ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מכרז שפרסמה לאחרונה חברת החשמל, מסמן עידן חדש: אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בשנה הבאה תתחיל לפעול מערכת קושרי פחם בתחנת אורות רבין בחדרה. מדובר בחומר כימי שהופך את ערימות הפחם הנדיפות והמזהמות, לקשיחות ומפחית משמעותית את האבק שממנו סובלים התושבים. אלא שהפתרון, שנולד לאחר מאבק פעילים, ארגוני סביבה ואיגוד ערים כרמל שרון – יהיה יעיל רק אם הערימה לא תזוז ולא יעשה בה שימוש. במילים אחרות, כל עוד תחנת הכוח משתמשת בפחם על בסיס קבוע, הציפוי החדש יסדק באופן קבוע והיעילות שלו תרד.
במשך עשורים ארוכים תושבי שכונת חפציבה שבחדרה סובלים מאבק שחור שנושב אל תוך הבתים והריאות שלהם, היישר מערימות הפחם שבתחנת הכוח אורות רבין. מדובר במערומי ענק חשופים שמשמשים להפעלת התחנה, הם אינם מכוסים, לא ניתן להטמין אותם ועשורים ארוכים שהם מזהמים את תושבי השכונות שקרובות לכביש. בחברת החשמל מרטיבים את הערימות כדי להפחית את הזיהום, אולם די בסיבוב קצר בשכונה בשביל להבין את ממדי הנזק וכמויות האבק השחור בכל מקום.
אחרי שנים של סחבת מצד כל הרשויות, במשרד להגנת הסביבה הודיעו כי חברת החשמל לא תקבל היתר פליטה חדש ללא פתרון ארוך טווח לאבק הפחם. בחברת החשמל ערכו בדיקות והודיעו: מערכת קושרי אבק.
במסגרת התוכנית שהגישו בחברת החשמל, ולא פורסמה עדיין לציבור, למשרד להגנת הסביבה, כתבו כי מדובר בפתרון בעלות נמוכה ביחס לכל פתרון אחר, השימוש במערכת אינו מצריך היתרי בנייה ואין חשש לפגיעה נופית. לטענתם, בעוד שהאמצעים אחרים מבוססים על צמצום אבק לאחר פיזורו, כמו גדר או חומה, לשיטתם, לקושרי הפחם יש יכולת להפחית אבק בשיעור של 90-99% מערמות פחם סטטיות. אלא שכאן גם טמונה הבעיה.
בתשובה של המשרד להגנת הסביבה הבהירו כי הפתרון רלוונטי רק אם ערימות הפחם יהיו סטטיות. במילים אחרות, זה פתרון רלוונטי רק כשהמשק יעבור לגז, והערימה לא תהיה בשימוש שוטף. "ככל שיהיו שינויים בנתונים והתקופה בה הערמות אינן סטטיות", כתבו – "ייבחן הצורך ביישום אמצעים נוספים, כגון הקמת קירות או גדר רשת".
אלון סטמלר, מנהל תחום היתרים במשרד להגנת הסביבה, הסביר בשיחה עם "שקוף" את ההליך מול חברת החשמל. ראשית, יש לציין כי במסגרת היתר הפליטה חברת החשמל מחוייבת להשתמש בטכנולוגיה המייטבית להפחתת פליטות (BAT). מדובר בסוג של תקן שמוצמד לטכנולוגיות ספציפיות בהתאם לתעשייה ולנהלים האירופים. סטמלר טוען כי כאן, חברת החשמל כבר משתמשת בטכנולוגיה המייטיבית, מרטיבה את ערימות הפחם ומפעילה במשפך טלסקופי לשנע את הפחם אל תוך המערום. אלא שבמסגרת הדיונים על היתר הפליטה, במשרד להגנת הסביבה דרשו טכנולוגיות נוספות, מעבר למיטביות (beyond BAT).
"במסגרת הסיורים שלי באתר מצאנו שההרטבה (השיטה שבחברת החשמל השתמשו בה עד כה י"ג) לא תמיד מספקת, התושבים הציגו לנו אבק שחור על הכביסה ובמרפסות, והחלטנו לדרוש התקנה של אמצעי נוסף על הערמות", אמר. "אם זה היה פיח מכוניות, היית רואה את זה בכל הארץ ולא רק בשכונה בחדרה".
