ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בעקבות מאבק התושבים: חברת החשמל תצטרך להציג תכנית לטיפול במפגעי הפחם בחדרה

במסגרת היתר הפליטה החדש שניתן לתחנת הכוח אורות רבין, המשרד להגנת הסביבה קבע כי התחנה תחדל משימוש בפחם עד 2026. בתוך כך, חברת החשמל נדרשת למצוא פתרון לזיהום שמקורו בפחם המאוחסן בתחנה. אלא שבחברה מודים שגם כאשר המשק יתבסס על גז, מערומי הפחם יישארו "לצורך ביטחון אנרגטי של המדינה" • פעילי הסביבה ותושבי שכונת חפציבה הקרובה מגלים אופטימיות זהירה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תחנת הכוח אורות רבין (צילום: יעל געתון)

הסוף למפגעי אבק הפחם בשכונת חפציבה שבחדרה? המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת החשמל להציג בתוך חודשיים תוכנית לטיפול באבק שנושב מערמות הפחם שמאופסנות בתחנת הכוח אורות רבין ונושבות אל עבר שכונות חדרה הקרובות לתחנה. זאת במסגרת היתר הפליטה החדש שניתן לתחנה השבוע.  

פרויקט "מפת המזהמים" של "שקוף" מלווה את מאבק התושבים בשנים האחרונות ואת אוזלת היד של הרשויות בטיפול במפגע. השבוע, תחנת הכוח אורות רבין – התחנה המזהמת בישראל – קיבלה רישיון מחודש לפלוט מזהמים לאוויר. הרישיון, או בשמו המקצועי, היתר פליטה, הוא כלי של המשרד להגנת הסביבה והציבור לנהל את היקף הזיהום של המפעל ולדרוש שינויים באופן פעולתו.

היתר הפליטה לווה במאבק ער של איגוד ערים לסביבה שרון כרמל ומגמה ירוקה. בין ההישגים הדרמטיים בהיתר הפליטה החדש: החלטה לפיה החל משנת 2026 תחנת הכוח תחדל משימוש בפחם, והיחידות יופעלו רק על גז. אלא שבחברת החשמל מודים בתגובה ל"שקוף", שגם כאשר המשק יתבסס על גז, מערומי הפחם יישארו במקומם ובגודלם הנוכחי, "זאת לצורך ביטחון אנרגטי של המדינה", מבהירים כעת. כלומר לולא פתרון ארוך טווח ומשאבים, תושבי חפציבה עתידים לסבול מאבק הפחם עוד שנים רבות.

הכניסה לשכונת חפציבה בחדרה, וברקע תחנת הכוח אורות רבין (צילום: יעל געתון)

בין הדרישות שהציבו במשרד להגנת הסביבה, שחלקן אף מיושמות היום: שימוש במשפכים טלסקופיים והרטבת הערימות, לצד דרישות חדשות כמו ניטור פריקת הפחם במצלמות כדי לתעד זיהום ושידורו לאיגוד ערים המקומי ולמשרד להגנת הסביבה. בנוגע למערומים הסטטיים, חברת החשמל תצטרך להציג תוכנית למניעת פליטות באמצעים פיזיים כמו סגירה של המתחם משלושה כיוונים או שימוש בעזרים טכנולוגיים, וזאת בתוך חודשיים. 

למרות חשש התושבים, מדובר עדיין בבשורה חיובית עבורם, שכן זו הפעם הראשונה שבה המשרד להגנת הסביבה דורש לטפל בערימות הפחם שאינן בשימוש שוטף, ולצורך כך דורש קירוי ועזרים טכנולוגים נוספים. יש לציין כי לא ניתן להטמין את הפחם בשל החשש מבערה פנימית.  

רעות רבי, מנהלת אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, אמרה כי אם חברת החשמל לא תעמוד בתנאי ההיתר, הם יהיו חשופים לפעולות אכיפה. במשרד מספרים כי מאחורי הקלעים, בחברת החשמל התנגדו לדרישה לתחום את ערימות הפחם, בטענה שסגירת האתר מסביבו אינה אפשרית מבחינה טכנית שכן מדובר בשטח גדול מאוד והעלויות גבוהות. "אבל כל האמירות הן בעלמא ולכן דרשנו בדיקה מעמיקה ותוכנית", אמרו במשרד להגנת הסביבה. "המשרד עמד על כך ותנאי ההיתר נקבעו".

מה דורש היתר הפליטה החדש?
העבודות להקמת תחנת הכוח "אורות רבין" החלו עוד בשנות ה-70 כאשר ייצור החשמל החל בשנות ה-80 המוקדמות. המשרד להגנת הסביבה דירג את התחנה במקום הראשון והמזהם מבין 500 האתרים שמדווחים על פליטות. שווי הנזק של זיהום התחנה הוא כ-3.4 מיליארד שקלים בשנה. הערכה שמרנית של משרד הבריאות מדברת על 50 מקרים בשנה של תמותה מוקדמת בשל הזיהום.
בתחנה שש יחידות ליצור חשמל. שתיים מתוכן, שנקראות 5, ו-6, הן חדשות יותר ומצוידות בסולקנים – טכנולוגיה יקרה להפחתת פליטות. יתר היחידות מצוידות בטכנולוגיה פשוטה יותר ואינן בשימוש יומיומי.
לפי חוק אוויר נקי, יחידות 1-4, לא אמורות לפעול כלל. הן אינן עומדות ברגולציה האירופית, אולם בשל סיבות שונות הן פועלות, גם בעיתות חירום וגם בין היתר כדי לשמור על תקינותן. בהיתר הפליטה החדש, המשרד להגנת הסביבה אישר לחברת החשמל להפעיל את היחידות 144 שעות בשנה בלבד, מול 500 השעות שדרשו בחברת החשמל, וגם זה רק עד סוף 2026.
החל מ-2026, היחידות הישנות יותר לא יעבדו כלל, אלא אם יותקנו עליהן סולקנים. במקביל, שאר היחידות, החדשות יותר, יעברו הסבה לשימוש בגז. יש לציין כי למנהל מערכת ולמשרד האנרגיה יש היתר להפעיל את היחידות במקרה חירום, בכפוף להוכחה שיש סכנה לרשת החשמל, גם לאחר 2026. מסיבה זו, ומסיבות נוספות, מערום הפחם עתיד להישאר באורות רבין גם בעתיד.

