נתניהו מציג: כיצד משווקים כישלון היסטורי מהדהד לתקשורת כנועה

בביקורו בשבוע הבא בארה"ב עתיד רה"מ בנימין נתניהו לפגוש את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבית הלבן. הפגישה עתידה להתרחש ביום שני, ה-22 ביולי, ולחתום הישג היסטורי מפוקפק של נתניהו: בכהונתו השישית נדרשו 570 ימים מרגע השבעתו ועד שכף רגלו דרכה בבית הלבן, שיא שלילי שלא היה כמותו 56 שנה במסגרת מערכות היחסים בין ראשי ממשלות ישראל ונשיאי ארה"ב.

הנוהג לפיו נשיאי ארה"ב מזמינים לפגישה אישית בבית הלבן ראשי ממשלות ישראליים אחרי השבעתם, החל להתקבע בשנת 1964. מאז ועד היום, רק ראש ממשלה ישראלי אחד חיכה זמן רב יותר מנתניהו עד שהוזמן לבית הלבן על ידי נשיא אמריקאי, וגם אז היה זה כשהנוהג רק החל להתעצב: בשנת 1968 עברו 725 ימים עד שרה"מ לוי אשכול הוזמן לבית הלבן בתקופת כהונת הנשיא לינדון ג'ונסון.

שיא מהירות ההגעה לבית הלבן מרגע ההשבעה לראשות הממשלה שמור לרה"מ אהוד ברק. נדרשו עשרה ימים בלבד עד שכף רגלו דרכה בבית הלבן בתקופת הנשיא ביל קלינטון. לרה"מ אריאל שרון נדרשו 14 ימים עד שפגש בבית הלבן את הנשיא ג'ורג' בוש הבן שהעריץ אותו, ולרה"מ אהוד אולמרט נדרשו 19 ימים מההשבעה כדי לפגוש את אותו נשיא. הנשיא ג'ימי קרטר דאג להזמין אליו לוושינגטון את רה"מ הטרי מנחם בגין 29 ימים אחרי השבעתו לראשות הממשלה, תקופת הזמן הקצרה ביותר עד לאותו זמן.

הנתונים מצביעים על כך שנתניהו שייך לשלושה ראשי ממשלות שנשיאי ארה"ב סלדו מהם. הראשונה היתה ראשת הממשלה גולדה מאיר שהנשיא ריצ'ארד ניקסון לא שש להזמינה לבית הלבן. בפעם הראשונה שנבחרה עברו 192 ימים מן ההשבעה ועד לביקור, ואחרי הבחירות ב-1969 עברו 313 ימים עד שפגשה את ניקסון שוב בבית הלבן. ראש ממשלה נוסף ששני נשיאים לא התלהבו להזמין היה יצחק שמיר, שגם הנשיא רונלד רייגן וגם הנשיא ג'ורג' בוש האב לא מיהרו לפגוש אותו לאחר השבעותיו.

יחסי נתניהו ונשיאי ארה"ב החלו יחסית ברגל ימין, בכהונת נתניהו הראשונה בשנת 1996, הנשיא קלינטון הזמינו לבית הלבן תוך 22 ימים בלבד מהשבעתו לראש ממשלה. הנשיא ברק אובמה בשנת 2009 חיכה 49 ימים עד שהזמינו לביקור. משם החלו להתדרדר מערכות היחסים של נתניהו עם נשיאי ארה"ב, שהחלו לסלוד ממנו באופן מופגן. ב-2015 החרים אובמה את נתניהו במשך 180 יום עד שניאות להזמינו לביקור. גם הנשיא טראמפ לא מיהר להזמין אליו את נתניהו, וחלפו 122 ימים עד שנתניהו הגיע לביקור ראשון בתקופת כהונתו.

כהונתו השישית של נתניהו תיכנס להיסטוריה כאחד הכישלונות הדיפלומטיים המהדהדים בתולדות יחסי נשיאי ארה"ב עם ראשי ממשלות בישראל. 570 ימים סירב נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לתחינות נתניהו ושליחיו לקבוע מפגש רשמי ביניהם בבית הלבן, והיו רבות כאלה בשנה וחצי האחרונות.