סטמלר מסביר כי נוסף לפעילות השגרתית של חברת החשמל בתחנה, לפני כשנה וחצי קרס מזח הפחם בתחנת רוטנברג שבאשקלון, מה שבתורו הגדיל משמעותית את נפח הפעילות הפחמית באורות רבין, ומדי יום יוצאות ונכנסות מהמקום משאיות עם פחם. "המזח לא שוקם עדיין בגלל המלחמה ובעקבות הצורך לשנע פחם, יש נהלי עבודה למשאיות, כולל הרטבה ושטיפה של משאיות". במשרד להגנת הסביבה השביתו את המשאיות לאחר שהתקבלו תלונות על אבק הפחם. "לפרק זמן מסוים עצרנו את טעינת הפחם עד שווידנו שזה נעשה כמו שצריך. הם הציגו נהלי עבודה, הרטבה נון סטופ ובקרה במצלמות, וזה מעבר לערימות עצמן", הסביר.
אלא שגם כשישקמו את מזח הפחם ותנועת המשאיות תפתח, וגם כאשר התחנות יוסבו לגז, ערימות הפחם ישארו שם תמיד כחלק ממשק החירום של מדינת ישראל. יתרה מזו, כדי לוודא שהיחידות הפחמיות תקינות לשעת חירום, אחת לפרק זמן יפעילו אותן על בסיס פחם.
"אם היה מדובר על כמויות קטנות, אז היינו יכולים לדבר על מחסנים. פה מדובר על מיליוני טונות של פחם. בעקבות תמונות מהשטח, דרישת איגוד ערים שרון כרמל והסיורים שלנו, דרשנו יישום של אמצעי נוסף" אמר. סטמלר הסביר כי מדובר באמצעי כימי, מים עם חומר פולימרי, שמשמש לייצר שכבה בלתי חדירה על פני השטח של הערימה שמונעת או מצמצמת את פליטות האבק. "מדובר בחלק העליון של הערימה, זו שכבה בלתי חדירה, כשקושרי הפחם עצמם לא רעילים". לדבריו, במשרד להגנת הסביבה לא היו יכולים לקבוע לחברת החשמל את סוג הטכנולוגיה, אלא רק לוודא שהיא עומדת בדרישות.
אלא שכל עוד המשק לא עובר לגז, הטכנולוגיה החדשה כמעט שלא רלוונטית. "הגענו למצב שמשק החשמל משתמש בפחם, זה מבחינתי מצער. הפחם עתיד להישאר לפחות עד לשנת 2026 ואני מקווה מאוד ששם זה יסתיים", הבהיר. "זה אבסורד שאנחנו עדיין משתמשים בפחם, אבל אנחנו מבינים את המציאות". לדבריו, גם ידי הרגולטור מוגבלות – "אנחנו עובדים לפי תקנים, ודריקטיבה אירופית. אם מסמכי הייחוס מגדירים שימוש באחת הטכנולוגיות – אני לא יכול לקבוע איזו טכנולוגיה ליישם, למעט מקרים חריגים, כמו זה, שדרשנו מעבר לטכנולוגיה המייטבית, אבל עדיין לא הגדרנו את סוג הטכנולוגיה".
התוכנית הוגשה באפריל, אולם סטמלר טוען כי היא לא היתה מספקת. "ביקשנו הבהרות – רצינו לקבל מידע על הכימיקלים שמתכננים להשתמש בהם, כי בתוכנית המקורית לא היה כתוב אם מדובר בחומרים רעילים. רצינו לוודא שלא תיווצר בעיה אחרת, כמו חלחול לקרקע או פליטות נוספות לאוויר ורצינו לדעת איך הם הולכים ליישם את זה", אמר. "בהתחלה חברת החשמל לא ידעו לתת לנו מענה".
ומדוע לא השתמשו בטכנולוגיה הזו קודם? "הערמות הן דינמיות. מתיזים חומר והוא קראסט. אם הערימה זזה כל הזמן, כי משתמשים בה – זה מזיז את כל הערימה והקראסט לא מחזיק. בסבב הראשון של ההיתר זה לא היה רלוונטי בגלל בשימוש התדיר בפחם. ההיתר הנוכחי צופה סוף עידן הפחם".
