היו מוסרות ממילא וגם סוגיית נושא חדש הייתה נדחית לבטח, מה שהפך את ההסכמה לכדאית גם עבור שני חברי הכנסת מהאופוזיציה.

פגיעה בתקציב תאגיד השידור

כאמור, הנוסח הסופי של הצעת החוק עתיד לשלוח יד לתקציב תאגיד השידור. החוק קובע כי תאגיד השידור הוא מי שישלם את דמי ההפצה בעידן פלוס של הערוצים המסחריים. סוגיה זו הובילה לעיקר התנגדות הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים לנוסח הצעת החוק כפי שעלה לדיון בישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שני שעבר.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, התייחסה לנוסח הסופי של ההצעה וטענה כי "הקושי נעוץ בשימוש ואופי השימוש בכספי התאגיד. במצב הקיים הכסף הציבורי מממן צורך ציבורי בהפעלת המערך. מה שהוצע זה להסיט כסף ציבורי לטובת מימון עקיף של פעילות עסקית של גורמים פרטיים. יש כאן פריצת סכר בשימושים המותרים לתקציב התאגיד. לזה צריך להוסיף התבטאויות חוזרות ונשנות של גורמים שרוצים לשנות את אופיו של התאגיד וזה העברת מסר מצנן".

ח"כ ביטן טען כי בסופו של דבר גם תאגיד השידור יצא נשכר כלכלית מהמהלך משום שבסופו עתיד מערך עידן פלוס להיסגר. כמובן שהחיסכון לתאגיד, אם אכן ייסגר המערך, יקרה בכל מקרה – גם אם הערוצים המסחריים ימשיכו לשלם על ההפצה בתקופת הביניים.

כך או כך, נציגת משרד המשפטים הבהירה שההתנגדות לשליחת יד בתקציב התאגיד הינה עקרונית. ח"כ שלמה דנינו (הליכוד) טען כי מדובר ב"תיאוריה דמיונית". על כך השיבה עו"ד ליברוס: "אני לא בונה תיאוריה, אני מתארת עובדות. עכשיו מבקשים לקחת מתקציב התאגיד לטובת העניין הזה, לפני שבועיים ביקשו לקחת מתקציב התאגיד לטובת מימון ספריות ציבוריות, והיד עוד נטויה. בנוסף אנחנו לא יכולים שלא לשמוע אין-ספור התבטאויות נגד התאגיד ונגד אופי פעילותו, והדבר הזה מייצר תמונה מדאיגה".

הצעת החוק לא פוגעת רק בתחרות, בשוויון ובשידור הציבורי, אלא גם ברגולטור עצמו. במהלך הדיון בוועדת הכלכלה, הציע היו"ר ביטן כי אם המהלך הראשון בסגירת המערך (סגירת המרבב הראשון) לא תושלם עד סוף ינואר 2025, הרשות השנייה תהיה זאת שתישא בעלות ההפצה.

"אני רוצה לציין שכרגע הצעת החוק מעמידה את הרשות השנייה בסכנת פשיטת רגל", הגיב נציג אגף התקציבים, נועם שרלו בריגה, וביטן השיב מיד: "אז תנו להם את הכסף ולא תהיה בעיה". כשנציג האוצר ניסה לטעון כי לא ניתן לחייב בחקיקה תאגיד סטטוטורי באופן זה, קטע אותו ביטן ודרש ממנו: "אז תסגרו את המרבב".

אלא שסגירת המרבב, או כל הליך אחר הקשור למערך עידן פלוס, לא נמצאת בסמכותו של משרד האוצר אלא בסמכות הרשות השנייה. כך גם השיב נציג האוצר לביטן. תגובת ביטן הייתה שמטרת הוראת השעה היא להציב דד-ליין לרשות השנייה. ולזאת הגיב שרלו-בריגה כי מדובר ב"סנקציה של פשיטת רגל. הצעת החוק הזו מעדיפה פשיטת רגל של רשות סטטוטורית מאשר תשלום של גופים פרטיים".

המלחמה להיטיב עם ערוץ 14

ח"כ מירב בן-ארי, יו"ר סיעת יש-עתיד בכנסת, התייחסה היום במליאת הכנסת לדחיפות של ממשלת נתניהו להיטיב עם ערוץ 14.

בחילופי דברים עם יצחק וסרלאוף, שר הנגב והגליל (עוצמה-יהודית), אמרה בן-ארי: "אתה מביא לכאן היום ב-01:00 בלילה, עושה דיון לילי, מתי היית פה בפגרה בלילה? מתי הזמנתם מלון בלילה (בפגרה)? מתי היה דבר כזה? ועל מה? על מה? על מפונים? על משפחות חטופים? על מה? על הטבות של ערוץ 14 לעידן פלוס, במלחמה אתה מביא חוק כזה?

"העובדה שחברי הכנסת יגיעו לפה היום ב- 01:00 בלילה, כולל שרים, בשביל חוק שאין בו שום דחיפות, שהוא לא רלוונטי, שהוא לא עוזר בכלום לאזרחי ישראל, שהוא רק עוזר ליציבות של הקואליציה שלכם, היא בושה וחרפה".

ראשי רוב סיעות האופוזיציה בכנסת (בן-ארי, ח"כ פנינה תמנו-שטה מהמחנה-הממלכתי, ח"כ עודד פורר מישראל-ביתנו, ח"כ אפרת רייטן מהעבודה וח"כ זאב אלקין מהימין-הממלכתי), שלחו היום מכתב ליו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה, בבקשה להפסיק לחדול מהחקיקה הלא מוסכמת בעת הפגרה.

"בשעה שמדינת ישראל נמצאת בכוננות מלחמה גבוהה והאיומים גוברים ומתעצמים מכמה חזיתות במקביל ובפנים הארץ, כשאזרחים רבים נמצאים בחרדה קיומית, ומדינת ישראל נערכת בהגנה ובהתקפה, לא מתקבל על הדעת שהקואליציה תמשיך לקדם סדר יום מנותק מצרכיה האמיתיים של המדינה, עם חוקים שנויים במחלוקת אשר ירחיבו את הקרע בציבור וימשיכו להחליש את החוסן הלאומי.

"אנו קוראים לקואליציה לנהוג באחריות, להסיר לאלתר מסדר יומה של הכנסת כל חקיקה שנויה במחלוקת, להביא אך ורק חקיקה שנחוצה לטובת המלחמה וסיוע חירום ועוסקת בעניינים אלו".

בקואליציית נתניהו לא צפויים להיעתר לבקשה, ויוכלו להעביר את החוקים, ובתוכם חוק השוחד לערוץ 14, גם במקרה ואיראן, החיזבאללה, החות'ים והמיליציות בעיראק יוציאו לפועל ביממה הקרובה את האיום במתקפת טילים מסיבית על ישראל.

במקרה כזה, אם המתקפה תתרחש במהלך הדיונים על חוק ההטבות לערוץ 14, המליאה תפסיק את פעילותה וחברי הכנסת יתפנו למרחב המוגן ויחזרו להמשך הדיון עם תום המתקפה. במידה ומתקפת הטילים תהיה נרחבת עוד יותר, מליאת הכנסת ערוכה לפעול גם מאזור ממוגן במשכן ולהמשיך בהליך החקיקה.