אלא שנתניהו הוא בהחלט לא כישלון בתחום השיווק והתעתוע. מול העובדה כי בכהונתו נרשם כישלון דיפלומטי בקנה מידה היסטורי, מייצר נתניהו נרטיב חלופי על "עשיית היסטוריה" ומשווק אותו באגרסיביות לעיתונות. ומה עושים כתבי התחום? לוקים במחלת השכחה לגבי דיווחיהם מהעבר הלא רחוק, ומתמסרים לשיווק הנרטיב החדש והנוח לנתניהו.

שיווק נרטיב חלופי: מכישלון היסטורי – להישג היסטורי

ב-1 ביוני נשלחה הודעה מלשכת רה"מ לכתבים המדיניים, "בסוף השבוע קיבל ראש הממשלה נתניהו הזמנה לנאום בפני שני בתי הקונגרס", נכתב שם, בצירוף צילום ההזמנה, "ראש הממשלה יהיה מנהיג המדינה הראשון בעולם שינאם בפעם הרביעית בפני שני בתי הקונגרס". הנרטיב ברור – "נתניהו ליגה אחרת", לא ברמות הכישלון והמחדל אלא להיפך.

האמת, כמובן, הפוכה.

אין מה להשוות בין הזמנה לבית הלבן לבין הזמנה לקונגרס: בארה"ב קיים משטר נשיאותי, לכן בדמוקרטיה האמריקאית אין מה שיכול להתקרב בחשיבותו להזמנה רשמית של הנשיא לבית הלבן, הזמנה אותה נתניהו עצמו מחשיב ל"יהלום שבכתר" ביחסים הדיפלומטיים שבין המדינות.

לקונגרס יכול היה נתניהו לקבל הזמנה כבר לפני יותר משנה. בתחילת מאי 2023 יו"ר בית הנבחרים לשעבר, קווין מקארת'י, מסר לתקשורת ש"אם ביידן לא יזמין את נתניהו לבית הלבן, אזמין אותו לקונגרס". מדוע נתניהו לא ניצל את ההזדמנות ל"הישג היסטורי"? משום שידע שמדובר בהשפלה, לא בהישג: ביידן לא התכוון להזמינו לבית הלבן גם אם היה נואם בקונגרס, שנמצא מרחק דקות נסיעה מהבית הלבן על שדרות פנסילבניה בוושינגטון.

התקשורת, לאורכה ולרוחבה, בלעה את הספין.

ציפורה סימן טוב מערוץ 14 הפיצה את המסר כלשונו. הרדיו החרדי "קול חי", גם הוא בבעלות יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, פרסם את הכותרת "היסטוריה: ראה"מ נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס האמריקאי". כך גם בדיווחים הקצרים של אנה ברסקי ב"מעריב", איתמר אייכנר ב-ynet, ברק רביד ב"וואלה" ואחרים. נראה כי היחיד שנרטיב ה"עושה היסטוריה" לא עשה עליו רושם גדול היה בן סמואלס מ"הארץ", שהשמיט את הספין מהידיעה שפרסם בנושא.

אולם בסופו של דבר, כל הכתבים לקו באמנזיה כשלא הזכירו את הקשר הישיר בין היעדר קבלת הזמנה לביקור בבית הלבן ובין ההזמנה לקונגרס, ובכך בלעו את הפיתיון ששיווק להם ראש הממשלה.

ההזמנה לבית הלבן – נושא לעיסוק מרכזי עד השבעה באוקטובר

תזכורת: עד טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, הכישלון של נתניהו מלקבל הזמנה לבית הלבן היה סוגיה תקשורתית מרכזית (הנה למשל איתמר אייכנר וברק רביד).

מאז הושבעה ממשלת נתניהו השישית החל עיסוק תקשורתי ער בשאלה מתי יוזמן נתניהו לבית הלבן. בסוף מרץ 2023 דווח כי שגריר ארה"ב אמר שנתניהו יוזמן לבית הלבן, כשיומיים לאחר מכן נדהמו הכתבים המדיניים מתגובת הנשיא ביידן לשאלה שהופנתה אליו בנושא: "לא אזמין את נתניהו לבית הלבן בקרוב", ענה ביידן ישירות ובנחרצות שלא הותירה מקום רב לפרשנות, והוסיף שהסיבה לכך היא ניסיון ההפיכה של הממשלה הקיצונית בתולדות ישראל, בראשות נתניהו.

