החוק שימנע את התיווך הקטארי? הצעה להקמת רשימת מדינות תומכות טרור

חברי כנסת מהליכוד ומעוצמה יהודית הניחו בשבוע שעבר הצעת חוק חדשה שמטרתה ליצור בישראל רשימת מדינות תומכות טרור ולהגביל את ההתנהלות הרשמית מולן. את "הצעת חוק המאבק במדינות תומכות טרור", הגיש ח"כ משה סעדה (הליכוד) וחתומים עליה חברי הכנסת דן אילוז (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית). ההצבעה עליה לא צפויה להתקיים בחודשים הקרובים. 

הכרזה על מדינות כתומכות טרור אינה תופעה חריגה בעולם, מדינות מקבילות פועלות כך כשמשמעות ההכרזה שונה ממדינה אחת לרעותה. אולם עיתוי הגשת הצעת החוק מעלה סימני שאלה לגבי כוונת מגישיה, כשעל הפרק עומדת עסקת חטופים. אחד הסעיפים המעלים את סימני השאלה קובע כי "מדינת ישראל לא תאפשר למדינה תומכת טרור להיות מעורבת בהסדרים מדיניים בין ישראל למדינות אחרות וישויות זרות".

לסעיף זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ניהול המשא ומתן של ישראל מול חמאס לצורך שחרור החטופים, כשפעם בכמה שבועות, בהתאם להתפתחויות, טסים לקטאר ראש המוסד ובכירים בממשל הישראלי על מנת לנהל את המשא ומתן. משמעות הסעיף הכלול בהצעת החוק היא שלא ניתן יהיה לקיים מגעים כאלה אחרי העברתו, אלא באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.  

"קטאר היא קטר הרכבת של הטרור והאנטישמיות בעולם", טען ח"כ סעדה בשיחה עם "שקוף". "זו מדינה תומכת טרור ומחוללת טרור. מעבר לכך, קטאר באמצעות אלג'זירה, בימים אלו של מלחמה קיומית, פוגעת פגיעה של ממש בביטחון מדינת ישראל ובשל כך הוגשה חוות דעת נוספת של השב"כ בימים אלו. לאור כל האמור סברתי שיש לאסור בחקיקה קיום מגע עם הקטארים, אלא אם כן אושר קיום מגעים מסוים על ידי הקבינט".

ח"כ סעדה טען כי הסעיף המונע מעורבות בהסדרים מדיניים לא עתיד להשפיע על המו"מ המתקיים כעת לשחרור החטופים ולהפסקת עם עם חמאס. "מיותר לציין, שאין שום קשר לעסקת החטופים הנוכחית, בשל העובדה שאפילו עוד לא עלתה לקריאה טרומית, והצעת החוק צופה פני עתיד, ולא רלוונטית לימים אלו ממש".

להצעת החוק ישנה משמעות גם עבור החברה האזרחית: היא כוללת הטלת קנסות עד 75 אלף שקלים לגוף המקבל תרומות בכסף או בשווה כסף, ממדינה תומכת טרור, או קנס פי ארבעה משווי התרומה, לפי הגבוה מביניהם. אולם שר האוצר, באישור שר הכלכלה והתעשייה, רשאים להתיר קבלת תרומה מסוימת ממדינה תומכת טרור. 

בתקשורת דווח לאחרונה כי לפני טיסת ראש הממשלה בנימין נתניהו לארצות הברית, חתם ח"כ סעדה על מכתב בו שמונה חברי כנסת מהליכוד איימו כי שלמות הקואליציה בסכנה במידה שרה"מ לא יעמוד מול הממשל בארה"ב על "העצמת הלחץ הצבאי על חמאס כדרך האפקטיבית היחידה להחזרת חטופינו, חזרה מלאה של כל החטופים בפעימה אחת, אי נסיגה מציר פילדלפי וציר נצרים, שליטה במעבר רפיח ולא לתת לתושבי עזה לחזור לצפון הרצועה". משמעותן של דרישות אלה בסיטואציה הנוכחית היא טרפוד העסקאות המדוברות כרגע בתיווך קטאר.

איך זה נראה בעולם?

הגדרת מדינה כתומכת טרור היא עניין פוליטי שאינו עולה תמיד בקנה אחד עם מידת התמיכה בפועל של מדינות בארגוני טרור. בעולם קיימות מדינות שהכריזו על מדינות אחרות כ"מדינות תומכות טרור", כולל ארה"ב שרשימת מדינות תומכות הטרור שלה כוללת את קובה, צפון קוריאה, איראן וסוריה. מאז פלישת רוסיה לאוקראינה הוכנסה רוסיה לרשימת מדינות התומכות טרור של פרלמנט האיחוד האירופי, הולנד, פולין, אסטוניה, אוקראינה ועוד. 

בהצעה של ח"כ סעדה מוזכרת רק קטאר, אולם יתכן כי באותה מידה שנטען כי קטאר היא מדינת טרור, יתכן ובהגדרה ניתן יהיה לכלול גם את ערב הסעודית, תימן, סוריה, לבנון, עיראק ומדינות נוספת. 

היחסים עם קטאר בתקופת נתניהו

מעורבות קטאר במימון ארגון הטרור חמאס אינה מוטלת בספק, כמו גם העובדה שלא מדובר במידע חדש. בדברי ההסבר להצעתה חוק מצוין כי "מזה כעשרים שנה, קטאר מתנהגת כ'זאב בעור של כבש'. קטאר היא המשקיעה הגדולה ביותר בטרור בעולם, בטאליבן, בדאעש, בחמאס וחיזבאללה, באמצעות התמיכה הישירה שלהם בטרור בכסף ומשאבים, היקף הנפגעים מהטרור הוא חסר תקדים". מה שאינו מוזכר בהצעת החוק זו העובדה ששנות מימון חמאס על ידי קטאר נעשה ברובו בתקופת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

החל משנת 2007 החלה קטאר להעביר כספים לחמאס באמצעות "הוועדה הקטרית לשיקום רצועת עזה", ובאישור ממשלות ישראל. עד לשנת 2021 העבירה קטאר לחמאס 1.8 מיליארד דולר, כאשר לאורך השנים נמתחה על מדיניות זו ביקורת ולטענת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, מדיניות זו הובילה לפרישתו מממשלת נתניהו בכנסת ה-20. 

דיווח מהג'רוזלם פוסט הציג מסמכים בהם לכאורה מתודעת הוראות קטאר להעביר מיליוני דולרים בשנת 2012 ובשנת 2018 לחשבונות רה"מ בנימין נתניהו, מפלגת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו. הדיווח מתבסס על מסמכי המכון לחקר התקשורת במזרח התיכון (ממר"י). נתניהו והמפלגות המדוברות טוענים כי מדובר בזיוף וכי לא היו דברים מעולם. 

בין השנים 2017-2021 מצרים, סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות, לוב וקומורו, ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר בטענה שקטאר תומכת באיראן וארגון הטרור חיזבאללה, כשכנראה עיקר הבעיה של מדינות אלה עם קטאר הייתה העובדה שקטאר מפעילה את רשת אל-ג'זירה התורמת לערעור יציבות חלק מהמשטרים במדינות ערב. קטאר לא נכנעה לדרישות שהוצבו בפניה על ידי אותן מדינות ואלה סיימו את החרם בשנת 2021.