"התכנית יוצאת מנקודת הנחה אופטימית שלא תואמת את המציאות", אומר תומר גרטל, מנהל קשרי ממשל במגמה ירוקה, שליווה את הליך היתר הפליטה ואת מאבק התושבים. לדבריו, כל עוד המשק לא עובר לגז והמועד נדחה שוב ושוב, קשה לסמוך על הפתרון כזה,. "התכנית, שמגיעה לאחר שנים של עיכובים ידועים מראש במעבר לגז, מתבססת על לוח הזמנים הקיים. נזכיר, כי כבר ב-2022 נקבע בהחלטת ממשלה להפסיק את השימוש בפחם בתחנת הכוח 'אורות רבין', אולם מאז חברת החשמל הודיעה שהיא תפר שוב את היתר הפליטה שלה ותפסיק את השימוש בפחם רק בסוף 2026. בנוסף, נגה ביקשה מחברת החשמל לדחות שוב את הסבת יחידות 4-1 בעשר שנים – לשנת 2035", הסביר.
לשיטתו, אין טעם לחכות ויש לבחון כבר עכשיו פתרונות נוספים: "הצורך הבסיסי בהגנה על האזרחים הוא מעל הכל: במקביל לתכנית להרטבת הערימות שמתבססת על הפסקת השימוש בפחם יש לפעול להקמת פתרון משלים כמו חומה שתוכל למנוע את הגעת אבק הפחם אל בתי התושבים".
בחברת החשמל טענו בתגובה כי "מחקרים של השנים האחרונות מעידים כי אין לאבק הפחם מאתר אורות רבין השפעה על בריאות הציבור". אלא שבדוברות החברה לא הצליחו להמציא אף מחקר כזה. יתרה מזו, מחקרים בינלאומיים דווקא מצביעים על נזק אפשרי מחשיפה לאבק הפחם ואם לא די בזה, במשרד להגנת הסביבה פרסמו חוות דעת שמתייחסת בין היתר לנזק של תחנת הכוח כולה: "בשנת 2016 קבע ראש שירותי בריאות במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי הזיהום מיחידות 1-4 בלבד מביא לתמותה עודפת של כ-35 אנשים בחדרה וכ-13 אנשים בפרדס חנה-כרכור בשנה", כתבו ואף ציינו כי מדובר בהערכת חסר.
פרופסור עדי וולפסון, פעיל סביבתי מהמכללה אקדמית סמי שמעון אמר כי "הגיע הזמן שהמדינה תדרוש וחברת החשמל תיישם פתרונות מתקדמים ופשוטים, המשמשים בעולם כולו כבר שנים להפחתת זיהום מאבק פחם, גם בתחנת אורות רבין. מספיק להסתתר מאחורי מחקרים עלומים ונתוני ניטור חלקיים. מעבר לאחריות ולמחויבות שיש לחברת החשמל בישראל לאספקת חשמל לכלל תושבי המדינה, יש לה גם אחראיות ומחויבות לאפשר איכות חיים ואיכות סביבה לתושבי חדרה והאזור".
לאחר שעות ארוכות שבהן בדוברות חברת החשמל לא שלחו קישור למאמרים רלוונטיים, החליטו לשנות את הניסוח, והסבירו כי השימוש במילה מחקרים, מקורו בטעות ושלחו תגובה חדשה.
התגובה החדשה של חברת החשמל
חברת החשמל מיישמת אמצעים מרובים העונים לדרישות ה- BAT לשם צמצום היווצרות אבק פחם מתחנת הכח. בין היתר, אמצעי הרטבה, פריקה באמצעות משפכים טלסקופיים, ועוד. על פי תוצאות הניטור בסביבה, אין חריגות מערכי איכות האויר לחלקיקים באזור. כחלק מבדיקות מתמידות לנקיטת אמצעים נוספים, וכן בהתאם לתנאי המשרד להגנת הסביבה, נבחנו אמצעים נוספים ליישום התזת 'קושרי אבק' בשטח אחסון הפחם. התכנית אושרה במלואה על ידי המשרד להגנ"ס. האמצעי ייושם על פחם מאוחסן לטווח ארוך שאינו בשימוש שוטף, ויספק אמצעי נוסף לצמצום האפשרות להיווצרות אבק פחם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