בהמשך היו אלה נתניהו ושליחיו שהעלו ביוזמתם את הסוגיה בתקשורת, עדות למידת החשיבות שייחס נתניהו לביקור כזה. ב-22 במאי 2023 הכריזה מי שהייתה בזמנו שרת המודיעין, השרה גילה גמליאל, כי "נתניהו יגיע בקרוב מאוד לוושינגטון", והוסיפה כי "לפני שבוע שוחחתי עם שר החוץ האמריקאי, נתניהו יוזמן לבית הלבן".

כעבור שבועיים הובך נתניהו מההזמנה שקיבל הנשיא הרצוג לבית הלבן, ובחלק מהדיווחים נמסר כי פרק את זעמו על מייק הרצוג, אחיו של הנשיא, המכהן כשגריר ישראל בוושינגטון.

באמצע יולי 2023 פרסם עמית סגל, מכתבי החצר של נתניהו, כי "גורם מדיני" מבהיר ש"הפגישה העתידית בין נתניהו לביידן תתקיים בבית הלבן" אחרי ביקורו של נתניהו בספטמבר בעצרת האו"ם בניו-יורק. ב-20 באוגוסט צייץ העיתונאי אסף ליברמן כי ראש המל"ל, צחי הנגבי, ממקורבי נתניהו, טען כי "הנשיא ביידן הזמין את רה"מ נתניהו לבית הלבן בספטמבר. שמעתי את ההזמנה במו אוזניי. לא הייתה התניה ונתניהו לא הבטיח כלום בתמורה".

ההבטחה הסתיימה בהשפלה: ביידן פגש את נתניהו במה שכונה "פגישה צדדית" בעצרת בניו-יורק, מה שהיווה סטירת לחי מצלצלת למאמצים לקבל הזמנה לבית הלבן, מרחק קצר של שעה ו-52 דקות טיסה.

הכתבים המדיניים הרבו לדווח על המשבר הבין-אישי חסר התקדים בין ביידן ונתניהו והשפעתו השלילית על יחסי שתי המדינות. הזמנת הנשיא הרצוג היתה אולי העדות החזקה ביותר לעומק המשבר כיוון שהזמנתו לבית הלבן הייתה לצורך ציון חגיגות ה-75 שנים למדינת ישראל ולקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. רצה הגורל וגם ירדן חגגה זמן קצר לאחר מכן 75 שנות קיום ויחסים דיפלומטיים בינה ובין ארה"ב: ביידן נפגש בבית הלבן עם מלך ירדן, עבדאללה השני, בפברואר ואחר-כך שוב במאי.

אולם מאז מאז טבח השבעה באוקטובר התקשורת הישראלית חדלה מלעסוק בחרם של ביידן על נתניהו.

את ההזמנה לנאום בקונגרס קיבל נתניהו ב-1 ביוני, אולם גם לאחריה לביידן לא אצה הדרך להחליט על הזמנת נתניהו לפגישה בבית הלבן. על ההחלטה לקיים את המפגש ב-22 ביולי למדנו רק השבוע, עשרה ימים לפני טיסת נתניהו לארה"ב.

לאור כל זאת, ראוי כי הכתבים המדיניים ישאלו עצמם כיצד יתכן שמאז הדיווח על נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס, אף אחד מהם לא הפנה זרקור לכישלון הדיפלומטי המהדהד והמתמשך של ראש הממשלה שנמשך כבר 570 ימים.

כיצד יתכן שכתבי התחום, שחלקם כתבו על הנושא בעבר בעצמם, פתאום איבדו את היכולת לבצע קישור מתבקש, ובמקום זאת התמסרו לנרטיב "ההישג ההיסטורי" שנתניהו מנסה להצמיד לביקורו בוושינגטון, ביקור שכותרתו הגדולה היא המפלה הדיפלומטית חסרת התקדים שתוזכר עוד רבות כשראשי ממשלה ישראליים עתידיים יוזמנו לבית הלבן.