אופטימיות זהירה

שכונת חפציבה עלתה על הקרקע שנים רבות לפני תחנת הכוח, ועוד לפני קום המדינה. כיום, אפשר לראות בקלות את התחנה העצומה ואת הררי הפחם החשוף מהמצוק שבקצה השכונה. למרגלותיו משתרע כביש מספר 2. בכל פעם שעולה רוח מערבית מהים, היא מביאה עימה אל תוך השכונה ענני אבק שחור.

נכון להיום, מפגע הפחם החמור מונע אפשרות של הקמת שכונות נוספות בחדרה. באיגוד ערים לסביבה שרון כרמל, שמלווים את המאבק במפגעי הפחם, בירכו על היתר הפליטה החדש. "אנו מברכים על כך שבהיתר הפליטה החדש לתחנת הכוח אורות רבין מחוייבת חברת החשמל להציג פתרון לערמות הפחם – הגורמות למפגע, בתוך חודשיים", מסר מנכ"ל האיגוד, ניר סהר. "האיגוד יפעל על מנת שחובה זו אכן תתממש לטובת תושבי חפציבה וכלל תושבי המרחב".

אבל לא כולם משוכנעים שההיתר החדש, שמאפשר לחברת החשמל להמשיך לאחסן את הפחם המזהם (הגם שלא ייעשה בו שימוש), טוב דיו. 

תיעוד ערמות הפחם במצלמות המעקב בתחנת הכוח אורות רבין (מתוך דוח איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל)

פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון מסביר כי ערמות הפחם, על האבק שהן מייצרות, גורמות לזיהום חלקיקי מסוכן לתושבי האזור כבר עשרות שנים. "ההשפעה של זיהום האוויר על הבריאות תלויה בסוג החומר, בכמות שלו ובמשך זמן החשיפה", הוא מזכיר. "ועכשיו מסתבר שאף שהיחידות הפחמיות יוחלפו ביחידות מונעות גז מחצבים, ערמות הפחם יישארו והזיהום איתן". 

לפי אתר משרד הבריאות, ככל שהחלקיק קטן יותר, כך הוא יכול לחדור עמוק יותר למערכת הנשימה, לעבור בדם ובמקרים חמורים גם להגיע למוח. ארגון הבריאות העולמי קבע כי אין סף בטוח מבחינה בריאותית לחשיפה לחלקיקים קטנים. מחקרים מצאו כי גם חשיפה קצרה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, כמו מחלות נשימה, לב, עלייה בתמותה, פגיעה בעוברים והרשימה עוד ארוכה. ואמנם, בין השנים 2011 ל-2015 חדרה כיכבה בין המקומות הראשונים בארץ במקרים של סרטן הריאה אצל גברים. 

וולפסון טוען כי כבר שנים ארוכות שמבטיחים לתושבים שגרים בסמיכות לערמות המזהמות שיותקנו במקום אמצעים להפחתה של הפליטות. "מבטיחים אבל לא מקיימים", הוא אומר. "באותו הזמן שהמדינה נתנה ליחידות הפחמיות בחדרה היתר להמשיך לזהם עד שנת 2026 לפחות, אף שכבר היו צריכות להיסגר לפני כשנתיים, היא הכריזה שתסגור את תחנת הכוח הגזית רידינג בתל אביב ותחליף אותה בסוללות לאגירת אנרגיה סולארית נקייה. כך ששוב תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית הם אלו שמשלמים את המחיר".

תושב שכונת חפציבה, חיים חומרי (צילום: אלכס פרפורי)

גם חיים חומרי, תושב השכונה ופעיל במאבק נגד אבק הפחם, מתקשה להאמין שהיתר הפליטה החדש יביא לפתרון ארוך טווח. "אני עדיין מתקשה להאמין שזה יקרה, אי אפשר להטמין את הפחם או לסגור במחסן, זה יבעבע מלמטה", הוא אומר בייאוש. "אם היה אפשר, הם היו מכסים אותו בעבר". ועם זאת, הוא מגלה מעט אופטימית: "אנחנו אוכלים מרורים, אנחנו סובלים ואין לנו חיים כבר 40 שנה, 600 מטר בלבד בקו אווירי, אז אלה חדשות טובות". 

תגובת חברת החשמל:

"חברת החשמל לומדת את תנאי היתר הפליטה ונערכת ליישומו. בהתאם למדיניות משרד האנרגיה, יחידות 5, 6 עתידות להיות מוסבות לגז, ובנוסף לפי תנאי היתר הפליטה יחידות 1-4 יפסיקו פעילותן. עם השלמת הסבת יחידות 5, 6 לגז טבעי והפסקת עבודת יחידות 1-4, הפחם ישמש כגיבוי ליחידות 5-6 בלבד, ולפיכך תצומצם מאוד תנועת הפחם באתר, שישמש רק לבדיקות כשירות וחירום, בהתאם לדרישות מנהל המערכת. בהתאם למדיניות משרד האנרגיה הידועה היום, היקף אחסון הפחם באתר יוותר במלואו, זאת לצורך ביטחון אנרגטי של המדינה".

היתר-פליטה-אורות-רבין

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.